אבני שיש חלק א· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן פג
טופס והעתקת מעשה שאירע בכפר תאפילאלת וז"ן מעשה שהיה כך היה ראובן עמד ונשא א"א על אשתו והיא היתה בבית אביה בכפר אחר ולאחר ששהה עם האשה הב' קצת ימים כמו ב"ח הלך הבעל עם אנשים של צורה לפייס לאשתו הא' כדי שתחזור לביתו ויתקן לה מדור לבדה לפי כבודה ויזון ויפרנס וכו' ולא נתרצית לו ולאח"ז הרשית לאביה הרשאה גמורה בקש"מ וכו' נגד בעלה כדי שיתן לה גיטה שלא יכלה לסבול צרתה והלך עוד בעלה הנז' כמה פעמים פעם אחר פעם והוליך עמו ת"ח וטובי העיר כדי לפייסה ולא נתרצית ובעלה לא רצה לגרשה מפני שחשדה שנתנה עינה באיש אחר והיא עדיין ברשותו לפי שאמר ששמע מאיזה נשים שבשכונתה ששמעון אמר לה גרש את בעליך כיון שנשא עליך אשה אחרת ואני אקח אותך לי לאשה לאחר שתתגרש בגט כשר וכיון ששמע הבעל כך חרה לו עד מות על שמעון ולא רצה לגרשה עד שנתפשרה עמו בסכי כתובתה ואע"פ שנתפשרה עמו בסכי כתובתה לא נתרצה לגרשה עד שהתנה עם אביה בפני הסופר ועידי הגט ע"מ ובתנאי שלא תנשאי לשמעון וכיון שקע"ע האב הנז' התנאי הנז' בקש"מ בפני בתו ובפני הסופר ועידי הגט עמד הבעל וגרשה והתנאי הנז' היה קודם כתיבת הגט ועד לאחר כתיבתו כמה פעמים וכפל דבריו בתנאי הנז' וכו' ונעשה כעין שגגה ונכתב הגט וניתן ולאחר שעברו כמו ז' חדשים ויותר עמד הנחשד ורצה לישא האשה הנז' ועמד הבעל הנז' וקבל בפני בדי"ץ שלא תנשאי לנחשד הנז' מחמת התנאי הנז' והביא עדים כשרים על התנאי הנז' וגם עידי הגט העידו על התנאי הנז' שהיה בפניהם קודם כתיבת הגט ועד לאחר כתיבתו כמה פעמים וכיון שהגיעו הדברים לפני בדי"ץ חקרו ודרשו בדבר ואסרוה על שמעון הנחשד והצריכוה גט אחר מספק כדי שתנשאי לאחר בהיתר גמור ולראית האמו"ץ חש"פ היום יום ד' י"ט לחדש שבט ש' ומבשר"ך לא תתעלם, הרחמן הוא יצילנו משגיאות ומנסתרות ינקנו אכי"ר וקיים ע"כ נמ"ך. וח"ע חכמי העיר הנז' הלא המה כהה"ר יעקב ן' מכלוף ה"ן מלכא וכהה"ר מסעוד ן' אברהם ה"ן חיון וה"ר מסעוד ן' אברהם אביחצירא וכהה"ר דוד ן' יעקב אביחצירא וכהה"ר יעקב בן יצחק ה"ן סמחון וכהה"ר משה ן' יעקב ה"ן ילוז:
וס"ל נמ"ך וז"ן אחד הרואה ואחד השומע גבובי דברים הנאמרים מחכמי העיר ומנהיגיה כל אשר בתוכו יתמה דמתחלה כתבו שקע"ע אביה בקש"מ במעמד בתו ע"מ שלא תנשאי לשמעון וכיון שקע"ע וכו' עמד וגרשה בגט ולא פירשו מה אמר לה בשעת נתינת הגט אם אמר לה חוץ מפלוני או אפי' נתן לה הגט סתם שא"ל ה"ז גיטך ולא א"ל הרי את מותרת לכל אדם דאמרינן על דעת אותו תנאי קבלה הגט והו"ל שיור בגט ואין זה כריתות דהגט בטל ובניה ממזרים כדאיתא בסי' קל"ז ומאי קאמרי אח"ך ונעשה כעין שגגה ונכתב הגט וניתן מה שגגה היא זאת והם פקו פליליה להתיר אשת איש לעלמא והוסיפו לומר והצריכוה גט מספק מאי ספיקא איכא בדבר זה דבודאי הגט בטל אם אמר חוץ או אפי' סתם שלא פירש לה והרי את מותרת לכל אדם ואם מתחילה היה התנאי עם אביה בפני בתו וחזר בו בעת נתינת הגט ואמ"ל הרי את מותרת לכ"א א"כ בטל תנאו והתירה לכל אדם דלא עדיף תנאי זה ממי שנתן בידה גט ואמ"ל חוץ דכשחוזר ונוטלו הימנה ונותנו לה ואומר הרי את מותרת וכו' הרי ביטל נתינה ראשונה ואם כוונתם לחלק בין שאמר חוץ לאומר ע"מ שלא תנשאי לפלוני כמו שחילק מר"ן בריש סי' קל"ז וז"ל אבל אם אמר ע"מ הרי הוא כשאר תנאי הגט בין אמ"ל ע"מ שלא תנשאי וכו' ויש מחמירין אפילו באומר ע"מ ויש להחמיר לכתחילה וכו' ומשו"ה כתבו כעין שגגה וכו' והצריכוה גט מספק גם בזה פקו פליליה דלא אמרינן ע"מ שלא תנשאי הרי הוא כשאר תנאי הגט אלא באומר לה ע"מ שלא תנשאי לפ' עד עשרה שנים שקצב להם זמן אבל אם אמר לה סתם ע"מ שלא תנשאי לפ' ולא קבע זמן הוי שיור בגט ואין זה כריתות ואם לא פירש דבריו כאן הרי פירש בסי' קמ"ג סכ"ב וז"ל אמ"ל ע"מ שלא תנשאי לפ' ולא קבע זמן אינו גט שאין זה כריתות יע"ש, ובדבריהם מפורש שלא תנשאי לשמעון בלא קביעות זמן וא"כ הוי שיור בגט והגט בטל בין כך ובין כך כשאמר בשעת נתינה חוץ או ע"מ או אפי' סתם כדאמרינן לעיל אבל אם בשעת נתינה אמ"ל הרי את מותרת לכ"א הרי בטל תנאי ע"מ שלא תנשאי והתירה לכל אדם ואפי' לשמעון ואם ככה היו הדברים ויעידו עידי מסירה וחזר ואמר לה בשעת נתינה הרי את מותרת לכל אדם תהיה מותרת גם לשמעון ואפי' ב"ד לא ימחו בידם שלא ישאו זה את זה דלא אמרו שם בהגה בריש סי' קל"ז יאמר לב"ד והם ימחו בידם שלא ישאו זא"ז אלא בחשודה מאדם ומקור הגה זו מהמרדכי בריש פ' המגרש וז"ל המקנא לאשה ורוצה לגרשה והוא חושד אותה על שום אדם כיצד יעשה את"ל יאמר לה חוץ א"נ ע"מ נמצא גט בטל ובניה ממזרים אלא אומר לב"ד והם מוחים בידיהם שלא ישאו זה את זה לעולם ואח"כ נותן לה גט ואומר לה הרי את מותרת לכל אדם עכ"ל נראה מדבריו דאין ב"ד מוחים בידיהם אלא בהיכא דאיכא חשד ערוה דאיכא איסור תורה דכשם שאסורה לבעל אסורה לבועל אבל החשד הנ"ל ששמע מן הנשים שאמר ה שמעון גרש את בעליך כיון שנשא עליך ואני לוקח אותך מה ממשות יש בשיחת נשים לאסור אותה ע"ז והי"ל לשתקו בנזיפה שלא יחוש לאלו ההבלים ויתירה היתר גמור' סו"ד טרחתי לדונם לכף זכות ולא מצאתי ואוי לו לדור שמנהיגיו מעידים ע"ע בחתימת ידם שאין להם ידיעה בטיב גיטין וקידושין והם מתעסקים בהם וקשים לעולם יותר מדור המבול דהוי מעוות לא יוכל לתקון דמרבו ממזרים ואף שבדור המבול כולם מנאפים לא מחזקינן להו בממזרות דרוב בעילות בבעל משא"כ המתיר אשת איש לעלמא שהוא הבעל הוא הבועל הרי כל זרעו ממזרים כדמתרגם רב יוסף מולידין בנין מנשי חבריהון כדאיתא בקידושין די"ג והוא האמור בסוטה כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש שעל ידי שלבו גס בהוראה מתוך כך נכשל בהוראתו להתיר א"א לעלמא ונתפס במצודה רעה להרבות ממזרים בישראל רח"ל וה' יכפר בעד מה שעבר ומהיום הזה והלאה לא יתעסק בגיטין כ"א הבא אצל יודעין וילמוד לפני דיני גיטין עד שיהיו סדורים בפיו כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם:
קנצי למלין אם יעידו עידי מסירה שאמ"ל בשעת נתינה הרי את מותרת לכל אדם הרי ביטל תנאו הראשון והתירה אכ"ע ומותרת גם לשמעון ואם אמר חוץ מפ' או אפי' סתם ה"ז גיטך הרי הגט בטל וצריכה גט אחר ויתירנה היתר גמור ותנשא לכל מי שתרצה הח"פ צפרו באדר משנת תהיינ"ה אזני"ך קשובות לפ"ק וקיים:
שאול ישועה ס"ט: