אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן קא
להרב המאוה"ג וכו' מקלויזענבורג בענין ההרשאה בבעל שנחפז לדרכו ונכתב ההרשאה אחר איזה ימים ונכתב בו בפנינו עדים ביום הכתיבה עשה הבעל כו' שהתפלא מעכ"ת למה לא הוטב בעיני הא מבואר כן בסי' קכ"ז כו' לענין גט דכותבין זמן ומקום הכתיבה אין הנידון דומה לראי' דבגט אין הסופר והעדים מעידין על מעשה העבר משא"כ בהך הרשאה שמעידין ביום פ' עשה הבעל שליח כו' אמנם יותר הו"ל למעכ"ת להקשות מדינא דב"ב דף קע"ב אי ידעיתו יומא דאקניתא כו' דמבואר שם דבשטרי דלא אקניתא מחוייבי' דוקא לכתוב יום הכתיבה הגם דהתם איכא חשש טירוף לקוחות משא"כ הכא אבל עכ"פ מבואר שם דשום חשש ליכא כשכותבין יום הכתיבה על מעשה ההלואה הקודמת אלא דבאמת בזה קיי"ל בחו"מ סי' מ"ג סע"י יח' שסומכים הזמן להכתיבה הוא בסוף ההרשאה דהיינו כתבנו וחתמנו ביום כו' ולא להקנין או למעשה שהי' תחלה דא לאו מחזי כשיקרא אמנם ראיתי באורים ותומים שם באורים סי' קי"ח שחולק על הסמ"ע שכ' שיש דיעות לפסול בדעבד ובוודאי כן הוא כדברי האורים ותומים דבדעבד כשר בכה"ג וממילא גם החשש שכתבתי בענין איזה מחק בחתימת העדים אזדא לה שבאם ההרשאה כשירה אין לחוש כ"כ דעידי מסירה כרתי ועי' שו"ת חתם סופר ח"ב סי' מ"ח:
ולכאורה יש לחקור איך נסמוך על הרשאה הא הוי מפי כתבם בשלמא הגט עצמו וכה"ג הוא בשליחות הבעל לא שייך מפי כתבם כמ"ש הבעה"מ ביבמות ל"א וגם אין מעידין על מעשה כמ"ש הנתיבות בסי' כ"ח וגם בשאר שטרות דהרבה מכשירים מדאורייתא עפ"י קבלה היינו כפירש"י בגיטין דף ע"א דשטר שנכתב ביומי אורחי' לכך משא"כ בשטר שלא נכתב ביומי הוי כתבם ממש וכשר רק מתקנת חכמים ואיך נסמוך בכה"ג אעידי מסירה לענין דאורייתא (ולפ"ז גם להפוסקים דא"צ שליחות בכתיבת הגט אם נכתב הגט שלא ביום הציוי צריך שליחות דוקא וצ"ע ולמ"ש הנתיבות א"ש וגם בלא"ה להתוס' ביבמות ובכתובות כ"א שיטה אחרת בענין מפי כתבם) רק נהירנא ששמעתי מפה קדוש כבוד אדמו"ר מהגאון החתם סופר זצ"ל דכל שבא מב"ד אין חשש מפי כתבם כלל וא"כ מאחר שההרשאה נעשה עפ"י ב"ד הוי עדות מדאורייתא.
עתה נדבר בענין החשש שהשליח אמר שהבעל חזר ונתן הקלף במתנה להסופר וכ' מעכ"ת שכבר קנה השליח הנה גם אני כתבתי שאיננו מאמין להשליח בזה הגם שבעל הסדר גיטין אות ס"ב כ' בזה"ל אך קודם שילך כו' בקש הסופר כו' ואין לו הבנה כלל ומסתמא ט"ס הוא ועכ"פ יש מקום לטעות במסדר הגט בהחפזי רק זאת אמרתי אז הגם שהשליח משקר אנו מחוייבין להשגיח מה בפיו כעין אם אתם מאמינים שהורהנה כו' דאל"כ א"נ בעיקר שליחותו ג"כ.
אמנם זאת למדתי מדברי מעכ"ת שהי' באפשר שהבעל יאמר קודם הילוכו להסופר שמה שישאר מכלי הכתיבה כו' הי' להסופר במתנה מכאן ולהבא והוא עצה נכונה ואולי גם הסדר גיטין כוונתו לכך רק שקיצר מאוד ואין מקום להתעקש לחוש בזה לחשש ברירה דכבר הוכיחו הפוסקים דא"צ לברירה רק אם צ"ל שחל למפרע קודם שנתברר והארכתי בזה בחי' ועי' פתחי תשובה סי' קמ"א ס"ק י"ג ובס' הלכות גדולות סעי' נ"ב שבאם נשתהה כתיבת הרשאה צריך לכתוב ב' זמניה וכ"כ הי' צריך לעשות בנ"ד.