אור ברסלב

אבני שיש חלק א· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן פט

סימן פח

נדרשתי אח"מ לחוות דעתי בענין ראובן שמכר חצירו לגוי דקי"ל כפי התקנה שנשארה לו בה החזקה וחזר הגוי ומכר גוף החצר הנז' לשמעון ואחר שהוחלט גוף החצר ביד שמעון מאחר שעברה שנה מיום שמכרה הגוי לשמ' חזר שמעון ומכרה לגוי אחר וב"ח של ראובן לקח החזקה הנז' בחובו ושאל השואל מה זכות נשארה ביד שמעון כשחזר ומכר החצר לגוי:

תשובה שורש דבר זה תלוי בידיעת ענייני החזקות כפי המנהג והתקנה והוא שבתקנה ש"ש ב"ן אי"ש חי תקנו שכל מוכר קרקע שלו לגוי תשאר לו החזקה אולי יחנן ה' ויחזור גם הקרקע לבעליו והוסיפו לחדש בה שתהיה הבחירה ביד המוכר או לתת דמי המכר ללוקח ויחזיר לו קרקעו בתוך שנה או להוציאו ולתת לו שכירות כמו שהיה זכותו בו לענין שכירותו בעודו ביד הגוי ונחתמה בש' תשובו. איש א"ל אחוזת"ו מהרבנים מוהר"ר וידאל הצרפתי זצוק"ל ומוהר"ר מנחם סירירו זצוק"ל והם עצמם כתבו במקום אחר שתקנה זו מעיקרא היא בנויה ומיוסדת על דין סקריקון שבסי' רל"ו ויש לה דין קרקע לחזקה זו ולא כחזקת ישוב דמספקא להו אם דין טלטל יש לה או דין קרקע והרב הגדול מוהר"ר יעב"ץ הוסיף לנו לקח טוב כפי מה שקבל מהרבנים הנז' ככתוב בס' הפסקים שביד נכדו סי' קל"ז וקל"ח שאפילו הוחלטה ביד הקונה מהגוי מחמת שעברה שנה מיום שקנאה מהגוי כל זמן שירצה בעל החזקה להוציאו הדין עמו להוציאו ומעלה לו שכירות כפי מה שהיה נוטל הגוי או כפי מה שישומו הבנאים שהיה יכול לתת לגוי אלו היתה נשארת בידו דלא עדיף מגברא דאתי מחמתיה ואם ירצה בעל החזקה להניחו לדור יפרע לבעל החזקה כרצונו שאם הבית שוה י' אוקיות והגוי היה נוטל ג' אוקיות הרי בעל החזקה נוטל ז' אוקיות ולא אמרו שבעל החזקה נוטל רביע אלא בהיכא שהיה הגוי משכירו בשיוויו וכל הפוחת לו כלום מהדרך אשר ביארנו הרי זה גזלן וחמסן ושאם ירצה הקונה מהגו למכור לא ימכור כ"א ג' רבעים וכל אימת שיתבע ממנוי בעל החזקה לכתוב לו בעש"ג עקד אלקי'דאר שזה יש לו רביע בקרקע ההוא חייב לכתוב לו ואינו רשאי הקונה מן הגוי לרדת לדינא דגוד או איגוד עם בעל החזקה יע"ש לשונו הטהור באורך וברוחב. ומהשתא נחזי אנן בנדון שחזר הקונה מן הגוי ומכר לגוי אחר היכי לדייניה להאי דינא ואמינא ודאי שאם שמעון כשמכר לגוי הב' מכר בסתם כל החצר ולא פירש לו שאינו מוכר לו אלא ג' רבעים ודאי הוא שנתרוקן כחו של שמעון שהרי מכר לגוי בסתם כל החצר והרביע שאנו מחסרין לגוי מקניינו הוא הרביע שנוטל ראובן המוכר הא' ומה נשאר לשמעון ליטול דאין כאן יתר על הג' רבעים שראוי ליטול הגוי הב' בקניינו ואם פירש שמעון המוכר הב' להגוי שאינו מוכל לו אלא ג' רבעים וכגון שכתב לראובן בעל החזקה עק'ד אלק'ידאר כנ"ל שיש לו רביע בגוף הקרקע ונשאר בידו ג' רבעים ופירש לגוי שאינו מוכר אלא הג' רבעים שנשארו לזכותו אז יש מקום לומר שתשאר לו החזקה של הג' רבעים וכמו שאנו אומרים במוכר החזקה לגוי שתשאר לו חזקה דחזקה ה"נ נימא במוכר הג' רבעים שתשאר לו החזקה שהוא הרביע בהג' רבעים שמכר לגוי אלא שחזקה זו פורחת באויר שעכ"פ לא יגרע כלום ממה שהיה נוטל המוכר הא' בחזקתו שאם היה נוטל בחזקתו ז' אוקיות והגוי היה נוטל ג' אוקיות אין לשמעון המוכר הב' ליטול כלום ממה שהיה נוטל ראובן המוכר הא' דהיינו ז' אוקיות אלא שאם יש במציאות שהגוי הב' אינו נוטל כל הג' אוקיות שהיה נוטל הגוי הא' אז יש לשמעון ליטול הנשאר מהג' אוקיות לעצמו ואם הגוי הב' נוטל גם הוא ג' אוקיות לא יטול שמעון כלום דלא הניח לו הגוי מה ליטול מחלקו וזה אינו אלא בהיכא שפירש לגוי שאינו מוכר לו אלא ג' רבעים אבל במוכר סתם כל החצר נתרוקן כחו לגמרי ואין כאן חזקה זולת חזקת ראובן המוכר הראשון והגוי הב' הקונה משמעון קאי במקום הגוי הא' ואם היה נוח מהראשון ואינו נוטל בשכירות כמו הראשון מזלו גרם ואם היה קשה מן הא' ונוטל בשכירות יותר מהראשון ג"כ מזלו גרם ובלבד שלא יפחות לו מהרביע דלהכי שיערו חכמים החזקה בהרביע דאין לפחות מרביע אבל למעלה אין לה שיעור וכל מאי דמוזיל הגוי בשכירות הג' רבעים שהם כח הגוי יטלנו בעל החזקה, ודברים ברורים הם הח"פ צפרו בסיון מש' עושה משפט לעשוקי"ם לפ"ק:

נאם החותם שאול ישועה אביטבול סי"ט:

תוכן העניינים

אבני שיש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה