אור ברסלב

אבני שיש חלק א· רבי שאול ישועה אביטבול

סימן פד

סימן פג

אחר שגירש יעקב ן' סמחון את אשתו אורו בת אברהם ן' עילי בי"א במרחשון התקס"ח מחמת שיצא עליה ש"ר בעידי כיעור שהעידו שנתייחדה בלילה עם בחור אחד בהגפת דלתות בליל התרת נדרים ובשעת קבלת הגט אמרה שהיא מעוברת כמשלש חדשים ומחמת כן נמנע מלישא אשה ונלאו קרוביו עמו אחר שדבר נמנע הוא להחזיר גרושתו דקי"ל המוציא אשתו משום ש"ר לא יחזיר למה הוא מתעכב בלא אשה ובקשו ומצאו אשה ההוגנת לו והוא משיב כי איש עני הוא ולא יכיל למיקם בסיפוקי האשה עם שכר הנקת העובר כשתלד ובקשו קרוביו ומצאו אשה מינקת שתינק לו את העובר חנם אין כסף ואז עמדו לפני ובקשו ממני שורת הדין אם יש מנוס ומפלט משכר הנקה אז ישא אשה וההוא אמר שבפאס יע"א אירע מעשה ובשעת לדתה נכנסה אם הבעל ונטלה הבן. ונומיתי לו אפשר זה היה ברצון האשה ועכ"ז נומיתי לו שאנכי הרואה אם ימצא מינקת בזמן לידתה דיכול לומר לה או תן לי את בני ואתנהו למינקת חנם או הניקהו לי חנם דלא חייבוהו בשכר הנקה בסי' פ"ב אלא בהיכא דהכירה דאיכא סכנת הולד להפרישו ממנה אבל בהיכא דלא הכירה כי היכי דיכולה האשה להשליך לו את בנו גם הוא יכול להפרישו ממנה כשלא הכירה ואע"ג דבסי' פ"ב ס"ב בא"ה כתב היא אומרת אני אניק את בני והוא אינו רוצה כדי שלא תתנוול שומעין לה משום צערא לדעת רש"י שהחלב מצער אותה ולדעת הרמב"ם דצער הוא לה לפרוש מבנה בין כך ובין כך היא שיש לה צער תניקהו חנם ולא אמרו דשומעין לה והוא יתן שכר כמו שאמרו במכירה וא"כ כשמצא הבעל מי שתניק לו חנם והיא רוצה שתניק משום צערא דידה דיינו לומר שומעין לה שתדחה המניקת מפניה אבל לחייבו ליתן שכר על צערא דידה לא יעלה על הדעת והכי דיינינן לה ולכל פריצתא דכוותה וזה נראה ברור הח"פ צפרו בחדש זו שנת נת"ן בני"ו פליטים לפ"ק וקיים:

שאול ישועה ס"ט:

תוכן העניינים

אבני שיש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה