אבני שיש חלק ב· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן כו
מה שכתבתי על שטר צוואה שצוה כהר"ש לעגימי שלא ירשו בניו הגדולים זולת מ"ם והנשאר יטלוהו בניו הקטנים בן ובת שיש לו ושוב כשגדלה הבת השיאה א' מבניו הגדולים והעניק לה תש"ם וקע"ע בקיש"ח שבעד מה שהעניק לה סלקה וכתב שם ובפירוש ידעה הבת הנז' ידיעה גמו' וברורה שחלקה בעזבון אביה ואמה אינו מגיע אפי' לשליש ולרביע מהסך הנז' ומה גם שכל חלקה בעזבון הנז' הלואי יספיק למזונותיה וכסותה שהיתה נזונת ומתפרנסת משל אחיה כהרי"ל וקע"ע שאפי' אם יתברר שיש ביד אחיה משלה עד סך אלף אוקיות עה"ך ידעה ומחלה וכו' וס"ל כתוב הסכמת ב"ד אנחנו ב"ד החתו' גמרנו והסכמנו על מעשה הבתולה וסלקנו ידה מכל העזבון וכו' כי ידענו נאמנה שכל חלקה בעזבון מורישיה אינו מגיע אפילו לשליש ולרביע מהנדונייא שהעניק לה אחיה וכו' וחתמו כמוהר"ש טולידאנו וכמוה"ר יקותיאל ברדוגו זלה"ה וכמוה"ר רפאל ברדוגו. ונכתב ע"ז פסק מכמוה"ר פתחיה ברדוגו לקיים הצוואה הנז' ולבטל השט' סלוק והסכימו עמו כהר"ש וואעיש וכה"ר ברוך טולידאנו.
וזה מה שכתבתי אני
וצריך לאודועי ששמו השמאים הקרקע מה ששוה בזמן ההענקה ועלה לסך זו'ו. עמדתי על הצואה הנ"ל וראיתי שהיא קיימת ואין כאן מתנה על מה שכתוב בתורה דאע"ג שהתחיל בה בלשון לא יירשו בניו הגדולים דהא כמעמש"ב מ"מ כיון שסיים בה והנשאר יטלוהו בניו הקטנים זכו בניו הקטנים דהא דתנן פ' יש נוחלין ד' קכ"ו איש פ' בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום פירשוה ה"ה פ"ו מה' נחלות והרב נ"י אשר סביבות הרי"ף דמיירי שלא אמר יותר אבל היכא דסיים ואמר ושאר אחיו יירשו הכל זכו וסיים בה הה"מ ואין צ"ל אם אמר בל' מתנה כ"כ הרשב"א ע"כ. ועם היות שנראה שזה היפך סברת הרמ"ה שהביא הטור סי' רפ"א ז"ל וכן היכא דתליא לירושה דראובן בלא יירש דשמעון כגון שאמר לא יירש שמעון אלא ראובן לאו כלום הוא ע"כ הרי אע"ג דסיים בה אלא ראובן כתב עלה דלאו כלום היא כבר יישב הרב מהרימ"ט בחלק ח"מ סי' צ"ז דהרמ"ה איירי באומר לא יירש שמעון אלא ראובן שלא הנחילו אביו מעצמו כלום אלא שחלק שמעון רצה שתהא עוברת לראובן דאמר לא יירש שמעון אלא ראובן והה"מ איירי במסיים ושאר אחיו ירשו הכל ש"ד דירש מכחו קאמר והתורה נתנה רשות לאב להנחיל לאיזה מבניו שירצה דקי"ל כר' יוחנן בן ברוקא דאם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין ובגמ' מפרש טעמא דר"י ב"ב דאמר קרא והיה ביום הנחילו את בניו התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה יע"ש ונסתייע מדברי מרן ב"י בסי' הנז' שאחר שכתב דברי הרמ"ה כתב עליהם דברים נכונים הם ונמוקם עמם וקצת דברים אלו כתבן הה"מ בפ"ו מה' נחלות וז"ל ובפשוט אם אמר לא ירש עם אחיו ושאר אחיו ירשו הכל זכו ואצ"ל אם אמר בלשון מתנה כמו שיתבאר כ"כ הרשב"א עכ"ל, הא ודאי דמר"ן הקדוש סובר דדברי הה"מ אינם היפך דעת הרמ"ה וכ"כ הרב מטה אהרן בח"א סי' ס"ז וסיים בה שכן דעת מורם בהגה שאחר שהזכיר מרן סברת הרמ"ה כתב הוא וכן אם אמר לא ירש שמעון וראובן יירש הכל דבריו קיימין ולא קאמר וי"א משמע שאין חולקין איברא דיש לגמגם קצת במה שסיים הה"מ כ"כ הרשב"א ואלו מהרימ"ט הביא שמ"כ בחי' הרשב"א והר"ן שכתבו ודוקא כשאמר כן ושתק אבל אם אמר איש פלוני בני לא ירש עם אחיו אלא אני נותן כל שאר הנכסים לשאר בני דבריו קיימין עכ"ל, הרי דהרשב"א לא אמרה אלא כשאמר בלו מתנה ולא בל' ירושה ונראה דמ"ש הה"מ כ"כ הרשב"א קאי אסוף דבריו דוקא שכתב ואצ"ל אם אמר בל' מתנה ועלה סיים כ"כ הרשב"א דבל' מתנה מהני מ"מ לדינא כיון שמר"ן ומורם פסקו כהנ"י והה"מ הכי נקטינן אפי' בל' ירושה ונ"ד אתי ככ"ע דלא נקט בסיום דבריו ל' ירושה אלא ל' מתנה דקאמר והנשאר יטלוהו בניו הקטנים דהוא לישנא דמתנה דקי"ל כרב ששת בתרא ד' קמ"ח ע"ב דקאמר יעול ויחזיק ויזכה ויקנה כלם ל' מתנה הם ופירש רשב"ם שזה שאמר יטול פ' מנכסי יזכה פ' וכו' בכלם ל' מתנה הם ע"ש ופסקה מר"ן סי' רנ"ג ס"ב ומה שהתקשה הר"ר וואעיש בדברי מור"ם ובדברי הה"מ משום שלא נרגש בטעות שיש טעות בדברי הה"מ וכך הם דברי הה"מ בנוסחא מדוייקת פי' כגון שלא אמר יותר אבל אם אמר בבכור אבל אני נותן כל שאר נכסי לאחיו זכו אלו וכשאמר בל' מתנה וכמו שנתבאר בסמוך ובפשוט אם אמר לא יירש עם אחיו ושאר אחיו יירשו זכו ואצ"ל אם אמר בל' מתנה כמו שכת' כ"כ הרשב"א עכ"ל מוגה על נכון. ומעתה לא תיקשי רישא אסיפא דרישא איירי בבכור בעינן ל' מתנה דוקא דכתי' לא יוכל לבכר אבל גבי פשוט אין חילוק בין ל' מתנה ללשון ירושה ודו"ק והסילוק שכתבה לאחיה הוא סילוק בטעות מדקאמר שיש לה ידיעה שחלקה בעזבון אביה ואמה אינו מגיע אפי' לשליש ולרביע מהסך הנז' שהעניק לה אחיה ומה גם שכל חלקה וכו' הלואי יספיק למזונותיה וקבע"ע וכו' ואפי' יתברר עד כדי אלף אוקיות עה"ך ידעה ומחלה מדקאמר חלקה בעזבון אביה ואמה קרי בחיל דאין לה עדיפות עליהם ומכח הצוואה לא יטלו כי אם כ"ם לכל א' זולת היא ואחיה הקטון יטלו הכל גם ב"ד לא הסכימו אלא בהנחה זו שקדמה להם ידיעה שכל חלקה בעזבון אינו מגיע לשליש ולרביע מסנדונייא שהעניק לה אחיה והשתא דנתברר עפ"י השמאים ששמו הקרקע בסך זו"ו הוי סך גדול יש לה מכח הצוואה בכפלי כפלי כפלים ממה שהעניק לה אחיה אדעתא דהכי לא הסכימו ומה שהעיד כמוה"ר רפאל שהוא א' מב"ד שהסכימו שהיתה להם ידיעה מהצואה ואעפ"י כן הסכימו ואין כאן עדות שכבר הגיד בשעת הסילוק שידועתם היתה שאין מגיע חלקה אפי' לשליש וכו' שוב אינו חוזר ומגיד שידעו מסך גדול והסכימו להפסידה ואפילו יתברר כדבריו מפי עדים אחרים אין זה כלום דאין כח ביד ב"ד להפסיד היתומים בידים רק בדברים שנראה שטוב להם וכמ"ש מורם בסוף סימן ק"י יע"ש ועדות הר"י אינה כלום כיון שחזר והגיד שוב אין עדותו שבכתב כלום.
העולה ממאי דכתיבנא דיורשי הרי"ל בעמוד והחזר קיימי ומכל מה שזכתה מאביה ואמה הדרא ארעא והדרי פירי מיומא קמא, ותמיה אני אם יש חולק ומתעקש בדבר ברור כזה ודברי כהה"ר פתחיה אמת ודינו דין אמת ולראיה חתמתי ך' בתמוז ש' אשר עשה שם בראשונ"ה לפ"ק וקיים.
שאול ישועה בכמוה"ר יצחק זלה"ה אביטבול סל"ט