אבני שיש חלק א· רבי שאול ישועה אביטבול
סימן סד
טופס או"ב תב"ת וז"ן ראשי הקהל העומדים על כל ענייני העיר הגדולים שבפורעי המס הוסכמו למנות עליהם את ה"ר אלעזר בר משנאן אבן צור להיות נגיד עליהם ובכן בפנינו אנחנו ב"ד החתומים נתננו רשות גמורה ויכולת מספיק ראשי הקהל הנז' לה"ר אלעזר הנז' להיות ממונה ונגיד עליהם ולעמוד בעינים פקוחות ע"כ ענייני העיר ולאסור ולקנוס ולהעניש עונש הגוף ועונש ממון לכל אשר ישקיף עליו שאינו הולך בדרך הטוב והישר ואין לשום א' מוחה על ידו בזה אלא כל אשר יראה בעיניו לעשות רצוי ומקובל עליהם בסבר פנים יפות, וגם מינוהו עליהם על כל ענייני המסים וענייני צרכי בית המלך יר"ה וענייני וצרכי השרים ואילי הארץ המוטלים על הצבור על הכל מינוהו הקהל הנז' לעשות כאשר יראה בעיניו בין לתיקון בין לעוות בלי למי' ליה לתקוני שדרנוך ולא לעוותי אלא כל מעשיו בכל הדברים האמורים רצויים ומקובלים עליהם והרשות נתונה בידו להעמיד איש א' על גביית המס בשכרו אשר יראה בעיניו וכבר ייחדו עשרה אנשים מראשי הקהל הנז' לעמוד עמו כאן בעיר בכל עת וזמן אשר יצטרך לשום א' מהם לעמוד עמו באיזה דבר טורח שיהיה בכאן בעיר ועשרה אנשים ייחדו לו עוד לעמוד עמו באיזה דבר שיצטרך לעלות עליו למדינה או לקסב'א יש לאל ידו לקרוא לאיש אשר יצטרך לו מהאנשים הנז' לעמוד עמו בדבר טורח אשר יהיה בעיר או בדבר טורח שיוצרך לעלות עליו כאמור ולא ימרה את פיהו שום א' מהם אלא תו"מ בקראו אליו הלוך ילך עמו בלי שום עיכוב, ולא על אלו בלבד ידו נטויה לקרוא להם לעמוד עמו אלא על כל הצבור ידו נטויה בכל עת שיהיה עליו שום טורח להכריחם לעמוד עמו וכל אשר ימרה את פיהו ענוש יענש כאשר יראה בעיניו ואין מי שיאמר לו מה תעשה באופן שהעמידו ומינו עליהם את ה"ר אלעזר הנז' ע"כ ענייני העיר לעשות כאשר ייטב בעיניו והכל לאחריות הקהל בדלא לימטי ליה שום דררא דממונא כי הוא שלוחם לעשות כאשר ייטב בעיניו והדבר שיראה בעיניו להמלך בו עם בד"ן או עם הקהל צריך להמלך בו עמהם ואשר יראה בעיניו שא"צ להמלכתן עשה יעשה ויכול יוכל כטוב בעיניו בלי המלכה שכך בררו דבריהם בפנינו באר היטב ואדעתא דהכי נתרצה ה"ר אלעזר הנז' לעמוד ולהכניס עצמו בטורח הצבור ואחר שמינוהו הקהל והסכימו עליו גם אנחנו ב"ד החתומים הסכמנו על ה"ר אלעזר הנז' והעמדנוהו נגיד על הצבור ככל אשר העמידוהו הקהל כאמור לעיל ואין פוצה פה ומצפצף נגדו ומן השמים יעזרוהו ע"ד כ"ש ויכנס בכי טוב על הצבור לחן ולחסד ולרחמים ולראיה ע"ה ח"פ בי"ג לאדר שנת והיית לנו לרא"ש ולקצין לפ"ק והכל שו"ב וקיים עכ"ל, וחתומים ע"ז החכמים השלימים הדו"מ ה"ה כמה"ר שלמה טולידאנו זלה"ה וכמה"ר משה טולידאנו זלה"ה וכמה"ר יקותיאל בירדוגו יש"ץ ונתקי' לנו חתי' בא' מדרכי הקי'. מרדכי לכרייף י"ץ נר"ו חסאן ן' לחסין ס"ט טופס ק"ע ז"ן אב"א במותב ג' כחדא הוינא כד אסהיד קדמנא ה"ר שלמה ן' שטרית בתוע"ג וברורה ובירר בעדותו שיודע ידיעה נאמנה שכל זמן היות הנגיד המעולה כה"ר שלמה ן' וואליד נגיד ופקיד על היהודים במא' המלך רח"א וגם אחרי כן עד היום עמרו מא תעדא עלא ליהוד די האד למדינא באם יקבד מנהום שום ממון שלא כדין ולא הטיל עליהם שום הטלה ולא העליל עליהם שום עלילה להפסידם ע"י מסירות ח"ו וכיוצא רק תמיד היה דורש טוב לעמו גיר אידא כאן יזיבלהום סי סלעא מאת המלך רח"א הדי כאן יקבדהום פסכרתו הווא ושמואל סונבאל כדרך משרתי השררה דוקא וכאן יקוללהום בפי' אחר די קימנאלכום סלעא רכיסא תעטיוונא סכרתנא, ועוד בירר בעדותו הנז' שיודע נאמנה שה"ר אלעזר בן צור שהיה כבר ממונה על צרכי צבור זמן מה תחילת מינוי ועמידתו על צרכי צבור היה באדר סמוך לפורים ולא נשאר ממונה על צרכי צבור כ"א זמן מועט וע"צ המרבה לא נשאר במינויו שנה תמימה שסלקוהו הצבור מיד בתוך שנתו עכס"ע העד הנז' ולראיה ח"פ מכנאסא יע"א תמ"ת בשלהי חשון ש' תקנ"ד לפ"ק והשו"ב ויציב ונכון וקיים עכ"ן וחתו' כהה"ר מימון בירדוגו וכהה"ר יוסף אזראד והכרנו חתימותיהם ושו"ב וקיים:
בנימין לכרייף סיל"ט חסאן סי"ט טופס ק"ע ז"ן או"ב בתלת כחדא הוינא כד אסהיד קדמנא ה"ר חיים הכהן בר יוסף בתע"ג וברורה וברר בעדו' שיודע ידיעה נאמנה שה"ר אלעזר אבן צור נתמנה לנגיד במח"ז אחר שהוסר ה"ר יוסף הכהן בר דוד מנגידותו ובתוך השנה עצמה שנתמנה נגיד הראב"ץ הנז' תכף סר מנגידותו ולא השלים שנתו בנגידות עכס"ע ולראיה ח"פ תמ"ת בחדש כסלו מש' ולקחת"י לפ"ק ושו"ב וקיים עכ"ן. וחתומים אני הבא א' בחיתום וה"ר יעקב אזראד והכרנו החתימות ושו"ב וקיים:
בנימין סלי"ט חסאן סי"ט טופס ק"ע וז"ן תב"ת בתלת הוינא כחדא ואסהיד קדמנא ה"ה כהה"ר מאיר טולידאנו נר"ו ובירר בעדותו שהוא יודע ידיעה נאמנה שזה כמה ששלח הנגיד המעולה כה"ר שלמה ן' וואליד שטרי חובות שהיו נגד בני קהלינו ק"ק מכנאסא יע"א לכמוהה"ר שלמה טולידאנו זלה"ה כדי לגבותם מבני קהלינו וכן עשה כמוההר"ש הנז' וגבה מהם אך הוא מסופק כמה גבה מהם אם סך ל' מתקאלים מכ"ט או סך מ' מתקאלים מכ"ט ונתנם ביד כה"ר שמואל אטובי נר"ו להוליכם לכהר"ש הנז'. ועוד בירר בעדותו החכם העד הנז' ששטרי חובות שהיו לכמוהרר"ש זלה"ה הנז' בא ה"ר עזוז דאנינו קודם שנכנסה בלשת לעיר לתפ"ץ ונטלם כולם כמות שהם צרורים וחתומים והוליכם והצניעם אצל הגוים עד שהחזירן אח"כ לכהר"ח אחיו נר"ו עכס"ע של הח' העד הנז' ולראיה ח"פ תמ"ת בעישור אמצעי לאלול המרוצה מש' ואספת"ו לפ"ק ושו"ב וקיים וחתו' ע"ז כהה"ר יוסף אזראד וכה"ר שמואל עזרא וס"ל נמ"ך ז"ן שוב בירר בעדותו כהר"מ הנז' שהזמן שנתן כמוהרש"ט זלה"ה המעות שגבה מן הקהל לה"ר שמואל הנז' היה לפחות בחורף של שנה שקודם שנפטר החכם הנז' זלה"ה ואפשר קודם בב' שנים לפטירתו עכס"ע ולראיה ח"פ תמ"ת בזמן הנז' וקיים ע"כ נמ"ך וחתומים ע"ז העדים הנז"ל ולראיה ח"פ וקיים:
