אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן י
עוד. להרב הנ"ל בענין הנ"ל
א מ"ש מעכ"ת ני' דאי מחמת ספק א"צ ק' רבנים ל"ל השלשת הגט דהיינו שיחרור הבעל אח"כ וישלישנו דהא ס' איכא דלמא כבר נתגרשה לגמרי לפענ"ד הענין פשוט דהא נודע דאין לעשות ספיקא דרבנן לכתחלה וכל מה שאפשר לעשות בלי טרחה יתירה והוצאה הוי לכתחלה כענין דבר שיש לו מתירין דבדאיכא הוצאה לא חיישינן וא"כ ענין שיצטרך ליקח היתר ק' רבנים היא טרחא והוצאה יתירא יש להקל עליו בספיק' כדעת הב"ש אבל ענין השלשת הגט שאין כאן טרחה והוצאה כלל לא שייך למסמך להתיר בספיקא וזה פשוט.
ב מ"ש בטעמא דהשלשה דחזקה שליח עושה שליחותו לפענ"ד דלא מצינו שום חזקה רק אלמפרע ולא אלהב' והלא אפי' חזקת חיים לא מהני אלהב' כפירש"י גבי שמא ימות חיישינן וא"כ איך נאמר להתיר לו תחלה במקום חשש על סמך שיעשה שליח אח"כ וע"כ הדבר פשוט דעיקר הטעם שתיקנו השלשת הגט שחששו הפוסקים דאחרי שהבעל כבר נשא אשה ולא איכפת לי' יותר בתקנת אשה הראשונה דלמא יחוש לפשיטי דספרא ולא יגרשנה כלל ותשאר עגונה עולמית ולכן ישליש הגט ביד שליח שיהי' מוכן לגרשה בכל עת כשתשתפה.
ג ומה שהקשה על דברי שרצוני לומר דלא מצינו ספיקא דרבנן דעיקר' ספיקא דאוריית' לענין עיקר הגט ותמה מעכ"ת ני' הא לית כאן ספיקא דאוריית' כלל דהא יודעת לשמור גיטה וכו' לכאורה יפה תמה רק עיקר החשש מאחר שנודע שדרך המשוגעים ר"ל להיות מתנונת והולכת ועפ"י רוב בכל עת מתגבר ביותר והי' צריך לבודקה ממש בעת מסירת הגט לידה ולהיותה כעת חולנית וחלושה מאוד קשה הדבר לבודקה כראוי ואף שבדק' אותה מאז לא מהני ועדיין ספיקא הוית אמנם בלא"ה כבר אמרתי גם לענין דרבנן הוי ספק חסרון ידוע דלא מהני בס' דרבנן.