אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן נא
בע"ה עש"ק בטוב מרחשון כטוב ירושלים לפ"ק אהרישאר:
ישאו הרים שלום לחיים ולחסד עד עולם עיניו תחזינה בנין היכל ואולם ה"ה כבוד הרב הגאון האמתי פאר הדור המפורסים לשם ולתהלה נ"י עה"י פ"ה כקש"ת מוה' יוסף ני' האבדק"ק זבאראב והקומידאט יע"א:
הנה כבר שלחתי להרב דק"ק שעבעש הגב"ע שנעשה מחדש בי"נ בענין הסימנים של הנפטר בשערמטשעל ואח"כ בא השליח לכאן ובידו מכתב עוז מהד"ג ני' והמעות עשרה רייניש לא רציתי לקבל ממנו מאחר שאין לי מן הצורך עוד ליסע לשם באשר כבר עשיתי מה דאפשר ומ"מ צויתי להשליח לילך לשם אולי יגיע לידו המעות הנשאר מהנפטר הנ"ל וגם באולי יש עוד עד שראה בחיים הפלעקין על המלמד הנ"ל דלא ניחוש לשינוי לאח"מ כמ"ש מעכת"ה ני' ועתה חזר השליח כי לא נמצא כזה רק איזה מכתב הביא בידו מר' משה מפאלדיארע וזה בלא"ה דבר ידוע לכל שהנפטר הנ"ל הי' לו בחייו מכות על רגליו מחמת שבכל עת קשר סביב רגליו ברפואות כנודע לבני הסביבה דשם והנה רצפתי פה שני הגב"ע החדש וגם המכתב שהביא השליח מר' משה מפאלדיארע.
והנה בגופא דעובדא בענין העגונה אין עלי לדבר דבר כי לא אדון אנוכי בדבר רק בזה מצאתי א"ע מחויב להודיע במה שנראה לכאורה סתירה בעדותם ממה שאמרו בחורף העבר ובפרט ר' אברהם משערמעשפל אשר העיד ע"ז לפני הב"ד בגביות עדות כי בחורף העבר אמר כי סמוך לקנעכיל הי' לו פלעקין ועתה אמר ע"כ הרגלים והקניע עד הקנעכיל הי' פלעקין וגם הפפטין ומאחר שידעתי שהאנשים האלו שלמים הם ולפי תומם מעידים וח"ו לחשדם אלא דמ"מ לכאו' לא מהני מה שחוזרין ומגידין אחר שנחקרו עדותן בב"ד וא"ל דהיינו דוקא בנחקרה עדותן ממש דז"א וכמ"ש הש"מ והנמ"י בפי' דף י"ח בכתובות דע"כ הך נחקרה לאו דוקא דהא בהך תוספתא דכתובות רפ"ב נאמר ג"כ לאיסור ולהתיר יש ל"ש דרישה וחקירה וע"כ דבמקום שא"כ דרישה וחקירה כל שהעידו עדותן לפני ב"ד א"י לומר מבודין היינו ואדרבא הב"י בתשו' ועוד פוסקים דס"ל להיפוך דבעניני עגונה כל שאמרו אפי' שלא בב"ד אי"ל מבודין היינו מאחר דא"כ העדאה לפני ב"ד כלל וכן משמעות לשון הרא"ש דשבועות בהא דהכל מודים בעדי מיתה מדהוצרך להביא דברי הרמב"ן ולא בפשיטות דהא עתה מכחיש דבריו הראשונים ומשמעות דבריו להיפוך מדברי הב"י ובזה י"ל דלא יחלק הש"ג בפ' האשה שלום על הרמב"ן משום דבזה כ"ע מודי במכחיש את העד שלא אמר לו נאמן אבל באומר מבודה הייתי לא מהני רק הר"ן בתשו' סי' מ"ז כ' דבכ"ז הולכין אחר אמירת העד לפני ב"ד דוקא אפי' בעגונא דא"צ ב"ד מ"מ כשאמר שלא בב"ד יוכל לחזור