אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן צא
להרב המאה"ג וכו' מוה' אברהם אבדק"ק קלויזענבורג בשנת צדקת ה'
אשר בדק לן מר בענין כתיבת שם הירשל שח' רוצה לגרש ואמר שאביו שמו הרשל והוא מאונגארן [היינו מאויבער אונגארין כי באונטער אונגארין כמו במדינתינו כנודע] ששם קורין הרשל בפסח אשר כבר נאמר בחתם סופר סי' כ"ה רק דעת מעכ"ת אחרי שמגרש כאן שאין קורין בפסח א"צ לכתוב רק הירש.
והנה וודאי אמת שעיקר הוא מקום הנתינה ובפרט בענין הכינוים המתחלפים במבטא העיקר הוא מקום נתינה לבד כמבואר ברמ"א ססי' קכ"ט ובב"ש שם רק זאת לא ידעתי די"ל היינו דוקא בשם המגרש עצמו דבידו לשנות שמו וכל שהוחזק ל' יום כן כותבין בהגט אבל בשם אביו שאין בידו לשנות אולי י"ל דצריך דוקא לכתוב כמו שנקרא אביו שם ומ"מ לדינא לענ"ד הנכון כדברי מעכ"ת.
ואגב אציע קצת כי דברי החת"ס שם צ"ב קצת והנה ככל דברי קדשו העתיק ג"כ בס' דרכי חיים שער התשובות סי' שכ"ו והנה מה שרצה לחלק בין מדינת פולין ושם באמת גם בפולין כמו במדינתינו קורין שם זה בסגול הפרש ולמה כותבין ביו"ד ואולי זה הי' דעת הגאון מהר"ם פישלס שלא ירד לחלק בהכי דא"כ גם בפולין נכתוב בסגול שוב ראיתי שעמד בזה בטיב גיטין אות ה' גבי שם הירץ וכ' בליטא קורין בחירק והבנתי שגם כוונתי החת"ס מדינת פולין היינו אנשי ליטא פולין אבל בשאר מדינות פולין הוא נקרא בסגול כמו באונטער אונגארין ומדינתינו וראיתי בדרכי החיים שער הניקוד בנקודת סגול עמד בזה וכ' שאין משנים מאחר שעיקר שם החי' צבי הירש נכתב בחירק ועכ"פ לכאורה לא הי' לו להעתיק דברי החת"ס בסתם דלכאורה אין לחלק סגו"ל לפת"ח.
ואולי יש לכוין בזה עפ"י דקדוק לה"ק דסגול לפעמים מושך יו"ד אחריו כמו פקודיך אבל אחר פתח לא נמצא יו"ד רק כשהוא נראה ונרגש כמו פקודיך או נח נראה בסוף תיבה פקודי אחי וע"כ כשכותבין ביו"ד בשלמא כשקורין בסגו"ל אף שא"צ היו"ד מ"מ לא רצו לשנות בזה"ז מעיקר השם דהא עכ"פ אפשר לקרות בסגול עפ"י דקדוק לה"ק לא הוי שינוי בקריאה אבל בפתח דהיו"ד מורה ונראה גם בדקדוק לה"ק והוי שינוי השם וע"כ א"א לכתוב ביו"ד אלא דבאמת אין לדמות כלל לשון אשכנז לדקדוק לה"ק ועוד דבהירשל לקרות בסגול ל"ש כלל עפ"י דקדוק לה"ק כנודע.
ע"כ האמת יורה דרכו כמו שהורה לנו רבינו הגאון חת"ס דמאחר דשם הירש הן שם איש או שם החי' אף דנכתב בכ"מ בספר ביו"ד מ"מ בקורא קורא לפי דרכו והרגלו שם בתנועת סגו"ל א"כ שפיר נוכל לכתוב כן בגט והקורא יקרא ג"כ בהגט כפי דרכו והרגלו לקרות בספר אבל שם הרשל לא נכתב בספר כלל וא"כ אם ירצו לקרותו כמו שהוא נכתב ביו"ד לעולם לא יקרו בפת"ח שהוא דבר שא"א וכבר כ' הרמב"ן והר"ן בגיטין כ' דהא דבעי' שמו ושמה משום ספירת דברים כו' וא"כ העיקר הוא שיהי' ניתן לקרות שמו בהגט כאשר הוא ועכ"פ אין בזה שום חילוק בין מדינתינו למדינת אויבער אונגארין ובפרט בכתיבת שם הרשל כמובן.
וזאת שנית ריש דברי החת"ס שכ' בפשיטות דא"צ לכתוב הכינוי הירשל דאינו רק שם קטנות קשה מ"ש מבער בערל באות ב' ולא מצאתי מקום ליישב דברי קדשו רק שנאמר שהשיב כן לאותו החכם השואל כענין אשר כתב לו השאלה כיצד הי' מסתמא הי' באופן שקצת קראו אותו הירש וקצת הירשל וע"ז כ' סתם שם קטנות כנודע דיני שם קטנות וכן מורה לשון הגאון שכ' בזה"ל שא"צ לכתוב הירש המכונה הירשל ומה הי' ס"ד בכסילות השמות הכי הול"ל א"צ לכתוב צבי המכונה הירשל וע"כ כנ"ל ועכ"פ להוציא מזה כלל הדין למי שקורין רק הרשל גם בפניו י"ל דדמי לשם בערל הנ"ל שצריך לכתבו אמנם באמת עיקרי הדברים מבוארים בשם וועלקי' באות ויו יע"ש בפנים ובטיב גיטין דאין קפידא כ"כ.
ואילולי דמסתפינא אמינא דשם הירשל לא יכתוב כלל במדינתינו מאחר שאין נכון לכתבו בעין נגד המנהג ואם יכתבו ביו"ד יש לחוש שיקראנו בחירק ולא בסגול דהא אין שם זה נכתב בספר לכן הניחוהו לגמרי ודנו אותו כשם קטנות ממש שא"צ לכתוב רק הירש לבד וכ"ש שיפה פסק מעכ"ת בנידון דידי' בשם אביו שיש להורות כמ"ש הנוב"י סי' קי"ח לענין שם גומפלי שיש קצת ספק והוא שם אביו לא יכתוב השם קטנות כלל כ"כ וודאי הנכון לכתוב רק עיקר השם הירש ועוד שמסת מא לא נודע בבירור כיצד חתימת אביו ולהגאון חתם סופר תליא כ"ז בהחתימה. הכ"ד י"נ הדש"ת לנצח ה"ק מנחם מענדל פאנעט.