אבני שיש חלק א· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן צז
מה שכתבתי פס"ד שפסק משי"ח מוהר"א הצרפתי נר"ו למשה ן' אברהם ן' נאיים מעיר דובדו על דברת צנור המקלח מחצירו לר"ה מבית שהוסיף מחדש בחצירו ועכב עליו א' מבני רה"ר וזיכהו בדינו מחמת שרה"ר רחבה ואינו חוסם העוברים וזה מה שכתבתי:
עמדתי על פסקי דינים הנאמרים בענין זה ואמינא ודאי דפשוט הוא דכל היכא דחזינן שאין המים היורדים מגגו של משה הנז' חוסמין את העוברין דאין בני רה"ר יכולין לעכב עליו ולא כתב הרשב"א דיכולים לעכב אלא בהיכא דחוסמין ובר מן דין אני אומר דבנ"ד שהמים היורדים מגגו של משה הנז' הם מי גשמים שהם יורדין מאליהן ולא מכחו אלא מן השמים הם יורדין לגגו ומגגו לרה"ר אפילו נימא שחוסמין את העוברין אין מחייבין את המזיק לסלק את נזקו ועל בני רה"ר להרחיק את עצמן ולתקן שלא יוזקו דקי"ל ב"ב י"ח כר' יוסי דאין מחייבין למזיק לסלק הזיקו זולת בגירי דידיה שההיזק בא מכחו ובשעת מעשה אבל כל שאין ההיזק בא מכחו ובשעת מעשה אלא שהנזק בא מאיליו או שהנזק בא אח"ך ולא בשעת מעשה אין מחייבין למזיק ועל הניזק להרחיק את עצמו וכההיא דפסק מר"ן בסי' קנ"ה ס"ד וז"ל היו מימי העליון יורדין על התחתון ומזיקין אותו אם אין שם מעזיבה בענין כששופך מימיו מיד יורדין לתחתון ומזיקין אותו חייב לסלק היזקו, ואם יש מעזיבה שהמים נבלעין בה ואינם יורדין מיד אלא לאחר מכאן יורדין ומזיקין אינו חייב לסלק היזקו יע"ש ובסט"ו וסי"ו וסל"ב המורם מהם דבנ"ד שהמים היורדים מגגו הם מי גשמים לא חשיבי גירי דידיה מחמת שבאו מאיליהן ולא מכחו וכמו שכן מפורש בהריב"ש סי' תקי"ז באורך והביאו מור"ם בהגה בס"ד הנ"ל ומינה דההיא דהרשב"א דפסק מר"ן בסי' קנ"ג ס"ט לא איירי במי גשמים אלא בשאר שופכין שבאין מכחו ומחמת תשמישו ולא בימי גשמים היורדין מאיליהן ושותתין מגגו לרה"ר ואפילו בהיכא דעשה מסגרת לגגו וקבע בה צנור שהמים מתאספים שם ומקלחין דרך הצנור ונימא דקלוח זה בא מכחו ומזיק לבני רה"ר ובההיא דסעיף כ' בראובן שחפר גומא בחצירו שמי גשמים יקלחו לתוכה וכשרבו המים עוברים ובוקעים דרך מרתף שמעון דחייב ראובן לסלק היזקו התם הוא דברי היזקא לשמעון בעל המרתף ואי אפשר לו לסלק את עצמו דאין דירה בלא מרתף דמהני טעמי הוא שחייבו הרא"ש לראובן לסלק היזקו כמבואר בטור. משא"כ בנ"ד בצנור המקלח דלא ברי היזקא דיכולים בני רה"ר להטות עצמן מהקלוח ולעבור כמו שהם מטין עצמן מכמה צנורות המקלחין לרה"ר והי"ז כאחד מהם:
ומה גם דבנ"ד לא בנה איזה חצר מחודשת שאין לה שעבוד על בני רה"ר לקבל מימיה שהרי בתוך חצירו הוא שבנה בית זה וקי"ל בסי' שע"ה ס"ז החצירות הרי הם ראוים לבנין ולהוסיף בהם בתים ועליות יע"ש, וא"כ דרשאי להוסיף בחצירו וכבר נשתעבדו בני רה"ר לקבל מי גשמים היורדין מגגות שאר דיורין מכללם יקבלו מי גשמים היורדין מגג בית זה וכההיא דסי' קנ"ג סעיף יו"ד דכל שהוחזקו מימיו לירד למקום אחר שרשאי לקבצם למקום א' או לסלקם לכמה מקומות יע"ש:
באופן דלא חזינא טעמא לבני רה"ר לעכב על משה הנז' ואין זה כ"א רוע לב ומדת סדום דכופין עליה הח"פ פאס יע"א בכסלו מש' וכ"ל אש"ר הוא עושה ה' בידו:
שאול ישועה ס"ט: