אור ברסלב

אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן כח

סימן כז

עמדו לפני לדין הר' אהרן בן הר' משה נ"ע ה"ן אזולאי וחמיו ה"ר יצחק בן הר' יהודה נ"ע ה"ן אלג'ייני על עסקי מרד שמרדה חנה בת יצחק הנז' בבעלה הר' אהרן הנז' ולא רצתה ליכנס עמו לבית כלל וכשיחזרוה ביום מכי ינטו צללי ערב ברוח תברח, ולהיות שבזמן כניסתן לחופה התנה אביה על הבעל הנז' שיגלגל עמה בענין התשמיש עד שתגיע לי"ב שנה ויום א' שאפילו תמאן בבעלה תוך זמן זה לא ידון בה דין מורדת, ובדקנו בשנים ונתברר עפ"י עדים שעברה פרקה הנז' וטען אביה שמא נעשה לה איזה כישוף וביקש זמן להשתדל ברפואתה, ועשיתי להם זמן ב"ד שלשים יום שאם תעמוד במרדה אחר זמן זה אז נדון בה דין מורדת, ואחר עבור שלשים יום ואני הייתי בפאס יע"א ובא אצלי בעלה תובע מה ששורת הדין נותנת ונומיתי לו להמתין עוד עד שנחזור למקומנו אולי יחנן ה' ותחזור ממרדה, ובחזרתו לא נמצא אביה כאן והמתין עד שבא אביה ממקום שעושה שם עסקיו ועשה אביה כל טצדקי להחזירה ולא עלתה בידו ובקש מבעלה להוסיף לו זמן ל' יום אחרים ונתקשרו שניהם בקוש"ת שאם עבר זמן זה ולא נתרצית להתיישב עם בעלה שלא נשאר זה על כלום שכל א' יעמוד בשלו הבעל יטול נכסיו שעשה לה משלו והיא תטול חפצי נדונייתה ואיש על מקומו יבא בשלם, והגיע הזמן ברביעי בשבת שלשה ועשרים בשבט של שנתינו זאת התקס"ה ליצירה ולא נמצא אביה כאן והלכתי אני החותם והר' משה אלבאז בעל דודתה והחזרנוה ביום ד' הנז' לבית כהה"ר אליהו משה הכהן מחמת שאמרה שאין רצונה לחזור עם אמו ובחרה בהעליה הסמוכה לעליית כהר"א הנז' ויהי בעלות המנחה ברחה לה בראותה שהכינו סעודה ומטה ושלחן בהעליה שבחרה והלכה דודתה אשת משה הנז' ובעלה והחזירוה בעל כרחה ותכף ברחה והיא צועקת שלא תחזור ולמחרת ביום ה' נלאו להחזירה ולא יכולו וביום ששי בא אביה ולא עלה בידו להחזירה ובא' בשבת בא בעלה הנז' ותובע שורת הדין ושלחתי לאביה והיה מתנצל בדברים של הבל שאין בם מועיל ונומיתי לו שזה די והותר מעינוי דינו של אהרן הנז' אם תחזור מיטב ואם לא תחזור דין מורדת יש לה שאפילו אם לא עבר התנאי שהתנה עליו אביה אינו בדין שלא תכנס לדור עמו בכפיפה אחת לגלגל עמה באיזה תחבולה לבא אליה כדרך כל הארץ ואם לא מצאה ידו לא ידון עמה על שממאנת בו ומונעתו מתשמיש אבל כשאינה רוצה לדור בבית בעלה דין מורדת יש לה, והשתא מכל צד יש לה דין מורדת שכבר עבר הזמן שהתנה עליו אביה ושאינה רוצה לשוב לבית בעלה אין לך מורדת גדולה מזו ואם הבעל רוצה ילך וישא אשה אחרת ולא יתן לה גט ותשב עד שתלבין ראשה ומה שהוא רוצה ליתן לה גט אינו אלא מחמת שגבר חסדו עליה, ואחר שפסקתי ביניהם כאמור נכנסו רודפי שלום כה"ר משה אלבאז הנז' וכה"ר שלמה בן מאמאן ובקשו מבעלה להמתין עוד ע"ו ימים אחרים ואמרו עד שנקרא לנערה ונראה להיכן דעתה נוטה ואז נעשה קשר והלכו ודברו על לב הנערה וחקרו עד מקום שידם מגעת וראו שבחנם יעשו זמן שנמנע האפשרות שתחזור מקושי רוחה ואימוץ לבבה ואז בא אביה ונטל חפצי נדונייתה והבעל נטל את שלו ונכתב הגט באותו היום ונתן בידה ולא נשאר לזה על זה כלום שום תביעה של כלום ובפרט בענין כתובתה שמן הדין הפסידה כתובתה וחספא בעלמא היא וכל הנוגע בה קורעה לי"ב קרעים ולא ידון הדין הימנה כלום ובטלה ומבוטלת היא כחרס הנשבר שאין בה ממש ולראיה ביד הבעל הנז' חתמתי באחד בשבת הנ"ל וקיים.

שאול ישועה ס"ט

תוכן העניינים

אבני שיש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה