אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן לד
מנהג קצר אשוק וסביבותיה בענין פירעון הכתובה כפי מה ששלחו חכמי עירם מהתם להכא להשיב שואלם דבר להחכם השלם כמוהר"ר יוסף בן עטייא זלה"ה וזה תשובתם נדרשנו להשיב על מנהג ק"ק קצר אשוק יע"א והוא מנהג קבוע על פי הראשונים ז"ל שהאשה שהכניסה לבעלה ע"ד משל שנים עשר מתקאלים מוסיף לה הבעל ששה מתקאלים מכח המנהג וכשבאין לידי פרעון ובאין להגבותה כתובתה ונמצאו הבגדים שהכניסה קימים או אפי' נתבלו קצת ועדין עושין מעין מלאכתם נוטלת אותם בשומת י"ב מתקאלים כמו שהכניסתן והששה מתקאלים של התוספת מנכין מהם הרביע דהיינו מתקאל וחצי ונשארו ארבעה מתקאלים וחצי ועוד מנכין מהם שליש נשארו שלשים אוקיות שהוא מחצית הששה מתקאלים של התוספת ואם אבדו הנכסים או נתבלו לגמרי כבלויי הסחבות ואבדה צורתן עד שאינם ראויים לעשות מעין מלאכתן כנז' הרי הם כאלו אינם וחייב הבעל לפרוע הי"ב מתקאלים אלים אחר שמנכים מהם רביע הסך דהיינו שלשה מתקאלים ויפרע הבעל תשעה מתקאלים במושלם עספ"א ואתאן לנ"ד יצחק בן עמור כשדקדקו סך הכתובה של גרושתו עלה לסך חמשה ועשרים מתקאלים תוספת ונדונייא. ואבד הכל מתגרת נוגש ויוקר השער לתפ"ץ מנכים מהחמשה ועשרים מתקאלים רביע הסך דוקא ונשאר תשעה עשר מתקאלים נכי עשרה מעין השליש מהם של התוספת דהיינו ששה מתקאלים ועשרה מעין מנכין עוד ממנו השליש דהיינו ב' מתקאלים ושלשה עשר מעין וח' פש"ן ונשאר ארבעה מתקאלים וששה אוקיות וחצי וי"ו פש"ן עם סך שנים עשר מתקאלים וחצי שנשארו אחר צאת השליש של התוספת שאין מנכין מהם כלום הוי ס"ה שבעה עשר מתקאלים וששה מעין עד כה סופא דמלתא והיה זה בשבוע ג' לספירה שנת כי עלה השח"ר ליצירה וקיים וחתום החכם השלם הזקן כהה"ר אברהם ן' אלעסרי וכהר"ר דוד ן' יוסף אלפלאץ וכהה"ר אברהם בן שלוחא.
במרחשון תקמ"ד בא לפני דין כתובה שנכתבה בכפר תולאל דגרירי בתר קצר אשוק וכתוב בה בין עיקר ותוספת ומתנה ונדונייא מאתים ושבעים דינר זהב ונסתפקתי בשומת הדינרי זהב ודקדקתי מתוך הכתובה שכל דינר זהב עורך לחמשה מעין ממה שמצאתי כתוב על גבי הכתובה שומת החפצים שהכניסה פרט פרט ועלה סך החפצים לסך ק"ם ע"ם-ר"ס-מכט"ק- ולבסוף כתב שעולה סך החפצים למאה וארבעים דינרי זהב שלפי חשבון זה עולה ערך כל דינר-א"ם-ת-וכן פירש בתוך הכתובה שהוסיף על עיקר כתובה ק"ם-כ"ם-ו"ם-ועיקר הכתובה הוא ל"ם- ז"ם-ד"נ הוי בצירוף הכל ק"ם-ם"ם-ג"ם-ד"ת נמצא לערך א"ם-ת'-לכל דינר הוי מאה ושלשים דינרים עם מאה וארבעים הנז' הוי סך הכל מאתים ושבעים וכאן נמצא כה"ר ישראל בכהה"ר סעדיה ה"ן שעיא והעיד שבכל משאם ומתנם בדינרי זהב ומעריכין לכל דינר א"ם ת' ועל פי זה דנתי שעולה סך הכתובה מכט"ק לסך-ש"ם ל"ם ז"ם ד"ת- ומנכין מהתוספת רביע ושליש כאמור ומהנדונייא רביע דוקא והגידו לפני כה"ר שלם ן' מאמאן וכה"ר ישראל הנז' שמנהגם בכתובה הוא כדת שבמיתת הבעל נוטלת כתובתה והשאר יתחלק בין היורשים וכן דנתי ולראיה עה"ך חתמתי.
שאול ישועה ס"ט