אור ברסלב

אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט

סימן לז

סימן לו

להרב המאוה"ג כ' מוה' אברהם ני' אבדק"ק קלויזענבורג

בענין פנוי' שילדה ומיד נתנה בנה למניקת ונשאת אחר ג' חדשים בדלא ידעו שיש אי' בדבר בכה"ג ומעכ"ת העמיק הרחיב בפלפול עצום מראה פנים לכל צד ודעתו להתיר בדיעבד בכה"ג כשתתן המניקת שהוא נכרית משכן וכתוב וחתום בערכאות ואבי האשה ישליש מעות ליד ב"ד והנה מה מני יהלוך כי איננו כדאי להיות נמנה מן המתירין בדבר חמור כזה והנה לענין אם מחשיב בדיעבד להתיר מחמת זה כבר הבאתי לעיל דברי הפנ"י בקונטרס אחרון דהיינו דוקא אם הי' ההיתר ע"י ת"ח באיזה שגגת הוראה אמנם כ"כ להיפוך לא אוכל לדון בזה לאיסור דמורא על ראשי להחמיר בנ"ד אחרי שכבר נשאת דמה נעשה עתה אי נאמר שמחוייב לגרשה בוודאי אם ירצו תבא עליהם ברכה אבל לכוף א"א כמ"ש המל"מ והיינו משום דהוי ספיקא דדינ' אפי' לענין לכתחלה דהיינו הפלוגתא אי גזרו בגרושה ואי גזרו בזונה ובפרט כשלא התחילה להניק כלל וכמו שהאריך מעכ"ת ובספיקא דדינ' יש חשש גט מעושה שלפ"ד אם נבא לכופם לגרשם ואי נאמר שיפריש עד כלות כ"ד חדשים ג"כ מתיר' אני דהא להני פוסקים דמותרת ובוודאי לא תמחול העונה וא"כ איכא עליו אי' דאוריית' דעונתה יגרע ואיך נכניס א"ע להתיר אי' זה מספיק' בוודאי כשיש תקנ"ח שיפרוש הוי אונס בתקנ"ח וגם יש כח בידם נגד ד"ת בשב ובזה י"ל דברי הרמב"ם דבאי' הבחנה ס"ל יפריש ובאי' מניקת חבירו דקיל יותר ס"ל דוקא יוציא בגט יעו"ש ולהנ"ל א"ש דס"ל להרמב"ם דאי' עונתה לא יגרע היינו אם עושה כן מרצונו אבל זה אנוס הוא בתקנ"ח כעין מ"ש המג"א בסי' תמ"ז לענין בל יראה והנה באנוס מבואר בפי"ד מה"א ה"ז דיוכל לעכב עד ששה חדשים ואח"כ מחויב להוציא וממילא מבואר החילוק דבהבחנה ג' חדשים לא הוצרכו לתקן יוציא בגט דקשין גירושין ועדיף יותר לתקן הפרשה ומ"מ לא עביד אי' דאנוס הוא בתקנ"ח משא"כ במניקת חבירו דשיעור' כ"ד חדשים א"א לתקן הפרשה דהא אפי' באונס מחויב להוציא בגט דוקא ע"כ אין תקנה רק יוציא בגט:

ובגמ' דקאמר ולא תני יפריש אעיקר' דתקנ"ח קאי אם הי' כן תקנ"ח שלא יוציא רק יפריש וודאי יש כח בידם בשב ואל תעשה אבל מאחר שלא הי' כן תחלת תקנ"ח לכן דוקא יוציא ולא יפריש מטעם הנ"ל וכבר כ' ברשב"א בחי' דחכמים לא מחמת קנס אמרו ע"כ י"ל דלא ס"ל להפריש כלל מטעם הנ"ל שלא רצו לעשות לעקור ל"ת דעונתה לא יגרע ומוטב אמרו להוציא בגט דזה פשוט דיוכלו לתקן כעין אי' דאוריית' ואילולי דמסתפינ' י"ל בזה קו' תוס' שהקשו ממתני' דסוטה ומ"ש דיפריש בגט ק"ק דאם יגרש איך שותה הא והביא את אשתו כתיב וכעין זה הקשה בס' אור זרוע הגדול וצ"ל דמאחר דאפשר בגט כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי לענין זה שתשתה מיד למחשב ראוי' לקיימה אח"כ וצ"ע ולהנ"ל יש ליישב דהתם בסוטה דאסורה מדאוריית' וודאי עדיף יותר להפריש מלגרש דהא ליכא איסור דעונתה לא יגרע משא"כ כאן דאם יפריש איכא חשש אי' דאורייתא דעונתה לא יגרע ולא רצו חז"ל לתקן כן כאן כלל ולפי"ז צ"ל הא דשותה היינו סמוך לכלות כ"ד חדשים של ההפרשה:

תוכן העניינים

אבני צדק (פנט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה