אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן כח
ע"ד המעשה בה"ה ר' משולם מקאלאמייא שהי' אלמן ודיברו לו שידוך מאיזה מקומן והשדכן שיבח אותה בפניו והאמין לו והלך לשם ביום שנקבע זמן החופה בעש"ק ובבואו לשם הי' סמוך לש"ק וראה את העלמה ולא הוטבה בעיניו כלל והמחותנים וקרובי הכלה אצים עליו למהר הקידושין והחופה ומחמת שלא ידע ליתן עצה בנפשו כי ירא מאנשי העיר אם ימאן ע"כ חישב בדעתו שיקדשה ויכנסנה לחופה להצלת נפשו ודעתו הי' לגרשה מיד אחר שבת והי' חופת נדה ג"כ ולא קרב אלי' ובמו"ש הלך משם ואחר שנה תובעה את הבעל להכניסה לביתו והוא עומד בטענתו שאין ראוי' אליו ורוצה לעמוד עמהם לד"ת ואבי האשה השיב שישתעבד בכל אשר לו עבור האשה הנ"ל ויכתוב כן בנימוסיהם והלך הבעל ר' משולם להציע דבריו קדם הה"ג הצדיק מקאלאמייע וצוה להראש ב"ד דשם להזמין את אבי האשה ואבי אשה סירב באומרו שילך לערכאות ואעפ"כ צוה הה"צ להזמינו שנית ובינו בינו כאשר ראה ר' משולם תשובת אבי האשה בפעם הא' שסירב לבוא הלך לאיזה רב מובהק בהצנע לכת וקיבל ממנו התרה לגרשה בע"כ וליקח אחרת וכן עשה וע"י ב"ד סידר גט ע"י שליח וב' עדים שימסר הגט להאשה ע"י עדים ואח"כ נשא אחרת בלי ידיעת הב"ד מקאלאמייע והנה העדים והשליח שמסרו הגט העידו לפני ב"ד קודם שנשא הבעל אשה אחרת וגם נשבעו העדים שנמסר הגט להאשה ע"נ ואח"כ הלך לישא אחרת ואחר המעשה בא הגב"ע מרב א' לומר שאבי האשה הביא לפנינו ב' עדים שהעידו שהגט לא נמסר כלל לאשת ר' משולם מחמת שנודע הדבר תחלה לאבי האשה לא נעשה דבר ע"כ אבי האשה ורב א' המסייע צועקי' על הב"ד לנדות את ר' משולם כדין העובר על חדר"ג והב"ד מקאלאמייע אומרים שמאחר שנתברר עפ"י עדים שגירש האשה א"כ אין עליו חדר"ג בישיבתו עם אשתו הב' ועל שגירש הראשונה בע"כ יש לו אמתלאות כנ"ל:
תשובה הנה ריש כל מלין לא הבנתי באיזה אופן העידו עדים האחרונים בתו"ע שלא נמסר הגט להאשה דהא בכתובות כ"ג אמרי' בדאמרו לא ראי' שנתגרשה אע"ג דדיירי בחצר א' א"ל דעבידי אינשי דמגרשי בצנעה וכ"ש במעשה כהאי דנ"ד דנודע שעושין בצנעה ואיך יוכלו העדים השניים להעיד בבירור שלא נתגרשה ובשו"ת חתם סופר תמה מסוגי' דב"ב קל"ד אמרי' א"א דגירשה קלא א"ל וזה קרוב אשר הרב מו"ה שלמה הכהן כתב אלי לחלק בין איכא עדים י"ל דסמכינן אהאי סברא דמיעוטא איכא דמגרשי בצנעה משא"כ בב"ב בדברי הבעל לבד אזלי' בתר רוב דאיכא קלא לגירושין עכ"ד אמנם לענ"ד לפלא בעיני דברי הרשב"ם דהתם בב"ב קל"ה ע"ח דאם גירשה קלא א"ל כדאמרי' בהאשה כו' עכ"ד אכ"ק איך נחלק בסברות ליישב הסוגי' אליבא דהרשב"ם וע"כ הי' נלע"ד הדבר פשוט דהתם בכתובות אמרינן לא תנשא וע"כ משום דלכתחלה לא סמכינן אסברא דעבידי דמגרש' בצנעה אדרבא א"א דגירשה קלא א"ל ואין מתירין אותה לכתחלה ומזה הביא הרשב"ם ראי' דעכ"פ א"נ לענין שאמרה לכתחלה להנשא כנלע"ד ואולי לאביי דעלי' קא הרשב"ם לטעמי' דלא מפרש הכי הבריי' דכתובות וי"ל דס"ד דגם בדעבד אסורה מחמת הך סברא ועכ"פ שפיר מסיק חוש לה דלכתחלה ודאי אסורה כדאמרי' בכתובות לא תנשא כו' ועכ"פ הא ודאי ברור דעדים האחרונים שמכחישים הראשונים צריכים להעיד בדבר ברור מאין נתברר להם בלי שום ספק שלא נתגרשה אותה האשה ע"י הגט שהביא השליח עם העדים דלמא גירשה בלא ידיעת עדים השניים אף אי דיירי בחצר א' וע"כ צריך לפרש הברייתא דלעיל שנים אומרי' נתגרשה וב' אומרים לא נתגרשה כו' כמו ההכחשה דמיתה שהי' בבירור דהיינו אם אומרים העדים האחרוני' שבאותה שעה ואותו יום שאומרי' העדים שנתגרשה עמנו היתה האשה וראי' שלח נתגרשה וזה י"ל בברייתא אבל בהא דנ"ד שלא באו העדים האחרונים לפני ב"ד הראשון כלל ולא נחקרו כלל על זמן שהעידו הראשוני' שנתגרשה אין כאן עדות כלל כי כפי הנראה מלשון השאלה העדים השניים אומרים ג"כ רק מחמת אומדן דעתם מאחר שיודעין שאבי האשה הסתירה ולא הסכים לגירושין ואין זה עדות כולל להבאיש עדים הראשונים שמעידין בבירור שלפניהם מסר השליח הגט:
אמנם אם נעשה הגב"ע של עדים האחרונים בדרך בירור או אם יבואו עתה עדים האחרונים לפני הב"ד אשר חקרו עדים הראשונים באיזו שעה באיזה יום נמסר הגט ליד האשה והעדים האחרונים מכחישים בבירור כי באותה שעה באותו יום היתה האשה עמהם וראו שלא נתגרשה הא וודאי צריכא רבה דהא התוס' וכל הראשונים הקשו בכתובות כ"ב וביבמות פ"ח הא קי"ל תרו"ת סד"ר ומדאו' אוקמו' אחזקה ולכן יש שיטת דלא קיי"ל כהא דיבמות ל"א רק תרו"ת סדא"ו אבל שיטות תוס' והרשב"א וגם רש"י בקידושין ועוד פו' תרו"ת סד"ר ומדאו' אוקמוה אחזקה רק ש"ה דחזקה דדייקא מסייע לח' א"א ושיטת הרשב"א וכ"כ תוס' יבמות צ"ו מחמת הברי דידי' ודידה לא אזלינן בתר ח' וא"כ כאן בנ"ד דלא שייך דדייק' דהבעל לא דייק דליכא חומר בסופו וגם ברי ליכא גבי הבעל הלזה בנ"ד דמסר הגט לשליח כדאמרי' בגיטין ס"ד בעל אומר לגירושין כו' מי קאמר גירשתי כו' וא"כ ממילא מוקמינן אח' בתרו"ת אליבא דהנך שיטות דתרו"ת סד"ר כמשמעות סתם מסקנת הסוגי' דיבמות ל"א הנ"ל ובאמת אני עני הרהבתי בנפשי עוז ליישב קושי' הראשונים הנ"ל מסתירת הסוגי' דיבמות וכתובות לענין תרו"ת אי סדא"ו או סד"ר דזה איזה שנים אמרתי ליישב דקדוקו של החת"ס חיור"ד על הרמב"ם בפ"כ מה' מכירה דבעתים חלים וע"ש צל"ד תחלה וסוף מנין הוציא הרמב"ם הך דינא ע"ש.