אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן קיד
בימי הספירה יצילהו ה' וגם כתדירה זו תורה וזו שכרה לכבוד ידי"נ הרב הגאון ארך האברה בהלכה ברורה המאוה"ג המפורסם סיני עוקר הרים דבריו מתוקים וברורים כקש"ת מו"ה משה אבדק"ק וו"ה והגלילות:
תמול הלו סניני אמרותיו המאירים נגד עיני אשר הציע מעשה ועובדא דהוי שזה מקרוב סידר ג"פ לזוג אשר הי' מצוה רבה לגרשם וקודם הגט אמרו הבעל ואביו כי שם אבי האשה בקה"ת זאב יודא וכיניו וואלף ליב וכן נקרא גם עתה לפעמים ובפרט אמו קוראה אותו כן רק בחתימה משמיט שם ליב וחותם א"ע בשם וואלף לבד ולכן גם בפי העולם נקרא וואלף לבד וע"כ סידר מעלתו הג"פ להזוג הנ"ל וכתב שם אבי האשה זאב יודא המכונה וואלף ליב דמתקרי וואלף ואח"כ גיסה של המתגרשת אשר חזרה בה מהגירושין כתב למעלתו והוציא ערעור ולעז על הגט לומר ששם ליב כבר נשתקע אמנם אין בידו לברר כזאת ובמקום דירת אבי האשה אומרים שלא נשתקע שם ליב לגמרי רק מחמת שהם בני כפר חשש מעלתו דאולי אינם בקיאין להבחין מהו שם שנשתקע כו' וענותנותו דמר הרבני להתיעץ עמדי כדת מה לעשות והאריך בדברי טעם והנה מאחר שהאהבה דוחק השורה לא נמנעתי מלמלאות רצונו זה כבודו לחות דעתי הנמוכה.
תשובה הנה בעת שסידר מעלתו הג"פ בודאי כדין עשה שהאמין לדברי הבעל ואביו דהא לענין שם אביו וחמיו סומכין בכ"ע על הבעל לבד כמ"ש הג"פ סי' ק"כ וכ"ש שגם אביו אמר כן דוודאי מהימן וגם הוא שעה"ד קצת לפ"ד מעלתו דהאחרונים מדמי לסכנה ועוד שהוא רק לענין איזה דקדוק בשם אבי' דנאמן בכ"ע משום דאינו חשוד לקלקלה ובוודאי נאמן הבעל ואביו ע"ז שלא נשתקע השם לגמרי ויפה עשה מעלתו בלי שום פקפוק ואין להרהר ח"ו ולהוציא לעז בזה ובפרט לענין שם אבי האשה אמנם קרובי האשה ממאלדאווא הוציאו לעז ובוודאי שלוחי אשה הם לטובתה שחוזרת בה ובכה"ג משמע דחף דערעור דאחרי' אין לחוש מ"מ ערעור דבעל חיישינן כדאי' בכ"מ ולפענ"ד כ"ש דערעור דאשה מלתא הוא ובוודאי חוששין ללעז בכה"ג באי' א"א מי יתיר האשה להנשא לגבר אוחרן אחרי שבעצמה מוציאה לעז על הגט אף אם אין האמת כן צריכה גט שני קודם שתנשא לאחר רק אני לא ידעתי מי המה קרובי האשה ומה רצו בלעז שלהם אי לענין להוציא מהבעל הכתובה ות"כ זה אינו כלום דמסתמא בשעה שסידר להם הגט עשה מעלתו כתיקון חז"ל שמבואר בסה"ג סי' רי"ט שהאשה תמחול הכתובה בפני הרב והעדים דאם לא נעשה כן אף אם לא יהי' שום לעז על הגט תוכל לתבוע עתה הכתובה והת"כ ואדרבא לדעת רוב הפוסקי' בסי' קי"ט וסי' ק' כן הי' בדורות ראשונים ובכה"ג נאמר נתנני כו' כמ"ש הפר"ח שם רק בוודאי נעשה כמנהג שנאמר בסה"ג שתמחול הכתובה כו' וא"כ בכה"ג אפי' תחזור עתה ואפי' לא יהי' הגט גט מ"מ איבדה כתובה וכל ת"כ ואין לה יותר שום תביעה מהתחייבות בעל לאשתו עליו כמבואר בסי' ק"ה ואף להחולקים בחו"מ סי' רמ"א בשטר כתובה בידה מ"מ בעשתה מעשה וקיבלה גט ובפרט שמחלה בפני ב"ד לית מאן דפליג והמנהג יוכיח ועיי' היטב בנוב"י מ"ת חלק חו"מ סי' ל"ב:
אמנם כפי הנראה עיקר כוונת קרובי האשה לעגן את הבעל שלא יוכל לישא אחרת והאשה לא תרצה לקבל ממנו גט שני ועי"ז יהי' מוכרח לעשות כרצונם להחזירה או ליתן כתובה וא"כ כאשר ישיתו עליו ואם זה הי' כוונתם לא הועילו כלום ולריק הי' עמלם דהא מבואר בסי' קנ"ד סכ"א ברמ"א בשם המרדכי שפסק הר"ת בבעל שהוציא לעז שכופין אותו ליתן גט אחר והשתא לאו ק"ו הוא התם גט מעושה פסול מה"ת ואעפ"כ במקום הוצאת לעז כופין אותו והוי מעושה כדין כ"ש כאן במקום אי' חדר"ג שכופין את האשה לקבל גט שני שלא לעגן את הבעל וכן מבואר כרמ"א סי' קי"ט ע"ש אמנם אם לא ירצה הבעל ליתן לה גט שני א"א להתירו לישא אחרת כמ"ש הנוב"י מ"ת הנ"ל שם דבכה"ג מחויב ליתן הכתובה בכ"ע דמאחר דעכ"פ היא אסורה להנשא ועגונה הוא וכשלא ירצה להתירה מכבלי העיגון נתבטל המחילה ויצטרך ליתן הכתובה ע"כ דטבא לי' עבדין שיתן גט שני ובכה"ג פטור בכ"ע מכתובה ות"כ כנ"ל וזאת שנית כמ"ש האחרונים מסוגי' הגמ' דיבמות ל"א שלא יאמרו קמי בי' רבנן דגיטא מעליא כו' ואף דבכה"ג דהכא יאמרו ויאמרו דהא הגט יצא בהכשר מהב"ד מ"מ מאחר שאנו אוסרין את האשה להנשא מחמת הוצאת לעז שלה ועתה נתיר הבעל לישא יהי' כאחו"ט וגם דבכה"ג תוכל להשאר עגונה כל ימי' שלא ירצה לגרשה אחרי שנתיר לו לישא אחרת ע"כ זאת העצה היעוצה שהבעל יעשה מה שעליו לעשות ליתן גט שני ליד שליח בשם המכונה וואלף לבד כדעתם ואם לא תרצה לקבל הגט מהשליח ולא יהי' באפשרי לכוף אותה בע"כ על קבלת הגט אזי הב"ד יתרו בה מה יהי' בסופה אם לא תרצה לקבל הגט ומ"מ בכל ענין ישאר הגט ביד השליח עד שתתרצה דברי ידידו:
הק' מנחם מענדל פאנעט