אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן מז
ע"ד העגונה שרה בת מוה' אליעזר אשת ר' ישראל מהידאלמאש שישבה עם בעלה הנ"ל איזה שנים ואח"כ נטרפה דעתו והלכו עמו לרופאים ובראותם כי לא עלתה לו רפואת תעלה שלחוהו לגראסווארדיין להרופא המומחה דשם וגם כי שם קרוביו והי' לו רפואה ובא לביתו ואח"כ חזר לחוליו הנ"ל ושלחוהו שנית לגוו"ד ויהי כי ארכו לה ימים של צער הלך אבי האשה הנ"ל לק"ק גרחסווארדיין לראות באולי יהי' ראוי לגרש שיקבל ממנו גט על ידי שליח ולא עלתה בידו כי קרוביו מנע הדבר והנה בקיץ תרי"ג הביא אבי האשה הנ"ל גב"ע שהעידו ב' עדים שזה ב' שנים בתגבורת המים ראו את הבעל אשה הנ"ל שט ע"פ המים סמוך לעיר טעליג והוציאו אותו מהמים והכירוהו היטב ושלחו גוים להודיע להאנשים דשם שמעבר לנהר ובאו יהודים עד הנהר וצעקו אליהם שיקברוהו לבדם כי אינם יכולים לעבור המים וכן עשו ועל הגב"ע חתומים המקבלי עדותן הראשון התורני הותיק מוה' יחיאל מיכל ממנאסטער ועם איש אחד ר' צבי הירש מגוו"ד ועוד איש א' ר' יחזקאל מהידאלמאש והנה כאשר הובא הגב"ע לפנינו וכפי מה שאמר אבי האשה שהגב"ע הנ"ל נעשה בק"ק גרוו"ד הי' הדבר תמי' בעינינו למה לא הוגבה הגב"ע ע"י הב"ד צדק הקבועים דק"ק גוו"ד ולכן אמרנו הגם שה"ה מוה' מיכל הנ"ל מוחזק לי"א מרבים אעפי"כ כגון דא צריך למודעי וכתבתי כזאת לידידי הרב הדיין מוה' מרדכי ני' מגוו"ד ושלחתי לו ההעתק מגב"ע הנ"ל והנה כי כן השיב שלפי דעתו שקר העידו ויש חשש רמאות בדבר כי בעיר טעליג אינם יודעים מאומה מזה ובאמת בקיץ זה הביא איש אחד מהידאלמאש לפני הבד"צ איזה ריקים ופוחזי' ע"ז ועפ"י טענותיה' נודע לנו שלא שמעו כלל רק עפ"י אומדנ' וגם מדוע לא הודעו כזאת מיד לר' ליזר אבי האשה הנאנח על צרת בתו אין זה רק מאחר שר' ליזר הנ"ל שמע כבר יותר משנה איזה קול וכשהי' שם האיש מהידאלמאש וחקר אח"ז ולא פעל מאומה מ"מ חשב בדעתו שוודאי מת רק שאין כאן מי שיעיד בבירור לפני ב"ד ולכן עשה הרע ושכר העדים הנ"ל ועכ"פ מאחר שיש חשש ערמת בדבר הי' צריך דרישה וחקירה כדין מרומה המבואר בחו"מ סי' ט"ו וסימן נ' ובאהע"ז סי' י"ז סק"א ועכת"ד והרב המאוה"ג מוה' יצחק אהרן ני' האבדק"ק גרוו"ד כתב אלי שבאמת שב' נשים העידו לפניו ששמעו מחמותה של העגונה הנ"ל שסיפרה להן ספירת דברים בעלמ' שמת בנה וכי היא מתאבלת עליו שבעה רק שחשש בזה מחמת שהיא מן הנשים השונאת דלמא גם במסל"ת לא מהני וגם דלמא הא דישבה עליו שבעה הנה רק מחמת השמועה שנטבע עוד הוסיף הרב הנ"ל בענין הגב"ע הנ"ל דצריך להיות מתון בדבר כי הג' אנשים הגובין הגב"ע הנ"ל אין א' מהם בקי בהוראה והשנים שמע שהם ריקים ופוחזים רק א' מהם מוחזק לכשר ומ"מ ב"ד חציף נקראים הלא המה ראו שאנחנו מרחקים את העדים כי ראינו הא' אשר הביאו לפנינו היא מוחזק ומפורסים לפסול מדאורייתא וכאשר חקרנו אותם למראית עין מיד היה מבלבל בדעת ומיד אמר שהוא לא ידע רק אחר וגם נראה העדות רמאות בה מאחר שאין ידיעה להיהודים דשם הדרים מסביב מענין קבורת הנ"ל רק מה שאפשר לסמוך על הא' מהב"ד הנ"ל המוחזק לכשר והוא עד עתה באמירת עד מפי עד ובזה צריך עיונא רבא עכת"ד הרב הנ"ל גם שמעתי עוד חשש כי ר' צבי הירש הנ"ל שהוא א' מהגובי עדות הנ"ל אמר שהעד הנזכר בגב"ע בשמו משה באמת הי' נקרא יעקב רק שציוה לכתוב כן בהגב"ע ששמו משה והוא מת בי"ט העבור והשני אינו מכיר מי הוא ואח"כ עשינו גב"ע באריכות מאוד.
נא אל יחר בעיני הדר"ג על אשר הרהבתי בנפשי לבא בזה להטריח את מעכ"ת ני' ועל גודל ענותנותו בטחתי שלא ישוב פני ריקם ובפרט בדבר עגונה וגלמודה זה רבות בשנים והרבה חשו חז"ל לתק"ע והנה עיניו הבדולחים לנוכח יביטו ככל המעשה אשר נעשה והאומנם כי בראותי שהענין מסובך סלקתי ידי מזה כי מלתא רבתא דא והכרתי מיעוט ערכי מלדבר דבר בשאלה גדולה כזו אמנם כעת לא יכלתי משום משא בכיית האשה העגונה אשר זה רבות בשנים צרורה כאלמנה חי' והיא צועקת לאמור שהוא רוצית לשבע בשבועה חמורה שבעצמה שמעה מהעדים בהיותה בק"ק גוו"ד ככל הדברים הנאמרים בהגב"ע מלבד מה ששמעה מנשים שאמרה לה שחמותה היתה מתאבלה וישבה ז' ימי אבילות אחר בנה הוא בעלה הנ"ל ע"כ אמרתי לעיין בדינה ולהציע הדבר לפני גדולי הדור הי"ו אולי יש מקום להתיר עפ"י דת תורתינו הקדושה והנה בריש כל מראין מה שעדות העדים נראה כמרומה היינו מחמת שהם העידו שדבר עם ב' אנשים מק"ק מפליג שיעזרו להם לקבור האיש הנ"ל וכפי"מ שכתבו הבד"צ דק"ק גוו"ד שבעיר ספליג אין מי שידע מזה והנה זה נראה קצת כפין הכחשה לדברי העדים הנ"ל עכ"פ יש לדמותה למ"ש הב"ש בסי' מ"ב והוא מהמרדכי ר"פ אד"מ הביאו הב"י בסי' מ"ב דבמקום הכחשה הוי דין מרומה וצריך דרישה וחקירה ובאו"ת רסי' ל' בנה ג"כ יסוד ע"ז ולכאורה הדברים תמוהין מסוגיית הגמ' במקומה דהא ר' פפא משני רומיא דמתני' אבריית' בזה כאן בדין מרומה ובריי' באין דין מרומה ולהנ"ל נהפוך הוא דהא בבריי' עדים האחרונים הזימו הראשונים ואמרו עמנו הייתם והגם דמצינו לתרץ דבריהם דאחרוהו וכתבוהו עכ"פ מחמת ההזמה הוי כדין מרומה ונבעי דרישה וחקירה וצ"ל דאף דהזמה בחד צד גרע מהכחשה דמעידין על העדים עצמן מ"מ לענין דנהוי דין מרומה גרע יותר הכחשה דהוי בגוף המעשה משא"כ בהזמה והנה לפ"ז כ"ש בנ"ד דלא הוי הכחשה ודמי לדינא דתשו' הרא"ש כלל נ"ט מובא בש"ע סי' כ"ט וסי' ל' שכ' דבכה"ג לא מקרי הכחשה כי בגוף העדות לא אתכחיש כלל ע"ש והתם מיירי באומר בהדיא פ' הי' עמי ולכך הצריך הרא"ש להסביר עוד כי לא רמיא כו' וכוונתו מבואר דדוק' דבר שעכ"פ יש בו איזה נ"מ לענין עדות זה צריך העד להשגיח היטב בזה ולא אמרי' דלא רמיא עלי' אבל מאחר דזה לא חשוב גוף העדות אמרי' הסבר' דלא רמיא עלי' וכמ"ש תוס' בגיטין ע"ט בסוגיא דשינה שם עירו כו' והנה כ"כ בנ"ד אין זה גוף העדות אם היו שם האנשים מטעליג מעבר לנהר ובנקל נוכל לתרץ דבריהם דאף שאנשי טעליג אינם יודעים מאומה אולי אותן ב' האנשים היו ממקום אחר ובעת ההוא היו בטעליג או שכבר מתו וכדומה ובפרט אם נאמין לדברי הגובה העדות מפי העדים ה"ה הרבני מוה' יחיאל באריכות הדברי' דהמשמעות שהרבה אנשים יודעין מזה ואינם רוצים לגלות מחמת קרובי הבעל בגוו"ד שחפצים דוקא לעגן עלובה הלזו בשנאתם וע' בשו"ת צ"צ ססי' כ"א וסי' נ"ט סמך אהך דתשו' הרא"ש הנ"ל לענין עגונה דלא מקרי הכחשה.
אמנם עוד יש חשש בנ"ד מה שקרובי האשה הביאו תחלה עדים פסולים לפני הרב וב"ד דק"ק גוו"ד ואח"כ כשראו שלא פעלו מאומה עשו הדבר בחשאי לפני אותן ג' אנשים והדעת נותן שאם היו המה עדים כשרים היו מביאין אותן לפני הרב וב"ד כמו שהביאו אותן הפסולים תחלה וגם מה שלפ"ד ר' צבי העד שינה שמו (ואומרים ששינה שמו כי ירא מקרובי הבעל שאיימו על המגלה הדבר כנ"ל) וכפי המבואר בפוסקים דאפי' בס' רמאות צריך דרישה וחקירה.
והנה בעיקר' דמלתא אי צריך דרישה וחקירה בחשש רמאות גם בעדות אשה מבואר ברמ"א סי' י"ז סק"א רק זה צריך לבאר אי כוונת הרמ"א דוקא לכתחלה אבל בדעבד כשלא חקרו העדים והלכו להם בהאי דנ"ד לכאורה יש לומר דמהני ולכאורה תליא זה בפלוגתא שבין הריב"ש שהביא הרמ"א בח"מ סי' ט"ו דאפי' בדין מרומה אין צריך דרישה וחקירה ממש כדיני נפשות ובכה"ג בח"מ סי' ל' הביא פוסקים החולקים ע"ז עוד הביא שם אות ט' דלשיטת הריב"ש מהני בדעבד בלי דרישה וחקירה ע"ש ובזה י"ל מה דצריך להבין על התרומת הדשן בסי' רכ"ד והה"צ סי' קל"ד ושו"ת הב"ח סי' נ"ג ד"ה אכן כו' ועדיין לא עלתה ארוכה דמאחר שחיישינן לצד רמאות א"כ צריך דרישה וחקירה ממש ומאי הועיל לן שאין רמאות בעדות העד הב' שהוא רק עד מפי עד הא גם בעדות עד הראשון הי' אותו חשש רמאות והי' צריך לחקרו כדין ולהנ"ל א"ש דס"ל כשיטת הריב"ש והפוסקי' הנ"ל דאין צריך דרישה וחקירה רק לכתחלה ומאחר שהעד הראשון כבר הלך לו א"צ דרישה וחקירה יותר רק שלפנינו וגם בזה לא הוצרכו דרישה וחקירה ממש רק לברר הדבר והארכתי בכ"ז ואחר כ"ז הסכימו גדולי הדור הי"ו ה"ה בעל מפרשי הים ני' ובעל יריעות שלמה ני' והג' מוה' אשר אנסשל מטשענגער ני' ואחי הג' מסאשנאד ני' בשריות' דהאך איתתא ומלבד זה כ' עוד הרב מגורד ני' גב"ע כי בטפליג. נמצא א' שהעיד ששמע אז מגוים מסיחים לפי תומם באמרם בלשוניהם האיש המשוגע הידוע להם היא נטבע במים ואף שהאי קפריש המה מים שאין להם סוף אבל לא נשאר שוב כ"א איסור דרבנן ואז וודאי נוכל לצרף העדות להתיר עכ"ד ועפ"י הסכמתם השבנו ב"ד של ג' והותרו האשה מכבלי העיגון.