בנימין סלי"ט חסאן סי"ט טופס ק"ע ז"ן תב"ת בג' כחדא הוינא ואסהיד קדמנא ה"ר אברהם ביטון בתע"ג ובירר בעדותו שקודם שנפטר כמוהר"ר שלמה טולידאנו זלה"ה כמו ג' שנים בא לכאן למחננו כה"ר שמואל אטובי נר"ו כדי לגבות איזה חובות שהיו לזכות הנגיד וחשוב כה"ר שלמה ן' וואליד נר"ו נגד איזה יחידים מבני קהלינו ובתוכם היה ש"ח א' נגד כוללות קהלינו ישצ"ו ק"ק מכנאס יע"א והיה משתדל ה"ר שמואל הנז' וכמוההר"ש זלה"ה הנז' כדי לגבות פרעון חוב זה מן הקהל יצ"ו וגם היה שולח כמוהר"ש הנז' את בן אחיו כהה"ר מאיר טולידאנו נר"ו אל הקהל לגבות מהם והיה שואלו העד הנז' אם גבה מהם והיה משיבו כההר"מ הנז' בזה"ל האני כא נזרי אייאך נחכמלושי והש"ח הנז' תח"י העד הנז' ואח"ך נתנם להר"ש אטובי הנז' להחזירם להנגיד הנז':
עוד בירר העד הנז' בעדותו שהוא היה רגיל תדיר אצל הנגיד כהר"ש הנז' ומעולם לא ראהו שמסר שום אדם מבני קהלינו ולא היה מטיל עליהם שום הטלות ולא עלילות ואדרבא היה משתדל בהצלתם וטובתם כמה פעמים עכס"ע העד הנז' ולראי' ח"פ תמ"ת בשלהי אלול מש' ואספת"ו לפ"ק והשו"ק וחתמנו בה במא' א' מב"ד כמו"ה רפאל בירדוגו נר"ו וקיים ע"כ נמ"ך וחתו' ע"ז כהה"ר יוסף אזראד וכהה"ר יצחק ן' אסקירא והכרנו חתי' ולראי' ח"פ וקיים:
בנימין סלי"ט חסאן סי"ט טופס מועתק מטופס אחר וז"ן טופס שטר זה הוצרכו בעליו להעתיקו ע"ג פס"ד וז"ן אב"א הע"ע בקש"מ ובש"ח ה"ר מימון ן' הרוש וה"ר סעיד לכפארי וה"ר אלעזר בן צור וה"ר ברוך הכהן בר שלמה וה"ר יעקב אתדגי וה"ר שלום אדהאן בר יעקב והי' שמואל תרג'מאן והי' אברהם בן עולו וה"ר יעקב אלבאז והוה"ג ונתחייבו ערבנים קבלנים כ"א מהם בעד הכל לתו"ל לנגיד המרומם המו"ן נר ישראל כה"ר שלמה ן' וואליד סך תשע אלפים אוקיות ושש מאות אוקיות הכל מכ"ט מהיום ולי' ימים בסיון ה"ר בלי איו"ע ושט"ו כלל ויפרעו עכ"ה ובנא"ג וכו' כשע"ך שהאמינו לנגיד הנז' ולב"ך עליהם ועב"ך עכ"ע שט"ז ופרעונו בלי להתחייב שו"ש ק"ו וג"ש לעולם וכו' ובאחריות וכו' כתחז"ל דלא וכו' ונ"ה בקוש"ח גם על הנאמנות ביום ו' כ"ד לאדר א' שנת וישיר"ו בדרכי ה' לפ"ק ושריר וקיים ע"כ נמ"ך וחתו' החה"ש כהה"ר שלמה טאפיירו ז"ל והחה"ש הדה"מ כמהר"ר יקותיאל בירדוגו ישצ"ו ונתקיי' חתי' ומע"ל נמ"ך נפרע מזה השטר דו"ו ק"ם דיגו ארבע מייא ובדקנו אותו ולא נמצא בו כתוב יותר ולראיה ח"פ תמ"ת והכל שריר ובריר ויציב ונכון וקיים: טופס קבלת עדיות וז"ן או"ב בתלת הוינא ואסהיד קדמנא ה"ר יוסף הכהן בר דוד נ"ע בתע"ג וברורה ובירר עדותו שכל החובות שהיה נושה ה"ר שלמה הנז' בבני קהלינו מיום שנתמנה העד הנז' ממונה על הצבור עד שהוסר ממנויו שמכללם שנת תקל"ב לפ"ק הכל כאשר לכל נפרע בו כה"ר שלמה הנז' בימים ההם עספ"א. שוב בירר בעדותו הנז' שבהיות המלך סי' מו' ר"א בעיר תיטוואן אחר שנת תקל"ב לפ"ק יצא מאמר מן המלך הנז' לה"ר שלמה הנז' לתת לבני קהלינו יצ"ו סך שלשת אלפים מתקאלים מכ"ט והלך המלך הנז' למראכס והלך העד הנז' הוא וה"ר יוסף בהלול נ"ע לעיר לעראייש יע"א ונתן להם הר"ש הנז' הסך הנז' אחר עבור יותר מב' חדשים לדבר המלך הנז' עכס"ע העד הנז' ולראיה ח"פ תמ"ת בי"ג יום לאלול המרוצה ש' תנחילנ"ה לפ"ק וחתומים כהה"ר חסאן ן' לחסין וכהה"ר ראובן אוחנא: שוב בתלת הוינא ואסהיד קדמנא ה"ר אלעזר אבן צור בתע"ג ובירר בעדותו שיודע בבירור שהחובות שהיה:
נושה הר"ש הנז' בבני קהלינו יצ"ו כל ימי היות העד הנז' עוסק בצרכי צבור שמכלל השנים ההם היא שנת תקל"ב כולם נפרע בהם הר"ש הנז', עוד הוסיף לברר בעדותו הנז' אחר האיום כראוי באיין כא יערף ידיעה נאמנה שהר"ש הנז' נטל מבני קהלינו עלילות והטלות סכים גדולים אשר לא תמצא ידו די השב חלק ממאה עכס"ע העד הנז' ולראיה ח"פ תמ"ת בזמן הנז"ל וקיים וחתו' העדים הנ"ל:
וס"ל נמ"ך טופס ק"ע וז"ן אב"א בתלת כחדא הוינא ואסהיד קדמנא ה"ר זרח פריינטי בר יצחק בתע"ג ובירר בעדותו שיודע בבירור שכל החובות שהיה נושה הר"ש הנז' בבני קהלינו יצ"ו כולם היו מנכסי המלך יר"ה ולזכותו וכולם נפרע בהם מבני קהלינו יצ"ו עספ"א ולא נשאר נושה בבני קהלינו מכל שט"ח שזקף עליהם כלום עכס"ע העד הנז' ולראיה ח"פ תמ"ת בזמן הנ"ל וקיים. וחתום אני הבא א' וה"ר יעקב מימראן ונתקי' לנו חתי' ולראיה ח"פ תמ"ת וקיים ע"כ נמ"ך וחתו' העדים הנ"ל:
טופס ק"ע אחרת וז"ן בג' כחדא הוינא ואסהיד קדמנא ה"ר עזוז ן' דנינו בתע"ג ובירר בעדותו שבימי ירידתו של הר"ש הנ"ב והיה שלם אדהאן נר"ו ממונה על הצבור באותו זמן עצמו בא הר"ש הנז' והפציר בה"ר שלם הנז' להלוות לו סך מאה מתקאלים מכ"ט ולוה לו משל צבור יען שהיה דחוק מאד והוצרך ללוות הסך הנז' מן הרשא"ד הנז' עכס"ע העד הנז' ולראיה ח"פ תמ"ת בששה ימים לח' הנ"ב ש' הנ"ב וקיים ע"כ נמ"ך. וחתו' החה"ש כהה"ר מסעוד ארוואח ואני הבא ב' בחיתום ונתקי' לנו חתי' ולראיה ח"פ תמ"ת והשי"ב וקיים, ע"כ נמ"ך, וחתו' העדים הנ"ל שהם החה"ש כהה"ר חסאן ן' לחסין וכהה"ר ראובן אוחנא ונתקיים לנו חתימותיהם בא' מדרכי הקיום ולראיה ח"פ:
וס"ל נמ"ך פס"ד כו"ח וז"ן אב"א השטר הנ"ב עם היות כתוב נגד אותם היחידים הנ"ב נודע מעניינו שהוא על כללות הקהל ואין להיחידים לפרוע כ"א מהקהל ומי שאינו מפורעי המס מאותן היחידים הנז' עצמן אין עליו לפרוע כלום וכעת תבע הר"ש הנז' לקצת מיחידי הקהל בעד כללות הקהל לפורעו במה שנשאר בשטר הנז' וכללות הקהל צווחין ככרוכיא שהשטר הנז' פרוע כוךו והמציאו לפנינו העדים הנז' שכולם אינם מפורעי המס והעידו ככל הנ"ב. ואחר התבוננות בכל העדויות נראה שהדין עם הקהל והשטר הנז' בטל, וקודם צריך להודיע שהנה כמה אומדני דמוכחי טובא עד שכמעט יכולין אנו לומר אנן סהדי שהשטר ההוא פרוע שהנה יקרה איחור פירעון השטר מפני