בו ולכאורה י"ל דגם הרא"ש מודה בזה והתם דוקא באומר לדידה שהיא בעלת המעשה הוי כגמר עדותו משא"כ באומר לאחרים כההיא דהר"ן עכ"פ באומר לפני הב"ד לכ"ע אינו יכול לחזור אח"כ והנה זה מקרוב הי' בכאן המלמד דיישוב זשאקע א' מהגובי עדות ושאלתי על ענין זה שר' אברהם סתר דבריו ואמר שעתה שם על לבו ביותר לזכור מענין הפלעקין וההעפטין ושאלתי למה לא גבה עדות מר' משה פחלדיארע והשיב שאמר להם שכבר נשכח ממנו ואין בידו לומר בירור בזה וגם עתה אמר לי השליח לפי תומו שב"ד של ר' משה הנ"ל הזכירוהו על המכתב הרצוף פה ומאחר דקיי"ל בח"מ סי' כ"ט שכל שאפשר לכוין העדות שלא יהי' סתירה אנו מצוין ועומד פ"ז ובפרט בכה"ג דאנו יודעין שאין כאן שום רמי' כי לפי תומם העידו אך זה פשוט לענ"ד דאין כאן סתירה ממש דהא לא אמר תחלה שהי' רק על הקנעכיל לבד ולא למעלה ממנו ומשמעות הדברים מה שאמר סמוך לקנעכיל על הרגלים הי' כוונתם רק לומר צמצום איזה מקום אבל לא למעט שלא הי' על הרגל וביותר יש לנו כאן ר' ליזר שוסטעלעקער שביאר דבריו ע"כ הרגל ור' ליזר הנ"ל לא הי' כלל לפני הב"ד בחורף העבר.
וגם בענין פלעקין והעפטין אשר רשם הדר"ג ני' על דברת הנוב"י ססי' נ"א אין בזה מקום לחוש לדידן דהתם הי' רק העפט א' או פלעק וגם בזה דקדק הנוב"י כמה פעמים בזה"ל רק פלעק ולא הפפט והיינו משום דוודאי דברי הדר"ג ני' אמיתים הם דצלקת רושם הבא מחמת מכה הוא לפעמים כעין העפט ולפעמים הוא פלעק וגם לפעמים תרתי איתנהו כי' דהיינו שבמקום המכה נשאר העפט וגם פלעק ולכן דקדק הנוב"י וכ' אם אמר רק פלעקן או העפט מאחר דתרתי איתנהי בי' וכ"ז אינו ענין לכאן שהי' הרבה פלעקין והעססין ומסתמא הי' ג' הענינים הנ"ל על רגליו דהיינו קצת מהמכות נשארו כעין פלעק וקצת כעין העפט וקצת הי' שניהם ביחד פלעק וגם העפט ולכן אין כאן סתירה כלל כי הכל אמת ובענין מה שהמלמד שינה שמו אבל שם אביו ומקומו לא שינה אשר הר"ן בתשו' סי' ל"ג כ' דהוי סי' העשוי להשתנות ואינו מזיק ובאבני מילואים חלק ראשון סוף הס' משו"ת בגדי כהונה סי' זיין וקצת נתעוררתי אהא דב"ב דף קס"ז דכל שהוחזק בעיר ל' יום אין חוששין לו כפי' הרשב"ם שם דכ"כ לא הי' מחליף שמו כו' דהא שכיח הי' כמ"ש הרא"ש והר"ן בסוגיא דבראשונה הי' משנה כו' ואולי שם לא עשה רמאות עתה בשינוי השם רק מחמת חובות מרדן הכריח לעשות כן אבל כאן לגרש אשת חבירו בשינה שם ע"ז ירא שיתודע הדבר ומאחר שהשליח נחוץ לדרכו קצרתי באמרים וכסאו וקרנו ירים בורא רוח ויוצר הרים עד עמוד הכהן לאורים הכ"ד ידידו הדש"ת באהבה רבה ה"ק מנחם מענדל פאנעטה.