אור ברסלב

אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט

סימן סה

סימן סד

בענין בעל מלחמה א' שבצאתו למלחמה הניח גט ביד שליח ואין לו בנים ולא חזר שמבואר בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' ק"ג ק"ד שאסור לעשות גט וחליצה ועובדא הכי הוי שמו של הבע"מ זאב וואלף טאבאק ובלשונם פארקאש טאבאק ואשתו בישוב שימוזנא וגם אמו דרה שם והי' קאפראל מן הקאנאנערס הנקראי' ארסאלארי ובחהמ"ס כאשר באו הבע"מ וא' מהם הי' מכאן ויש לו ג"כ אשה ושאלתיו על הנ"ל ואמר לי שבאמת הי' בצוותא חדא לשוב לביתם רק מחמת שהדיפא שלהם אינו במקום א' כי של ר' וואלף הנ"ל הוא בפראג ושלו הוא בפעסט ע"כ נפרדו זמ"ז ואח"כ שמע בדרך שר' וואלף הנ"ל הלך לעולמו בחולי הידוע ר"ל שהי' אשתקד שם ושל"ח ואחר איזה חדשים הביא לידי אבי האשה מכתב אשר בא מהבעצירקס געריכט מאלפריט להשופטים דיישוב הנ"ל עמטליך לחמר באשר בא להם עמטליך מהקאמאנדע שהקאפראל פארקאש טאבאק מת בחולי הק' במקום סויעטין במדינת מעהרין ביום 25 אויגוסט ויש לו אם ביישוב שעמיזנא ונשארו אחריו חפצים רינגיל וזייגעריל ומטבעות כסף וגם מכתב פסק אשר נעשה בהגעריכט בעיר דעש מהחוב שהי' לו על איש א' הירש ווינדש ורוצים להחזיר החפיצים הנ"ל לאמו היורשת ע"כ תבא לאלפריט ויחזרו לה החפיצים הנ"ל ובאם נודע עוד מירושה שלו יודיעו השופטים להגעריכט וכן נעשה.

עוד הוגבה גב"ע ביום ג' משפטים מאיש א' ר' יוסף מרדכי מיישוב קעסטילע איך שפגע באיש מלחמה א' מכפר סוטש שבא מהמלחמה ושאלתי אותו אם באים יהודים ואמר שבא עם א' שמו טאבאק משימוזנא שיש לו שם אשה בשימוזנ' ופתאום נחלה על חולי הק' ומת ונקבר ע"י ישראלים שם.

והנה הספיקות שיש לי בנד"ז הרבה כי המכתב שנשלח עמטליך יוכל להיות ג"כ שלא הי' במסל"ת כי אבי האשה צוה ללעהרער א' א"י שיכתוב אגרת שאלה להקאמאנדע וא"א לידע בבירור עדיין איזה קדם וכ"ש מסל"ת ע"י כתב דהרמב"ם מחמיר בכ"ע שאין בו דין מסל"ת ואי נימא מאחר שנשלח עמטליך הוי כערכאות כבר האריכו בזה בחת"ס סי' מ"ג וצ"ד ובס' עטרת חכמים סי' ח' והנה בסוגי' דערכאות הק' תוס' אהא דפריך אר"ש והא לאו בני כריתות נינהו דהול"ל הא לאו בני עדות ובאמת הדבר פלא דהא בסמוך כדפריך חספא בעלמא הכוונה מחמת דלאו בר עדות וא"כ למה הוצרך לחדש בגט סברא אחרת ואפשר ליישב דהא נודע הפלוגתא אי גוי כשר לעדות דרבינו יקיר שהביא הג"א כ' דכשר רק משום דסתם גוי גזלן ושקרן אבל כשנודע שאינו גזלן ואינו שקרן כמו ערכאות דאי לאו דק"ל לא מרפי נפשי' כשר לעדות וחלקו עליו שאר פוסקים והנה הביאו מה דאמרי' בב"ק פ"א דכתי' לאחיו ולא עבד וכ"ש דגוי פסול מהאי קרא וצ"ל לשיטת המתירין דקרא לאחיו היינו משום דדבר הכתוב בהווה דסתם גוי גזלן אבל אי ידוע דלאו גזלן כשר ושאר פוס' ס"ל מקרא מלא דבר הכתוב ומעתה י"ל דגם להני פוסקים דבר זה מישך שייך בפלוגתא דר"ש ורבנן אי דרשי' טעמא דקרא לפי"ז לכאו' הומ"ל הטעם דר"ש דפליג במתני' דלשיטתי' אזיל ולכך גוי כשר לעדות ולכן אף דלעיל קאמר בפשיטות אליב' דרבנן חספ' בעלמ' אבל לר"ש הומ"ל דהוי בר עדות דלטעמ' אזיל דדרש טעמא דקרא דה"ט דלאחיו ולא גוי משום דסתם גוי גזלן אבל בנודע דלא גזלן כשר ובזה פליגו כאן ר"ש ורבנן ולכן פריך דמ"מ יפסול בגט מטעמא דלאו בר כריתות כנ"ל.

גם י"ל בדעת רש"י ודעימי' דס"ל דגוי כשר לעדות כאן ולא תקשי מהא דלאחיו כו' עפי"ד הנתיבות סי' ך"ח ליישב דברי הרמב"ם גבי מפי כתבם עפ"י דברי הרמב"ן גבי עד מפי עד שהבאתי וכ"כ י"ל דלענין עדות גוי דוקא במקום דעדותו על גמר מעשה ובא לפני ב"ד להעיד בהאי קאמר קרא דוקא לאחיו וכל דיני עדות אבל לענין חתימת הגט או שטר מתנה דלא הוי גמר מעשה א"צ דיני עדות הנ"ל ואפי' גוי כשר ולכאו' ק' ע"ז א"כ מ"פ חספא בעלמא כו' י"ל משום דכ"ז שלא נמסר השטר מתנה מידו לידו אינו כלום וא"כ ע"ז ל"ש דלא מרע נפשי' דהא לא העידו ע"ז ודלמא מסרו' בעצמן כדרכן עכ"פ לפי"ז במידי דל"א גזיה"כ כמו בעגונה דא"צ דין עדות ממש רק אמיתית הדבר אין לפסול גוי סתם רק משום דהוא בר גזלן לכל שיטות הנ"ל ומה"ט גופא מסל"ת כשר כמ"ש הנמ"י ביבמות וכ"ש ערכאות דליכא חשש שקר דלא מרעי נפשיי' וכ"כ במהרי"ק שורש קכ"א דערכאות כשרי' בזה יעו"ש בפתחי תשובה ס"ק נ"ג להיתר אך בס' עטרת חכמים כ' דאין זה דומה לערכאות דאין הערכי הולך לראות הבע"מ המת רק כותב עפ"י המשרת שם ול"ש לא מרעי נפשי' אמנם שמעתי היינו בסתם איש מלחמה אבל קאסראל ובפרט מהקאנאנער משגיחין ביותר כי נכבד אצלם ועוד יש סניף אף להחשש שהמכתב מהאמט בא ע"י שאלה מ"מ הא בשו"ת צ"צ מבואר דמשמעות הסוגי' דמקלו ותרמילו וגם באומדנות מוכיחות קצת מתירין וגם נראה מתוך דבריהם שלא להודיע שמת באו רק אודות החפיצים.

אמנם דא עקא דאפי' אם הי' כאן מסל"ת ממש הא כ' תשובת הר"נ והובא בית יוסף דדבר דומה למלחמה ואין ע"א נאמן ולא גוי במסל"ת כשאינו אומר קברתיו וכאן שלא נאמר כן בהמכתב הנ"ל לא מועיל אפי' במסל"ת דמאחר שאמרו סתם בחולי הקל' ר"ל הוי כאומרים שמת בדבר רק לזה הי' אפשר לתקן אם נדרוש מהשרים מכתב תעודה טאדעבשיין ושם מסתמ' נאמר קברתיו וציון מקום שנקבר ואולי אם הי' תחלה תורת מסל"ת גם מה דחוקרין אח"כ על קברתיו מועיל וצ"ע אי דומה להא דבכיא ואי' חבירינו ובגב"ע של ר' יוסף מרדכי נאמר שם שנקבר ובוודאי מועיל כקברתיו רק דיש ספק גדול שם מאחר שהשיבו ע"י שאלה אם באים יהודים רק שיש לחלק בזה התם שואל על איש פרטי אי' חבירנו כו' משא"כ כאן כאשר נודע שאין כפר קוסטילע וסוטש עם שימוזנא בדרך א' כלל רק זה לדרום וזה לצפון ואיך עלה הגוי על דעתו ששואל על ר' וואלף טאבאק אין זה דומה לאי' חבירינו והגם שלא אמר רק היהודי טאבאק משימוזנא ולא אמר שמו העצם מ"מ מאחר שנודע שלא הי' שם איש אחר ששמו טאבאק ובפרט שם משונה כזה וודאי הוי סימן מובהק ול"א דמי לשם תם שכתבו קצת פוסקים דבעי' שמו ואביו ושם עירו ועדיין צע"ג ע' שו"ת מהר"ם לובלין סי' ק"ל ושו"ת רשב"א סי' תתקע"ז וריב"ש סי' שע"ז.

תוכן העניינים

אבני צדק (פנט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה