אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן כז
לכבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי נ"י עה"י פ"ה וכו' כש"ת מוה' מרדכי יודא אבדק"ק אונטערדאם ני'.
אמרותיו היקרים מעולפת ספירים מול עבר פני הי' מאירים ובו ראיתי שלענין דינא גם דעת מעכ"ת לאסור לכתחלה נישואי גיורת להאיש שהי' לה בנים ממנו בגיותה רק כאן יש מקום להתיר ועיקר ראייתו מכח קו' הגמ' ביבמות כ"ד ע"ב אי הכי לכתחלה נמי דמאי פריך הא אמרינן בסמוך אין מקבלין גרים בימי דוד ושלמה כו' א"כ עכ"פ י"ל מה"ט לכתחלה אסור וע"כ דזה נכלל בתי' הגמ' משום לזות שפתים כו' וגם רש"י מודה להרשב"א ועדיין אינו מובן כ"כ אמנם הנה באמת קושי' גדול' הוא בסוגי' וראיתי ברמב"ם פי"ג מה' א"ב ה' ט"ו ט"ז י"ז האריך ללמוד לנו דיני גרים כאלו וצריך להבין דבריו וי"ל כוונתו עפימ"ש תוס' חולין ג' ע"ב ד"ה כותים גרי אריות ובב"ק ל"ח ע"ב וברמב"ן וריטב"א קידושין ע"ה ע"ב מבואר בדבריהם דמי שנראה שנתגייר שלא לשם שמים מ"מ גר הוא היינו דוקא אם באמת ידענו שגם בצנעה מחזיק בד ישראל אבל אם בצנעה אינו מתנהג בדת משה וישראל אף שנתגייר כגוי הוא וע"כ כשנתגייר לשם אישות יש חשש שמא בצנעה עובר על התורה ע"כ צריך בירור שמקיים כל המצות כי רק אז הוחזק להיות גר צדק ובכה"ג שהוחזק לגר אם ראינו שאח"כ חזר לסורו הוי כישראל מומר אבל אם לא הוחזק מעולם בספק הוא עומד אי חשוב גר או גוי דאם בצנעה עובר על התורה לאו גר הוא כלל (ומה דאמרינן בדף מ"ז טבל ועלה כו' כשחזר לסורו כו' התם מיירי בהדיא בברייתא כשנודע שלא מחמת דבר הוא מתגייר ולכן לכתחלה מקבלין אותו כדאמרינן ברישא דברייתא) ולכן כדאמרי' הכא הא לאחר תנשא ע"כ מיירי בהוחזק' תחלה שמתנהגת בכל עת בחוקי התורה הקדושה דאל"כ אין שום היתר ואפי' בספק הו"ל אסורה לאחר ואולי אפי' בדיעבד דס' גוי' היא ע"כ מיירי שנודע או ע"י אחריני או ע"י הנושא הבא לקחת אותה והיינו דפריך אי הכי אפי' לכתחלה משום דוודאי מיירי בכה"ג עכ"פ שהוא מעיד עליו שיודע שמחזקת לגמרי בדת ישראל ובכה"ג גיורת גמורה היא דכבר הוחזקה כנ"ל דאי לא הוחזקה וודאי גם לאחר אסורה ואולי אפי' בדיעבד כנ"ל וע"ז מתרץ משום לזות שפתים כפירש"י דף כ"ו שהעולם שאינם יודעים יוציאו לעז לומר שבסתר גוי' הי' וא"כ אינה גיורת כלל ומ"מ י"ל דהעולם אינם חושדין רק לאותו הנטען שכבר הוחזק ונחשד לאי' נדה שפחה גוי' זונה משא"כ בארה כשר שאומר שמכירה שאשה כשירה היא בכל עת מותר לישא אותה אפי' לכתחלה והנה לפי סברא זו י"ל בכה"ג שאין אנו מכירין אותה רק ע"י דברי הנחשד זה שמעיד שמחזקת בכל דבר כישראלית י"ל דכ"ע מודי דלא מיבעי כשידעינן שזינתה עמו ובפרט כשהיתה מיוחדת לו כה"ג דנ"ד דלא לבד לעז העולם איכא רק גם אנן חשדינן שעדיין גוי' היא בסתר והבעל אינו נאמן דחשוד הוא רק אפי' נטען כו' ולא ידעי' שבא עלי' מ"מ אסור מחמת לעז דמחזיק לקלא שיאמרו וודאי בא עלי' בגיותה ואז אינו נאמן דיש חשש שבאמת עדיין גוי' היא והא מילתא הוי רק משום לעז דאנן לא חשדינן לי' למשקר דבנטען לא יצא מחזקת כשרות אבל בידעינן שבא עלי' מדינא יש לאסור וזה נוטה לדברי רבינו הגאון הקדוש ני'.
ומ"ש מעכ"ת דבכה"ג דנ"ד דחיישינן שלא יפרוש ממנה וידור עמה בלי קידושין הוי כעין חטא כדי שיזכה כו' מסתמא כוונתו לענין אם הב"ד יסדרו להם קידושין ויעברו על איסור לא ישאנה (אמרי' דהיינו אבעי' דהדביק פת בתנור בריש שבת) ולהנ"ל הדברים נכונים מאחר דעתה בלא קידושין ממ"נ עביד איסורא אבל אם ישאנה בקידושין הוי רק ספיקא דדלמא מחזקת בדת ישראל והיא גיורת גמורה ובפרט שהבעל הנושא חומר באמת כן אבל אי הוחזק' ג"כ מפי אחרים שמתנהגת בדת ישראל ובפרט שהיא צנועה וודאי מדינא מותר עכ"פ בדיעבד אין לחוש כלל.