אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן עו
בענין הנ"ל
להרב הגדול החו"ב מוה' יקותיאל ני' רב במאנשטור:
א עתה באתי למלאות דברי כי הפניתי לעיין בדבריו וח"ת בר"פ הזורק והנה ראיתי שבא לתרץ קו' המהר"ם שיף שדקדק למה הדר בי' רבא כו' דהא באמת ארוסה היתה וע"כ תי' מעלתו משום דק"ל קו' הפנ"י עמ"ש תוס' דלא הוי טלי גיטיך מעל גבי קרקע משום שבא מרשותו לרשותה דמ"מ פעולת הנתינה והקבלה על ידה לבד דל"מ וע"כ הסביר מעלתו דמ"מ אין הגט חל עדיין דאף שעשתה ח' מה שקנתה אשה כו' עד שיאמר אח"כ הרי זה גיטיך אז נכנס להיות חצירה דידה ממש ואז חל הגט וא"כ ע"י אמירתו גיטה וחצירה בכ"א וא"כ ע"כ דגם בארוסה לכתחלה עכ"פ א"א למכור כמ"ש בהגה' מהרמ"ש שם עכת"ד והוא דבר שכליי ותחלה אמינא כי בלמדי סוגי' זו עמדתי על דקדוקו של המהר"ם שיף הנ"ל ואמרתי ליישב דהנה שם בגמ' ותיחוד ותפתח הקש' הרא"ש ל"ל תרויי' וי"ל לשיט' המ"מ שמביא הרמ"א דצ"ל בתוך ביתה ממש א"כ סתם נעל היינו מבחוץ לשמור ואז הוי הקנין ואח"כ ותפתח להתגרש שתהי' בתוך ביתה ממש וא"ל אכ"ק קו' תוס' טלי גיטך כו' וא"ל שבא מרשותו לרשותה דהא קנין הבית קדים וחלות הגט בשעת הפתיחה ולהמסקנא דגיטה וחצירה באים כאחד א"ש ואולי מה"ט הדר רבא ואמר כאן גיטה וחצירה באין כאחד דבאמת צ"ל כן ותוס' בע"ז לענין בכור שכתבו ג"כ יסגור ויפתח התם וודאי צריך לפתח מחמת שצ"ל קנין המשיכה לחצרו דוקא ואם הוא נעול איך ימשכנו לחצרו וק"ק ל"ל לתוס' זה הול"ל בפשיטות קנין חצר ולהאמונת שמואל והח"י בסי' תמ"ח א"ש דאין חצר לגוי מחמת דבעי שליחות אבל לשאר פוסקים קשה וי"ל אורחא דמלתא הישראל יש לו בהמות אחרות בחדר שלו ובחצר השותפין ל"מ קנין חצר אבל קנין משיכה מהני ובענין מה שפירש"י קנין אגב שהקשו תוס' א"כ למה צריך צבורין כו' וי"ל התוס' לעיל נסתפקו אי צ"ל בפי' הקנין אגב ויש לחלק בזה:
והנה בעיקר פירש"י דמפרש קנין אגב ולא קנין חצר י"ל דיש להסתפק בנותן לחבירו מתנה חצר על תנאי כגון אם ירדו גשמים היום כו' אם קונה שם מציאה ומתנה ומסברא דלא קני דטעם הקנין הוא מחמת שיוכל להשתמש בו ואל"ה לא קנאה כפירש"י כאן בר"פ וכ"ש בשאלה ושכירות בכה"ג דלא קנה דהא לע"ע א"א להשתמש בו עד שיתקיים התנאי והנה הפנ"י כ' דכאן הי' גט על תנאי וכ"ש שהמתנה וודאי הי' על תנאי דהא מצו' מחמת מיתה הי' ואם עמד חוזר ולכך דוקא בתורת אגב קנתה הגס ודו"ק (וגם איכא חשש ברירה):
ב אמנם בעיקר דברי מעלתו בענין קו' הפנ"י לא הבנתי דא"כ עדיין אמירת הבעל לבד הוא הגורם ולא מעשה פעולת הבעל וכי בזה יצאנו מידי פסול טלי גיטך מעל גבי קרקע דמבואר דצריך דוקא פעולת הבעל לנתינה ול"מ אמירה לבד ואם הי' הסברא כן כדברי מעלתי א"כ בפשיטות הו"מ לתרץ קו' הפנ"י דבמה שהקנה לה החצר והגט באמירתו לה קני החצר והגט שבתוכו אותה אמירה מוציא מידי טלי גיטך מעל גבי קרקע דאמירה דידי' הוי כפעולה לקנין וע"כ דס"ל להפנ"י דפעולת הבעל בעי' דוקא וא"כ הדק"ל דהא לא הי' עדיין פעולת הבעל כלל באמת הגאון באבני מלואים סי' קל"ט סי"ח כתי' ב' ד"ה ועי' במרדכי כו' ונראה כו' משמע דס"ל כהנ"ל דכ' דמאחר דהאמירה שלו שמקנה לה עושה הפעולה הוי כקנין ממש רק הפנ"י לא ס"ל כן כנ"ל ועכ"פ לא הי' צריך מעלתו להך סברה שאין הגט חל עד הרי זה גיטך אח"כ כמובן ועיקר סברת האבני מלואים הנ"ל צע"ג:
ג ואילולי דמסתפינא הוי אמרינן ליישב קו' הפנ"י הנ"ל בד"א עפ"י מה שכתבתי ליישב קו' תוס' רפ"ב דס"ל דל"ב שליחות בכתיבה דא"כ מה קאמר משום דכתיב וכתב והכא איהי קא כתבה הא לא בעי' כלל שיכתוב הבעל ולא שלוחו ולענ"ד היינו בכותב איש אחר אבל אם האשה בעצמה כותבת הוא נגד משמעות הקרא וכתב לה ולא שהיא תכתוב לו דוגמא לזה מצינו גבי קידושין כי יקח כו' ולא שתקח כו' היינו משמעות הנ"ל כנלענ"ד ומעתה אמינא דכ"כ לענין ונתן בידה אף דל"ב דוקא פעולת הבעל בנתינה מ"מ להיפוך אסור להיות דהיינו שלא תהי' היא הפועל פעולת הנתינה דונתן בידה כתיב ולא שהיא הנותנת בידה וממילא התינח בטלי גיטך מעל גבי קרקע וכהנ"ל שהיא עושית פעולת הנתינה לידה משא"כ כאן בהאי דרבא אף דהיא עושית פעולת החזקה זה היתה צריכה לעשות אף אם לא הי' גט מונח שם דהיינו לקנות הבית קנין להיות שלה ומה שמתגרשת עי"ז כי גט מונח שם הוי דבר דממילא דהא גט בעצמיות ל"ב קנין כלל כמו שהביא מעלתו דברי הקצה"ח וזהו כוונת התוס' שכחו מרשותו לרשותה וא"ש הכל ע"נ:
ד וראיתי מ"ש מעלתו ני' עוד דונתן ב' לשונות משמע וא"כ הא בתורת מתנה וקנין ממש לא מגרע טלי גיטך מעג"ק רק אם הי' סתם נתינת הגט ורצה בזה ליישב כל הקושיות וזה לא הבנתי כלל דוודאי אמת דהוי ב' לשונות אבל כאן בגט וודאי לא הוי לשון מתנה כמ"ש הקצה"ח דהא מתגרשת בע"כ ואין מתנה בע"כ ועוד לדברי מעלתו אם יאמר לה עלי גיטך מעל גבי קרקע ואני נותן לך הגט במתנה ומדעתה ומרצונה נוטלת הגט וזוכית בו יהי' הגט גט אתמהה.
גם מ"ש בענין על קרן של פרה ועל יד של עבד שא"צ שטר מתנה בפ"ע על העבד כו' עי' בחי' רשב"א דף כ"א ד"ה על הקרן כו' שיש מחלוקת בזה מחמת טעמא אחרינא דאל"כ אינה זוכה בכל העבד והפרה ולא הוי גט וכ"כ בר"ן.
ומ"ש שא"צ ליתן בידה או בחצירה רק קנין רשות כו' לא הבנתי דהנה לפי דבריו צ"ל דעבד כקרקע כדלעיל אבל מה יענה לענין קרן של פרה דהוי מטלטלין ולא רשות וע"כ צריך קנין משיכה או מסירה או קנין חצר שלה ובוודאי מיירי בכה"ג אף דל"ב קנין כמ"ש הקצה"ח מ"מ נתינה עכ"פ בעי ובמה מקרי נתינה וכי באמירתו לבד ח"ו לומר כן.
ומ"ש דהיא מותרת לטלטל הגט בשבת שצריך לה ביותר בפשיטות הומ"ל כמ"ש בקרבן נתנאל אות נ' דאז הגירושין נגמרו ומותר משא"כ תחלה יע"ש.
מה שהקשה מעלתו על הר"ן לא הבנתי הא כ' בפי' שנתן להשליח בתורת גירושין ולא הי' צריך לרבא לשאול ע"ז דהמעשה הי' ידוע כיצד הי' ובפרט למ"ש הפנ"י דע"כ צ"ל כן משום דלא להוי מוקדם.
ומ"ש דלהר"ן הי' צריך לעקור העבד ולהגביהו לא הבנתי וכי צריך הבעל לקנות העבד ולמה לא סגי במוליכו ותופסו בידו והוליכו ברגליו לחצר האשה.