אור ברסלב

אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט

סימן פז

סימן פה

לכבוד הרב הגדול החריף ובקי כקש"ת מו"ה יקותיאל ני' רב דמאנאשטור יע"א:

ע"נ הגיעני מכתבו הנחמד בענין הגט של ר' שמעון משם והנה גם מעכ"ת הוסיף טעמים דבנ"ד בגט זה א"צ לכתוב שם אביו מנחם מענדל ביחד רק מנחם לבד כמו שעולין בניו שם לס"ת ודבריו נחמדים וגם ראייתו מהתיו"ט חפשתי ומצאתי בסוף חי' הרשב"א על קדושין ולכן בסידור גט זה אף שנוהגין לכתוב כדרך שעולין לס"ת וחותם ב' השמות ביחד אף שהוא שם לעז כמו שהורה הטיב גיטין בסוף הס' בשם הח"ס מ"מ בנ"ד לא הי' באפשרי לעשות כן הן מהטעמים של מעכ"ת הן מטעמים שלי כאשר כבר כתבתי למעכ"ת נ"י בשבוע העברה ע"כ סדרנו גט זה רק בשם שמעון בן מנחם המכונה מענדל לרבקה בת דוד המכונה בער.

והנה ראיתי אשר תמה מעכ"ת נ"י ע"ד הב"י שהביא בשם מהרי"ק מקונטריסי' ראי' מדברי הרא"ש דשם שעולה לס"ת עיקר שכ"כ גבי הא דכתב חניכתו וחניכתה ובאמת בהרא"ש עצמו מבואר להיפך וחילק מעכ"ת ני' בין מנהגינו שכותבין שם אביו בגט א"כ צריך לכתוב כדרך שנקרא לס"ת ובהך מתני' מיירי שלא הזכיר שם אביו אז די בחניכתו שהוא הרוב והדברים נכונים מאוד וגם לענ"ד ליישב בזה דהחילוק הוא בין מזכיר שניהם לאינו מזכיר רק שם א' דמיירי בי' הרא"ש דמזכיר רק שם שהכל קורין בו כדקייל"ן דבדיעבד וודאי כשר ולפעמים גם לכתחלה כותבין בגט רק השם שהכל קורין אבל הב"י מיירי כשכותבין שני השמות דבכה"ג הדין מבואר דצריך להקדים שם המובהק והוא אותו שעולה בו לס"ת ועיקר הדמיון ממשמעות לשון הרא"ש לא לענין הדין רק ממשמעות לשון הרא"ש מדקרי לשם שעולה לס"ת בשם מובהק וא"כ בדכותבין שניהם דוודאי כותבין שם המובהק תחילה ואיזה מקרי שם המובהק ע"ז מייתי ראי' מלשון הרא"ש הנ"ל שקורא שם מובהק אותו שעולה בו לס"ת:

ואגב אזכיר כאן במ"ש התוס' בגיטין ד' ס"ח פ"א בד"ה וכך היו נקיי הדעת כו' דמתני' אינו דומה לברייתא ויעויין במהרש"א שם ולכאורה הכוונה דהא במתני' קאמר עושין לכתחילה ובברייתא הלשון כשר משמע בדיעבד רק לכאורה ז"א דא"כ מתני' גופי' קשה רישא לסיפא דכ' חניכתו כו' כשר משמע בדיעבד ונקיי הדעת עושין היינו לכתחילה ועכצ"ל כמ"ש התוס' ד' ל"ד דנקיי הדעת שמותיהן ידועין ולכן כשר אפי' לכתחילה בחניכה משא"כ שאר אינשי וא"ש המתני' דקאמר כ' חניכתו וכו' כשר בדיעבד ונקיי הדעת עושין כן לכתחילה עכ"פ בשאר אנשים כשר בדיעבד (ואילולי דמסתפינא י"ל דשאני נקיי הדעת כעין הא דאמרינן ב"ב ל"ו ע"א והא רב צייר כורא כו' מעיקרא במאי אפקעינהו וכו' ובזה י"ל הא דדף ס"ו ע"ב מי איכא ב"ד דלא ידעי מחותם וכו' כלומר דהא די גם בכורא וכל סימן שעושה אף שא"י כתיבת האותיות כראוי ותי' ב"ד חדתא היינו דאכתי לא אפקעינהו בדיסק') וגם יש לומר לחלק בין כתיבת השמות בגט לחתימת העדים דל"ב כ"כ ונקיי הדעת חתמו בחניכה ומייתו ראי' לכתיבה בדיעבד ולחתימה לכתחילה וא"כ ממילא גם מברייתא אין קושי' ולענ"ד דכוונת התוס' לשיטתי' דבעינן מוכח מתוכו התינח הבריית' דחניכת אבות י"ל דאתי' כר"א ול"ב מוכח מתוכו אבל מתני' דוודאי אתי' כר"מ או כר"א בלא ע"מ ואכ"ק ע"י חניכת המשפחה כל בני המשפחה נקראים כך ולא מוכח מתוכו והוי כב' יב"ש בעיר א' ע"כ פי' חניכת עצמו ורש"י ג"כ לטעמי' אזיל דס"ל דל"ב מוכח מתוכו רק ז"א דגם לפירש"י פסול בלי ע"מ כב' יב"ש בעיר א' כדאיתא לעיל ועכנ"ל דרש"י מפרש שכ' להדיא שמו רק שהוסיף גם כן חניכה של משפחה אי הוי שינוי וכ"מ קצת בלשון רש"י ד"ה עד י' כו':

תוכן העניינים

אבני צדק (פנט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה