אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן ע
ב"ה יום ד' שמיני תרל"ח:
בין גאולה לגאולה יצמיח צדקה ותהלה ויעלה קרנו למעלה כבוד י"נ הרב המאוה"ג החו"ב עה"י פ"ה כקש"ת מו"ה פנחס נ"י אבד"ק סוליש והגליל יע"א:
באתי להודיע למעכמ"ה ני' אודות ה"ה כ"ה מאיר מגילגא אשר נפל למים בחצי סיון העבור ובר"ח זה נמצא על שפת הנהר שהשליכו המים ואתמול עשינו גביות עדות בב"ד ע"ז מאביו כה' יודא משם ושאר העדים עדיין לא באו לפנינו רק באמת מד"ת סגי גם בגב"ע זה להתיר האשה מכבלי העיגון רק שצריך להושיב ב"ד של ג' לומר לה ההיתר כדין הנשואות עפ"י ע"א ועכ"פ מאחר שמבואר שהאשה תהי' מותרת עפ"י הגבי"ע ע"כ לפע"ד שימחול מעכ"ת לומר להיתומים בני ר' מאיר הנ"ל שלומדים שם אצלו לומר קדיש ואין בזה שום חשש ומחמת הנחיצה א"א להאריך רק להציע קצת.
הנה מחמת היכר סימני' הבגדים אף אי חיישינן לשאלה היינו דוקא בסימני' לבד משא"כ כשיש טביעת עין ג"כ על הבגדים וזה מקרוב שכתבתי שו"ת בענין עגונה להרה"ג מסיגוט והארכתי בסברא זו להשיב הגאון שכן מבואר בס' שו"ת נוב"י והשיב משה ועוד דכל בגדים לא חיישינן לשאלה וגם הט"ק שהכיר הוא מהני דלא מושלי וגם סימני גופו הי' שחסר בעצם השין ביין ברגל ימין וודאי הוי סימן מובהק לענ"ד שהי' מועיל בעצמו ג"כ וכ"ש כשיש עוד סימני הפלעקין שבכל הרגלים מארכובה ולמטה א"כ ג"כ דומה לסימן מובהק ואפי' אם א' בעצמו לא מועיל מ"מ בצירוף וודאי מועיל דהוי צירוף ב' סימנים ועוד צירוף המלבושים אשר להרבה פוסקי' סמכינן אצירוף ומחמת שבענין צירוף סימני' יש מחלוקת ע"כ עיינתי בזה לפענ"ד בכה"ג דנ"ד אשר זה הסימן של חסרון בעצם נראה שהוא סימן מובהק ובאופן זה אף אי יש מקום לפקפק ולומר דעדיין ל"ה סימן מובהק ביותר מ"מ מועיל בצירוף בסימן אחר דהיינו הפלעקין לכ"ע כאשר מבואר במכתב הרצוף פה באריכות שלפע"ד הדברי' ברורי' ועוד יש סברא להתיר דגם למ"ד סימני' לאו דאו' מ"מ כשיש טביעת עין על הסימני' מועיל והסברא נותן כך ויש להעמיד זה בכוונת תוס' יבמות קט"ו ע"ב ד"ה וקאמרי כו' שמסיימו אי נמי מהני עפ"י טביעת עין ולכאו' אין דבריהם מובני' ולהנ"ל א"ש דהיינו שמועיל כשיש ט"ע על הסימן במקום מצומצם ואין להאריך כי לענ"ד ההיתר של העגונה ברור היא ועיין לעיל בסי' הקודמי' באריכו'.
ואין לתמוה במה שלא נמצא הנטבע עד אחר ט' חדשים וחצי דכן זה כ"ח שנים אירע מעשה כזה והשאלה מבואר בשו"ת מאמר מרדכי סי' ל"ב ואז הבנתי הענין כאשר הי' כי אז נטבע עוד איש א' ונמצא כאשר נחסרו המים ביום ב' כאשר הי' מכוסה בחול ועפר בשפת הנהר רק רגליו נראו בחוץ שלא נתכסו והוציאו משם והי' שלם בגופו אז הבנתי כ"ז החול ועפר מכסין אותו יכול לישאר שם כמה חדשים עד שחזרו תגבורת המים וכאשר הלך הכפור והגליד והוציאו את הנטבע מכיסוי העפר והשליכו אותו לחוץ ובזה הבנתי מה שמקשין המפורשים במ"ש וירא ישראל את מצרים מת כו' דהא לכאו' אין זה פלא דהא דרך המים להשליך לחוץ את הנטבע רק באמת לק"מ דהא מבואר דשם הי' מכוסין תחת התהום כמ"ש תהומות יכסיומו כו' ומה"ט נאמר בפייט תהום זרקן ליבשת והיינו כפי"מ שמבואר בס' חכמת שלמה שבעת קי"ס לא הוצרכו ישראל לירד למטה רק התהום נגבה למעלה ונעשה כעין גשר ובזה אמרתי לפרש מ"ש קפאו תהומות כעין מ"ש הקופאים על שמריהם שנגבהו למעלה אח"כ מצאתי זה באיזה ספר ולכן תחלה נאמר וינער כו' כי מאחר שישראל הלכו למעלה על התהום שנגבה למעלה והי' כגשר ומצרי' רדפו אחריהם וכשבאו ג"כ על התהום ואח"כ וישקף כו' וינער כו' כי כן הענין כאשר ספינה נטבע בים נוער ונהפך וממילא נתכסו בתהום ואח"כ וישובו המים כו' ג"כ ויכסו כו' ומה"ט איש מחלוקת ר"י ור"ל במד' אי מתחלה יצאו ישראל מן הים ואח"כ נטבעו מצרים או הי' זה כאחד ולפע"ד או"א דא"ח דמה שננערו המצרים ונכסו עליהם תהומות הי' בעוד שישראל הי' בים ביבשה ואח"כ כאשר יצאו ישראל מן הים לגמרי אז וישובו המים כו' וא"ש מה שנא' קודם תפלת י"ח וים סוף להם בקעת וזדים טבעת תחלה קודם שיצאו ישראל ואח"כ וידידים העברת לגמרי ואח"כ ויכסו המים צריהם הנה הארכתי קצת בענין אגדה מאחר שלענ"ד נצרך הוא גם לעיקר השאלה והיתר עגונה לעמוד על העיקר וכן התירו גאוני זמנינו אז השאל' שמבואר בס' מאמר מרדכי הנ"ל את העגונה עפ"י הגב"ע המבואר שם ולא הי' שום פקפוק בדבר בקשתי מאוד לעיין בשריותא דהאי איתתא ולצוות הבנים היתומים שיאמרו קדיש ושכר מצוה בידו הכ"ד י"נ ה"ק מנחם מענדל פאנעטה.