אור ברסלב

אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן כט

סימן כח

פעמים רבות עלתה לפני אנקת הבתולה עיישא בת יעקב ן' עטייא שהיה דר בכפר תאנברארמת די בני וואריין הכצעקתה הבאה אלי ע"י יהודה הכהן אודות הקול שיצא עליה בכפר אוטאט די וולאד לחאז שקבל אביה קדושיה מאברהם בן אהרן מרעילי דמכפר אוטאט הנז' והגיד לו גופא דעובדא היכי הוה כפי מה שהגידה לו הבתולה הנז' ואמה והוא שבכפר בני וואריין לא היו דרים שם יהודים כי אם אביה הנז' ודוד בן אדהאן דמת' קרילא ומכלוף בנו איש וביתו ובא לשם אברהם הנז' ונתאכסן אצלה ויהי הם אוכלים ושותין יין ועמד אברהם הנז' ונתן לאבי הנערה הנז' מעה אחת לקדושיה בפני האב ובנו הנז' והבתולה נתעגנה בעבור קול זה ובאלול שעבר של שנת תקס"ב עברו עלינו יחידי קהל אוטאט הנז' שבאו לקבול לפני המלך להסיע דירתם מהכפר ההוא וחקרתי ודרשתי מהם לומר מהיכן יצא קול זה אצלם והשיבו שאברהם המקדש שדר אצלם היא עצמו הוציא את הקול שקדש הבתולה הנז' לפני האב ובנו הנז' והואילו לבאר שהאב ובנו הנז' אין בהם שום לחלוחית יהדות כלל ובעיניהם הוי אותן הקדושין כאלו נעשו. בפני גוים ושיודעים נאמנה שאין שום יהודי דר בהכפר הנז' זולת אביה והאב ובנו הנז', והיום נזדמן פה אברהם המקדש הנז' והעמידו לדין לפני אני החותם א' מסרפה הר' יהודה הנז' והוכחתיו על מעשה זר כזה לזלזל בדבר ערוה החמורה וסדר לפנינו גופא דעובדא היכי הוה שהיה יושב במסיבה אחת בכפר בני וואריין הוא ואבי הבתולה הנז' והאב ובנו הנז' ולא יותר ומתוך שכרות נטל מעה אחת ונתנה לאביה וקודם נתינה אמר לאביה בזה"ל הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל וחקרתי אם הוא יודע פי' המלות מה שמוציא מפיו ואמר שאינו יודיע כלום רק מצות אנשים מלומדה שכך הוא שומע המלות הללו וכך הם סגורים בפיו, ואחזה אנכי אשית לבי בטיב אותן הקדושין אם יש לחוש לאותו הקול להצריכה גט או לא ואחר המשא ומתן בדין זה העליתי שקדושין הללו הבל המה מעשה תעתועים ואותו הקול בטיל מעיקרו ואינו כלום חדא דקי"ל בא"ה סימן ס"א שכל קול שלא הוחזק בב"ד אין חוששין לו ובשני הכפרים הנז' אין שם ב"ד כלל שיחזיקו קול ועוד דבכפר בני וואראיין שבו היו הקדושין אין שם שום יהודי להוציא הקול והקול שיצא בכפר אוטאט לא מקרי קול דקי"ל כל שאמרו נתקדשה בעיר אחרת לא מקרי קול כמ"ש מור"ם שם בהגה וגמרא ערוכה היא ברייתא בסוף גטין בעיר אחרת אין חוששין לה ופירש"י בעיר אחרת יצא כאן קול פלונית נתקדשה היום במקום פ' יע"ש ועוד דהוי קול זה קול ושוברו עמו שהרי בני כפר אוטאט שיצא הקול ביניהם אומרים שכך יצא מתחילה פ' קדש פ' לפני האב ובנו הנז' וקי"ל בא"ה סי' מ"ב סעיף ב' המקדש שלא בעדים ואפי' בעד א' אינם קדושים ואפי' שניהם מודים יע"ש ואין אנו חוששין לסברת סמ"ג והוא היש מחמירים שהביא מור"ם שם ממה שכתב הב"י משם הרשב"ץ שהביא משם הרשב"א שכתב לאחד מן התלמידים שהיה רוצה לסמוך על סמ"ג בזה להחמיר מי סנו הג' והרי"ף והרמב"ם וכל הגאונים וכל חכמי האחרונים שאתה מראה עצמך כאיש אמת ומחמיר מכל אלו עכ"ל יע"ש ומה גם שכתב מרן הקדוש בתשובותיו סי' ב' דלא החמיר הסמ"ג אלא בעד א' לבד אבל בשנים ונמצא א' מהם פסול אין כאן עדות יע"ש וכ"ש בנ"ד שנזדמנו האב ובנו לעדות שעדותן בטילה ואין כאן אפי' עדות עד א' כדאיתא בחו"מ סי' ל"ו ס"א יע"ש, והשתא דאתינא להכי לא מבעיא לסברת הרמ"א וסיעתו שהביא מור"ם בסברא קמייתא בסי' מ"ו ס"ד בהגה דסברי מבטלין קלא, אלא אפי' לסברת האומרים דלא מבטלין קלא והוא הי"א שהביא שם מור"ם בנ"ד כ"ע יודו אם מטעם שקול זה שלא הוחזק בב"ד כאלו אינו אם מטעם שיצא הקול במקום שלא היו הקדושין שם דלא מקרי קול כלל וכ"ש לסברא בתרייתא דהוי קול ושוברו עמו דבטל הוא מעיקרו כדאמרן והשתא אין אנו צריכים לעדות העדים שהעידו שאין בהאב ובנו לחלוחית יהדות דאף אם היו מתנהגים עפ"י התורה ויהודים גמורים התורה פסלתן מחמת קורבה ומה גם למה שאמר המקדש לפנינו שהושיט המעה לאביה ואמ"ל הרי את מקודשת לי בטבעת זו וכו' דנהי דמה שהושיט המעה ואמר בטבעת זו אינו מעכב דכיון שהמקדש והמקבל ראו שהיא מעה בעיניהם אין מזיק שנוי לשון דקרי לה טבעת כיון שאינם מכירים בלה"ק או אעפ"י שנאמר שאביה היה מכיר בלה"ק מ"מ הנותן קדושין סבר דטבעת היינו מעה ואף אם היה יודע אמרינן טעה במה שאמר והעיקר מה שראו בעיניהם כההיא דסי' ל"ח סכ"ד באמר התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש שהיה מכוסה ולא הכירה בו משמע הא אם הכירה בו שהוא של דבש מקודשת אף שאמר של יין וכן משמע סי' כ"ט ס"ז בנמצא דינר של נחשת ולא הכירה בו יע"ש אכן במה שאמר לאביה הרי את מקודשת לי ולא אמר הרי בתך מקודשת לי אינו כלום דבעינן ידים מוכיחות כדאיתא בסי' כ"ז ס"ו היכא דגייז מלת לי וכ"ש הכא שהפך הקערה על פיה דמשמע מלשונו דלאביה מקדש ופשוט הוא העולה ממאי דכתיבנא דקדושין הללו שביתין ושביקין לא שרירין ולא קימין ורשאה. ושלטאה הבתולה לינשא לאשר תחפוץ ולראיה חתמנו באלול משנת א"ז תנק"ה לפ"ק וקיים.

שאול ישועה ס"ט יעקב עולייל ס"ט

תוכן העניינים

אבני שיש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה