אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן פה
ב"ה עש"ק ואתחנן תרל"ט דעש
שפעת חיים ושלום וכ"ט לכבוד אהו' ב"א ה"ה הרב החריף ובקי כקש"ת מוה' אשר שמואל ני' עכב"ב שיחיו.
הנני שולח בזה ב' הגדות א' אשר כתב מעלתי ני' ועל הב' בוודאי יהי' קונה ואם יצטרך יותר בקשתי להודיעני ואשלח אי"ה ככל אשר יודיעני וכבר כתבתי כי מחיר ההגדה הוא א' זהב ע"ו ובאמת שמעתי שההגדה הלזו נחשב מאוד אצל הגדולי' ולומדי תורה הי"ו מתענגים בו.
ובענין הקושי' על הנוב"י בשני גיטין דחשיב ברירה איך אמרי' ביומא המגרש לחרוויי' הנה לפי פשוטו י"ל כדאי' בגיטין דף פ"ו ע"ב נתינה לשמה מי בעי ומשמע בר"פ כל הגט דעיקר חשש ברירה מחמת וכתב לה לשמה אמנם בלא"ה לא הבנתי קושייתו דהא התוס' האריכו בכמה סוגיות בענין ברירה דקשיא שמואל אדשמואל וגם לדידן איך מגרשין בתנאי דלא מת וע"כ מחלקין דאפי' במתנה תנאי מפורש יש חילוק בין עתיד להתברר בוודאי וא"כ בכה"ג דהנוב"י שני גיטין מחמת ספק אין עתיד להתברר בוודאי ובפרט שאינו מתנה להדיא דיש חשש ברירה וא"ש ואם הי' מעכ"ת ני' עוסק כעת בסוגי' דברירה הייתי מצו' לבני שי' להעתיק מה שיישבתי לענ"ד קו' תוס' הנ"ל וגם כל קו' תוס' על פירש"י בדף ע"ג ע"ב אשר לדעתי המה דברי' נפלאים ומחמת הטרדא קצרתי הכ"ד דודכם ה"ק מנחם מענדל פאנעטה סי' פו ב"ה יום ד' תרומה להור"ת את ב"י לפ"ק דעש משנכנס אדר ירבה בשמחה ברב ברכה והצלחה כבוד אהו' ב"א הרב החריף ובקי טובא החכם השלם כקש"ת מוה' אשר שמואל ני' עכאלשוי"ר.
עתה בחפשי אמתחת הכתבים הבאים בכ"ע מצאתי מכתבו היקר מיום ה' בשלח שבשלהי האגרת איזה ח"ת וגם נכתב בצידו התשובה אשר הכינותי ע"ז ולא הי' זמן מוכשר לשלחו אז ע"כ אמרתי להעתיקו משם כפ"מ שנכתב בזמנו וז"ל לפענ"ד הא דכ' התוס' בר"פ כשהוא בעצמו מביאו לא יערער לכאו' צ"ב דבמה תירצו קושייתם דמ"מ אמר שלא הי' בקי תחלה וע"כ כוונתם משום דהוי רק לעז הכונה שמחמת שחוזר בו ואינו רוצה בקיום הגירושין לכן מחפש עלילה וע"כ מאחר שהטריח א"ע כ"כ להביא הגט בעצמו בוודאי בלב שלם נתרצה בהגירושין ולא יעלה על דעתו לערער עוד משא"כ כשמוסר לה הגט בעצמו שנכתב ונחתם כאן אולי עדיין אינו בלב שלם מחמתו רק היא גרמה ואז יש חשש חזרה שיערער ויוציא לעז גם בלא"ה הרבה פוסקים מחולקים בזה דהיינו דס"ל דגם שמתירים לשלוח ע"י שליח היינו בנתאחר בין כתיבה וח' לנתינה אבל בנכתב ביום ונחתם בלילה דהוי החתימה בשקר לא מהני יותר ע"י שליח ומשמעות תוס' לעיל ג"כ דס"ל האי סברא גבי אהני לשבוע דקמי' וע' בב"י.
ומה שהקשה להתוס' דשמא פייס וביטל אכ"ק דלמא ביטל בפני שנים לר' יוחנן דמהני בפני ב' וב"ת ל"ל קלא לפענ"ד דלכאו' ק' לשיטת התוס' למה לא אמר סתם שמא ביטל ע"כ דלא היינו חוששין לכך רק ע"י סיום ברבות הימים מתפייס באקרורי דעתי' ועי"ז מבטל ואותו הפיוס וודאי אית לי' קלא כפירש"י כאן משא"כ סתם ביטול דלעיל ל"ל קלא וכאן קאמר דל"ח לסתם ביטול כלל רק ע"י פיוס מאחר שהוא כאן כמ"ש תוס'.
ומה שהקשה עוד להיפוך אדר"ל למ"ש הרשב"א לענ"ד יש לחלק בין הקולות כמ"ש תוס' לקמן דכשהבעל מוציא קול ומכריז א"ל קלא והיינו כשמבטל השליח גם האי גברא בהאי פחדא יתיב שלא תנשא לאחר מוציא קול משא"כ בעדים דבלא"ה צריכים להחזיר הגט לידו א"צ להוציא קול דבידו שלא ליתנו אח"כ עכ"ל שם והנה ב"ס ראוי להביא כ"ז בכור הבחינה שנית רק לא הפניתי אז ולכן התשובה נשאר מעל וגם עתה אין לי פנאי לכך ומ"מ אמרתי ויהי מה ארוצה אולי יישר בעיני מעכ"ת ני'.