ד' ד' דברים. א' אם יכתב זמן פרעון השטר לזמן רחוק יקרה שיתרחק יותר וכיון דאיפליג איפליג, ב' אם תהיה יד הלוה כהה וחלושה יתעצל מלגבות חובותיו לחסרון יכולתו, ג' אם יהיה המלוה עשיר יושב תחת גפנו ואין עליי הוצאית וטיפול כ"כ כי יסתפק במה שתחת ידו ולא ירצה להצטער בגביית החובות, ד' אם יהיה הלוה עני לא ירצה לדוחקו, ובנד"ז אין גם א' מזה א' שהשטר ההוא נכתב לפרוע לזמן קצוב לסוף ג"ח וחצי בדקדוק הימים והקפיד כ"כ על הזמן בי' ימים לסיון ואיך יהיה זה שימתין כ"כ זמן זה לו ך' שנה ובעל השטר המלוה הנז' היתה ידו תקיפא כי היה שר וגדול ונגיד ומצוה במאמר המלך רה"ה ואחרי דבריו לא ישנו והכל סרים אל משמעתו ובדיבורו הקל סורי ואסר וכל הוצאות בית המלך עליו וכל יום ויום הוצאתו מרובה מחבירו והצבור ידוע ומפורסם הוא שאין הצבור עני ואיך ולמה המתין להם כ"כ זמן ולה לחצם ולא דחקם לפרוע סך גדול כזה. הא חדא, שנית שהר"ש הנז' באחרית הימים אחר זמן השטר הנז' בכמה שנים נתפס במא' המלך רח"א לפרוע פרעות סך עצום ונורא שנשאר מממון המלך ונקש כל אשר לו עד שהטיל המלך על קרוביו לפרוע והיה תפוס ביד המלך כמה זמן ואיך ולמה לא זכר השטרות שנושא בקהלות סכים רבים ועצומים שכולם מממון המלך רה"א ולפדות עצמו בהם כי אין לאדם חביב מגופו וכל הנתפסים אין מוצאין שעת הכושר לגבות חובם כ"א בשעת התפיסה שאז יש להם סעד גדול מהמלך לגבות חובם באין אומר ודברים ועל כגון זה כ' מר"ן סי' ט"ו יש לדיין לדון דיני ממונות ע"פ הדברים שדעתו נוטה להם שהם אמת והדבר חזק בלבו ואף שסיים מר"ן שהסכימו וכו' שלא יפגמו שטר ויפסידו חזקתו אלא בראיה ברורה הרי סיים אם העיד אדם יכי' או יסתלק מן הדין כמו שנתבאר עכ"ל והיינו שכתב בסעיף הקודם לו כשהיה רואה הרא"ש באומדנא דמוכח שהדין מרומה היה כותב ונותן ביד הנתבע שאין לשום דיין להשתדל בדין זה וכ"כ בסי' ס"א ס"ח שאין לפסול שטר מפני שלא הוציאו וכו' ואם יראה לו באומדנא דמוכח יכתוב ויחתום שאין לשום דיין להשתדל בדין זה עכ"ל, באופן דמצד האומדני דמוכחי טובא אין להוציא מיד הנתבע שזהו הסילוק מן הדין שזכר הרא"ש שמניחין השטר ביד בעליו ואין קורעין אותו ואין גובין בו וכ"כ הכה"ג בשם הרדב"ז דלהחזיק מה שביד האדם סמכינן שפיר על האומדנא זה מצד האומדנא ומצד הדין ג"כ נראה שהנה לפי עדות א' שאינו מפורעי המס שאחר זמן השטר פרע בידו לזכות בני קהלינו סך שלשת אלפים וכו' ונודע דברי מור"ם בסי' פ"ה בהגה ס"ג שכל כה"ג בעדים אם תבע שטרא דיכול לומר אם אמת שהייתי חייב לך למה לא עכבת בחובך ובאין עדים הוא דיכול לו' האמנתיך במגו אלא שבנד"ז אין אין כאן אלא עד א' והו"ל כעד אחד מעיד שהשטר פרוע זלא איתרע שטרא אלא שמ"מ אם אין מועיל להריע השטר יתוסף על האומדנות שזכרנו ואין גובין בו:
עוד זאת העידו ג' עדים שכולם אינם מפורעי המס ובזמן השטר היו כולם מהעוסקים בצרכי צבור ולא נעלם מהם דבר מדברי הצבור וכולם העידו שכל החובות שהיה נושה בצבור נפרע בהם עספ"א ואף שלא העידו בפירוש על שט"ז כבר רמו אנפשייהו לזכור בכל הדברים שהיה כותב הר"ש הנז' שטרות על הצבור א' לא' ודקדקו בעדותם ונזכרו שלא נשאר להר"ש שום שטר על הצבור שאינו פרוע ואף זו מן התוכחות שהשטר ההוא פרוע שטרחנו עם הר"ש הנז' לברר דבריו מהיכן נתחייב לו הצבור חוב זה וסגר הפתח לאמר שאינו יודע וניכרין הדברים וברוך היודע שחשש פן יכחישוהו על פניו ואע"ג שהשטר בנא"ג כשע"ך הגם שהקהל רצו להביא עדויות להריע הנאמנות לא הנחנו אותם ולא הוזקקנו להם שכבר כתב הש"ך סי' ע' סט"ז ובסי' ע"א ס"ג דהא מהני נאמנות נגד העדים וכו' בטוען להד"מ השטר בטל דהא מ"מ יתבענו הלוה אח"ך וכו' ואפוכי מטרתא ל"ל וכו' וסיים שגם הסמ"ע דעתו כן ע"ש:
והשתא בנ"ד שטען להד"מ העדים מכחישין אותו והשטר בטל גם מפאת שהעידו העדים שיש ביד הר"ש ממון רב שנטל מבני קהלינו היה מקום להריע השטר אלא שאין צריך ודי בזה באופן שמפאת האומדנות הרבים ההם ומפאת העדויות ההם השטר בטל הוא ולראיה ח"פ בששה ימים לתשרי שנת ולקחת"י אתכם לי לעם וקיים, ע"כ נמ"ך, וחתו' החה"ש הדו"מ כמה"ר יקותיאל בירדוגו נר"ו והחה"ש הדו"מ כהה"ר ברוך טולידאנו נר"ו ונתקיימו לנו חתי' בא' מדרכי הקיום ולראיה ח"פ תמ"ת עכ"ן הטופס וח"ע כהה"ר מימון בירדוגו וכהה"ר מסעוד פאזורילו והכרנו חתימותיהם כראוי והשו"ב ויציב וקיים:
בנימין לכרייף יש"ץ נר"ו חסאן ן' לחסין סיט"א דברי החכמים השלימים יש"ץ שכתבו לבטל שטר זה לא חזינא בהו משען ומשענה דחזיא לכתופי עלה לבטלו שאם כוונתם לדונו באומדנא שסומכת דעתם ששט"ז פרוע כדינא דגמ' מלבד דתקנת הגאונים והסכמת אחרונים דהאידנא אין דנין באומדנא עוד זאת דאפי' בדינא דגמרא לא אשכחן לבטל השטר לגמרי באומדנא דהא ג' עמודי הוראה הרי"ף והרא"ש והרמב"ם פסקו כדעת ר"ח דמאי דאמרו בגמ' מרענא שטרא אפומיה וכו' היינו שצריך בעל השטר לישבע קודם שיגבה ומפרש הרא"ש דמיירי בהיכא שיש בו נאמנות סתם דמועיל נאמנות זו בשטר שעד אחד אינו יכול להשביעו ובכה"ג שדעת הדיין סומכת וקים ליה בגוויה דקושטא קאמר אבל לא בכותב שהאמינו כשע"ך יע"ש, הרי דמדינא דגמרא עצמו אין מבטלין השטר אלא רמינן שבועה עליה לברר האמת כי היכי דלודי ודוקא בנאמנות סתם ולא בנאמנות כשע"ך כנ"ד דאפי' שבועה לא רמינן עליה אבל לבטל השטר מקויים באומדנא לה אמרה אדם מעולם, ואם עיקר סמיכותם על העדים מה מועלת עדות העדים בהיכא דאיכא בשטר נאמנות כשע"ך דקי"ל בסי' ע"א סעיף א' ואם התנה עמו שיהא נאמן כשע"ך אע"פ שהביא עדים שפרעו ה"ז גובה ממנו בלא שבועה עכ"ל, ומפשט דברי מר"ן מוכח בהדיא דעסקינן שהמלוה מכהיש את העדים ואומר לא נפרעתי וכדמוכח מראש הסעיף דקתני התנה עם הלוה שיהא נאמן בכל עת שיאמר שלא פרעו וכו' ועלה קאי ואם התנה שיהא נאמן כשע"ך אע"פ שהביא עדים שפרעו ה"ז גובה וכו'. הרי דמיירי בשהמלוה טוען לא נפרעתי והעדים מעידים שפרעו דבהיכא שהאמינו כשע"ך פסל כל העדים המעידים על הפרעון וכ"כ הסמ"ע בפי' בסי' נ"ח סק"י וז"ל ואם כתב בשטר דהאמין למלוה כשע"ך אפילו נותנו לו בעדים נאמן לומר סטראי נינהו דהא אפילו בלא טענת סטראי נאמן להכחיש העדים המעידים על הפרעון ואינו יכול להוציא מידו דהמלוה אף אחר שישבע עתה בפני עדים כמ"ש הטור והמחבר ברס"י ע"א יע"ש הרי דדייק הסמ"ע מריש סי' ע"א כמו שנראין פשט דברי מר"ן דמיירי שהמלוה טוען לא נפרעתי ונאמן להכחיש העדים שמעידין על הפרעון ועוד כתב הסמ"ע שכן מוכח מדברי הטור והמחבר בסעי' ג' מסי' ע"א דדוקא אם יש עדים שהודה בפניהם שנפרע שט"ז מהני נגד הנאמנות ולא בענין אחר: הרי מבואר דדעת מר"ן וסמ"ע דעסקינן במלוה טוען לא נפרעתי ואפי"ה נאמן להכחיש העדים מטעם דכתב לו כשע"ך. ואנן מה נענה אבתרייהו לחלק כמו שחילק הש"ך דבטוען לא נפרעתי ולהד"מ אינו נאמן להכחי' את העדים וכ"ש שבנ"ד יודה הש"ך שהרי עיקר דבריו אמורין בסי' ע' סקט"ז וז"ל ואפי' בנאמנות גופיה שהאמינו כבי תרי כל אימת דאמר לא נפרעתי הדבר ברור דכשטוען המלוה להד"מ אינו נאמן נגד ב' עדים שהרי בע"כ יחזור וישלם לו אחר שיפרעם כי יתבענו ויאמר לו תן לי מה שנתתי לך מעות והרי כאן עדים וכו' ומה ישיב על הקבלה שהרי אמר להד"מ וע"ז הוא מוכחש בעדים והוא לא האמינו אלא לענין פרעון ולא לכל שאר עניינים וא"כ אפוכי מטרתא למ"ל עכ"ל מוכח מדבריו דמיירי בהאמינו כשע"ך ולא התנה עליו שיהא נאמן בלי שו"ש וג"ש לעולם דאז הוי דינו לתובעו מפני שפרעו ב' פעמים כדאי' בסי' ע"א ס"ה אבל בהיכא שהתנה עליו כנ"ד שכתב בלי ג"ש לעולם אינו תובעו לעולם אפי' אחר הפירעון ואין כאן הפוכי מטרתא ועוד דהש"ך דייק בדבריו והוא לא האמינו אלא לענין פרעון ולא לכל שאר עניינים ולפ"ז בנ"ד שכתוב בשטר על כל ענייני שט"ז ופרעונו יודה הש"ך שהרי האמינו לענין פרעון ולשאר עניינים הרי דלכ"ע בהיכא דהתנה שיהא נאמן כשע"ך עכ"ע השטר ופרעונו בלי לחיי' שו"ש וג"ש לעולם כנ"ד אפי' הביא הלוה עדים כשרים ונאמנים בלתי שום הכחשה אינם כלום ונאמן המלוה להכחישם בדיבורו הקל מכח התנאי וכ"ש שהעדים המעידים בזה הם מוכחשים אם עדות ה"ר יוסף הכהן שהעיד שכל החובות שהיה נושה הר"ש בבני קהלו מיום שנתמנה על הצבור עד שנסתלק כולם פרועים ישנה בהכחשה שהרי המציא לנו הר"ש ק"ע שבעת שנתמנה נגיד ה"ר אלעזר אבן צור נסתלק יוסף הנז' והמציא לנו שטר מנויו של אלעזר הנז' שנתמנה בי"ג באדר תקל"א ולפ"ז הוי סלוקו ממינויו קודם חיוב השטר הנז' שזמנו כ"ד באדר א' תקל"ב והוא מעיד על החובות שהיו קודם סלוקו ומה שהעיד שמכללם שנת תקל"ב הרי הוא מוכחש ועומד גם מה שהעיד שאחר שנת תקל"ב יצא דבר מלכות להר"ש הנז' לפרוע לבני קהלו ג' אלפים מתקאלים הרי המציא הר"ש כת"י המקבלים הסך הנז' מאתו ומכללם ה"ר יוסף הכהן שקבלו הסך הנז' מהר"ש הנז' בך' יום לח' אדר התקכ"ז והרי עדותו מוכחשת גם בזה ואינה כלום וגם במה שהעיד שהר"ש היה נוטל מבני קהלו עלילות והטלות וכו' הרי יש עדים כשרים ביד הר"ש שלא היה מטיל שום הטלה ועלילה ואדרבא משתדל היה בהצלתם וגם אנחנו יודעים יושר נמיכות האיש הנז' במקום גדולתו והיותו דורש טוב לעמו שכמה פעמים עמד בפרץ בהצלת בני קהלנו קהל צפרו בלתי שום הנאה וקבול שכר כלל וכ"ש שיטיל הטלות חלילה. גם עדותו של ה"ר אלעזר אבן צור אינה כלום. חדא שהוא עצמו מהמחוייבים בשטר הנז' וכו' ומה מועלת עדותו על עצמו כלום יש אדם שמעיד על עצמו והגם שהחכם הפוסק בהצעה כתב שמי שאינו מפורעי המס מהמתחייבים בשטר אין עליו לפרוע כלום סוף סוף מי מוציאו מיד הר"ש שהרי מחוייב ועומד הוא להר"ש וחוזר ותובע מהקהל ואם לא מצאה ידו יפרע מנכסי עצמו: ומה גם שעדותו מוכחשת שהרי בשטר מנויו מוכח שנתמנה בי"ג באדר תקל"א והעידו העדים שנסתלק תוך שנתו וא"כ זמן השטר שהוא כ"ד באד"א תקל"ב הוא אחר סילוקו ושקר העיד שמכלל שנות מנויו היתה שנת תקל"ב ומה גם שהמציא לפנינו קב"ע משני עדים שהעידו שסמוך לפטירת מאריה דאתרא מוהר"ש טולידאנו היה גובה מהקהל ושולח אל הר"ש הנז' לפ"ז אין כאן מקום לשום אומדנא ולא לדברי העדים [ומשום שהחכם הפוסק הטמין ברמ'ז וכתב שיש ביד הר"ש ממון רב מבני קהלו, הרי המציא לפנינו קב"ע מב' עדים שמעידים על יושר נמיכות הר"ש הנז' והיותו דורש טוב לעמו כל זמן היותו נגיד על ישראל וגם אנו יודעים את האיש ואת שיחו ויושר הנהגתו ורחמנותו שהיה מתנהג עם בני קהלנו וכמה פעמים היה עומד בפרץ להצלתם ומעולם לא תבע מהם כלום. הנלע"ד כתבתי:
הצעיר שאול ישועה בכמוה"ר יצחק ז"ל אביטבול ס"ט טופס כת"י וז"ן אנא לכאתמין לספיל סהדין עלא נפוסנא באיין קבדנא ענד ה"ר שלמה ן' וואליד נר"ו סך תלת אלף מתקאל דרהים לכסאווי די כאן סידי אלאה ינצרו עטאנא חנא ויהוד פאס וכא נלזמו נפוסנא באיין נעטיווה' לסידי אלאה ינצרו וואקת מא אמרנא נכלסוהא והאד ליסתלזם די תלזמנא באדין כותנא די סאפדונא ועלא קד האד אסי חק באיין נסתלזמי ביה לסידי אלאה ינצרו וקבדנאה ענד ה"ר שלמה ן' וואליד נר"ו וחנא כא נזלו ידינא פלעראייס למבארכא יום ה' עשרים באדר א' שנת התקכ"ז ליצירה ע"ה עכ"ל, וחתום הי' יוסף הכהן והי' יוסף בהללול, וס"ל נמ"ך הנפק כתבא דנא קדמנא אנן בי תלת דתרי מינן חתימי הכא לתתא ומדאתבריר לנא דדא איהי חתי' ידוהי דה"ר יוסף הכהן דחתים הכא לעילא אישרנוהי וקיימנוהי כדחזי וח"פ תמ"ת וצ"ל שיוסף הכהן הנז' הוא בר דוד והשו"ב וקיים עכ"ל, וחתו' החכמים השלימים כהה"ר בנימין לכרייף נ"ר וכהה"ר חסאן ן' לחסין נ"ר החתו' מעבר לדף ונתקיימו לנו חתי' בא' מדרכי הקיום ולראיה ח"פ תרי מגו ג' וקיים:
שמואל אברהם בן זמרא סי"ט שמואל אלבאז בכהה"ר רפאל משה סי"ט: