אבני שיש חלק א· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן ע
פרח שושן בוצין בוצין מקטפיה ידיע:
הולך ואור אור בעד אור כזוהר הרקיע. ידידינו הח' הנבון כהה"ר אברהם ן' טוטו נר"ו, מגן אברהם יהיה בעזרו ושמרו כרועה עדרו, כי"ר: אחדש"ך אתה שלם וביתך שלם וכל אשר לך שלם כי"ר, האירו אותותיך בענין ה"ר מסעוד ן' שרביט שתובע מהיבם והיבמה לפרוע לו מה שנושה בבעלה הראשון בעדים והדין הוא דמע"פ אפי' בעדים אינה נגבית מהיורשים משום דטענינן להו דלמא פרע מורישם בחייו כדאיתא בחו"מ סי' ק"ח ס"א ואף במי שאינו מצוי בעיר אמרי' דלמא ע"י שליח פרעו או פרע לשלוחו, ואחר דאנן הוא דטענינן דלמא פרע אין עליהם שום חיוב שבועה אלא שמחרים סתם על כל מי שיודיע שמורישם עדיין חייב החוב הנז' כדאיתא בסימן ע"ה סט"ז וכגון שלא ציוה בחוליו שיש למסעוד הנז' חוב עליו שאם הזכיר בחוליו שעדיין נושה בו החוב הנז' חייבים לפרוע לו חובו וכן אם העדים שמעידים שנושה בו החוב הנז' מעידים ג"כ שקבע לו זמן לפרעון ומת בתוך הזמן קודם שיחול זמן הפרעון גובה נמי מהיורשים דאמרינן חזקה אין אדם פורע חובו תוך זמנו כמפורש בריש סי' ע"ח, ואחר שכתו' האשה היא כתובה כדת אין לשום בע"ח ליטול אלא המותר אחר פרעון כתובתה שהוא מה שראוי ליורשים לירש ולפרוע ממנו חובות מורישם אבל אם אין שם אלא שיעור כתובה והיא תפוסה אין מוציאין מידה כדאיתא בא"ה סי' ק"ב ס"ב אבל אם אינה תפוסה בעל חוב קודם יע"ש:
ובענין מה שתובע ב"ח של היבם לשותפו שהיה משותף עמו בחייו מחמת שלוה לצורך השותפות הדין עמו ולא מבעיא אם שניהם לוו ממנו דנפרע מן החי דקי"ל בריש סי' ע"ז בחו"מ שנים שלוו מא' שניהם ערבים זל"ז אלא אפי' לא היה עמו הנשאר בחיים והנפטר לבדו הוא שלוה לצורך השות' כיון שהוא מודה שנכנסה הלואתו לצורך השות' נשתעבד כאלו שניהם לוו כדאיתא בסי' ע"ז ס"ב ופורע כל החוב מכיסו, ואם יש בידו מממון השות' פורע החוב מהאמצע ממה שבידו ואם כבר חלקו ולא נשאר אצלו משל הנפטר כלום ועכשיו רוצה להוציא מיד היורשים מה שכבר אכל מורישם או מה שעולה לו בהפסד אין הדין עמו שאין השו' מהנשבעין ונוטלים כדי שישבע ויטול מה שביד היורשים אלא נוטל מדבר שהוא תחת ידו אם ישנו כדאיתא בסי' צ"ג סי"ג: איברא אם השות' שהיתה ביניהם היתה בשטר וכתוב בשטר וכשם שהם בריוח כך הם בהפכו מלתא יתירתא היא ולטפויי אתיא דאפי' במה שהוא תח"י חבירו או יורשיו נשבע ונוטל שכך כתוב אצלנו משם הרב הגדול מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה ובשאין שטר שות' או שישנו ואין כתוב בו וכשם שהם בריוח וכו' אין גובה כלום מהיורשים אלא שמחרים סתם על מי שיודע ע"פ צוואת הנפטר שעדיין אצלו החוב הנז' ונפרע בו מכיס השות' והוא יפרע לב"ח וצויי"מ וימ"ן וקיים:
ע"ה שאול ישועה אביטבול ס"ט: