אור ברסלב

אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט

סימן ט

סימן ח

וזאת שנית להרב הנ"ל

מכתבו היקר לנכון הגיעני ובעיקר' דמלתא עיינתי לפי קט שכלי כדת מה לעשות בעובד' דידן כי לפי הנראה האי אתתא בכלל ספק שוטה נחשבת כמו שכתבתי במכתבי לעיל והוא דבר שקשה מאוד לברר באותו מעמד שהיא עתה עד שתתרפ' ותשתפה לגמרי ועכ"פ ממילא אי אפשר לעשות כתקנת הב"ח בהשלשת הגט וכתובה והיתר ממאה רבנים כו' משום דלמא לאו שוטית היא ואין שום היתר להחר"ג עד שיגרשנה לגמרי וגם לגרשה ממש אי אפשר דדלמ' שוטה היא ע"כ הי' נלענ"ד לצאת ידי שניהם דהיינו באופן זה הבעל יתפשר עם אבי האשה על הכתובה וההתחייבות שיתן ואז יתן הבעל גט גמור ליד האשה ואחרי שיתן הגט ליד האשה וקריאת העדים הגט אחר הנתינה יחזור הרב הגט ליד הבעל והבעל ישליש אותו ביד שליח דדלמא שוטה היא וצריך לעשות כפי התקנה שאין להתיר בלי השלשת גט כו' וגם אחר כ"ז נעשה ג"כ כפי"ט שהוסיף עוד הנוב"י מ"ק סי' ג' מחמת החשש פקפוק של המשנה למלך ודעימי' שיקבל הבעל על עצמו בערבון שכאשר תשתפה האשה לגמרי ותחזור לבריאותה יהי' מחויב לכתוב עוד גט שני למוסרו או לשלחו ליד האשה.

ולענין אם גם בנ"ד צריך הבעל היתר מק' רבנים לכאו' לפימ"ש הב"ש בסי' א' ס"ק כ"א להתיר בספק הי' אפשר להתיר גם בנ"ד בלי ק' רבנים דדלמא לאו שוטה היא וכבר נתגרשה בגט גמור מיד הבעל לידה וגם נתן הכתובה והכל מדעתה וא"צ עוד היתר ק' רבנים אלא דיש לפקפק ע"ז מאחר דהך ספיק' עיקרו נובע מספיק' דאוריית' דאי לאו שוטה היא כבר נתגרשה ופנוי' הי' ואי שוטה היא אשת איש היא דוגמא למ"ש הפוסקים דבכה"ג שיש ס' בדאוריית' ובדרבנן ספיקו להחמיר ואף דלענין האשה אין אנו רוצין לסמוך על האי גיטא לבד בהך נתינה מ"מ קשה מאוד למחשבי' לספק דרבנן בכה"ג ע"כ הדבר קשה להתיר בלי ק' רבנים כנהוג ועוד צריך לחזקה בהאי ספיקא אי לא חשוב ספק חסרון ידיעה דלומר שהוא חסרון ידיעה לכ"ע מנ"ל רק באמת לענ"ד בכה"ג אין לנו לחוש לזה דכבר הארכתי בתשובה דלעיל דבאמת לפי משמעות ש"ס ופוסקים כה"ג לאו בכלל שוטה נחשבת שלא תהי' בת גירושין רק לחומרא מחמרינן לומר דבכלל ספק שוטה נחשבת ועכ"פ אנן נחמיר לומר דגם ספיקא לא הוי רק כוודאי שוטה תחשב ועכ"פ הי' נלע"ד דמה"ט נמי הי' מקום להתיר גם בלי ק' רבנים באופן שכתבתי לעיל למסור תחלה הגט לידה ממש.

ולכאורה יש עוד מקום לפקפק לפי"מ שראיתי בנימוקי כתבי שו"ת אאמו"ר הגאון זצ"ל בשם הגאון בעל חתם סופר זצוק"ל בשאלה דמורדת שאי אפשר להתיר לבעל בגט שאין האשה מותרת להנשא בו מחשש שלא יאמרו קמו בי' רבנן דגיט' מעלי' הוא כדאמרינן ביבמות ל"א ע"א אלא דיש לחלק מאחר שאמרנו שאחרי נתינת הגט יטלנו הימנה וימסרנו ליד השליח אווש' מלתא כי לא נתגרשה עדיין עד שיתן השליח הגט לידה ובלא"ה לפי מה שכתבתי בסמוך באמת מדינא לאו שוטה היא ואין החשש גדול כ"כ אפי' תנשא בגט זה אח"כ ובכה"ג חילק אאמו"ר הגאון זצ"ל ע"ש וכאן בנ"ד וודאי הוי כן דכבר כתבתי דמדינא לאו בכלל שוטה היא (ובפרט לפימ"ש בס' שו"ת עטרת חכמים דמי שכחו יפה יוכל לשפר מתי ראוי' לגרש יודעת לשמור ע"ש.

וזאת שנית אשר נסתפק מעכ"ת אם לכתוב שם הנהר נאדאש בגיטין אחרי שזה מקרוב שנבנה הרבה בתים בקצה העיר הסמוך לנהר הנ"ל ע"י בנין הבאן הויף עד שממילא הנהר הנ"ל הוא בתוך עיבורה של עיר ולא כמו שהי' בתחלה חוץ לעיבורה שמה"ט לא הזכירו אותו בגיטין שעברו בזה נלענ"ד פקפוק לא זעיר וצריך עיונ' רבה אם לשנות מנוסח הגיטין שעברו דהנה הב"י בסי' קכ"ח הביא דברי מהרי"ל לענין נהר חדש שניתוסף ואמר ג' טעמים דליכא בזה לעז לראשונים א' שמפורסים השני כמו בבל בורסיף וליכא לעז ב' מאחר שבדעבד שינה כשר ג' דבכה"ג שמוסיפין לשופר' דשטרא לא שייך לעז וצריך להבין מה הוסיף בתי' ג' ונ"ל סידור דברי המהרי"ל והכונה דמתחלה רצה לדמות לבבל בורסיף רק משום דאינו מוכרח ויש לחלק ביניהם כמ"ש בגט פשוט ובטיב גיטין בליקוטי שמות עיירות דשאני בבל בורסיף דנתגרשו בני ישראל בינתים ע"כ כ' דליכא לעז מאחר דבדעבד כשר אלא דבגיטין דף ה' ע"ב בעובדא דבר הדיא משמע דפלוגי בזה רש"י ותוס' ולשיטת רש"י שם משמע דגם בכה"ג הוי חשש לעז כמבואר למסיק שם היטב והארכתי בזה במ"א וע"כ תי' דבכה"ג דהוי רק לשופרא דשטרא כו' דאף דנימא דמה שנוגע בעצם דין פסולו של גט גם בפסול לכתחלה איכא לעז לראשונים שעשו שלא כדין ח"ו אבל מה שהוא רק לשופרא דשטרא אינו בגדר דין כלל ליכא לעז להראשונים וזה הוי רק שופרא כו' שאינו רק מברר יותר לפרש איזה עיר גם ע"י נהר זה וע' בגט פשוט סי' קכ"ה בשם התרומת הדשן בענין חשש לעז ומה שהקשה מהא דאותן נ"ן רבא מיומא דנן ולא חיישינן ללעז לפי הנ"ל א"ש ע"נ דהא תוס' כתבו בדף ע"ב דרבא רק לשופרא כו' תיקן כן ובכה"ג וודאי ליכא לעז כנ"ל.

אמנם מדברי הב"י לקמן ובפרט בד"מ ס"ק י"א מבואר להדיא דאף מה שהוא רק לשופרא כו' חיישינן ללעז הראשונים ודלא כמסקנת מהרי"ל הנ"ל אמנם לפי הנראה מדברי הב"ש י"ל דהד"מ ס"ל דהמהרי"ל לא סמך אהך סברא דשופרא דשטרא גרידא רק משום דהא באמת ניתוסף נהר ומפורסם הי' כתי' הראשון רק משום דיש סברא לחלק בין זה לבבל בורסיף כו' ע"ז הוסיף בטעם דשופרא כו' ובנהר שהנהר מפורסם קצת וגם הוי רק שופרא לא חיישינן ללעז אבל בחדא לבד עדיין שיש חשש ללעז ולכך בהני מעיינות לא ניתוספו רק שלא נכתבו ואפי' ניתוספו מ"מ אינו מפורסם כנהר לא סמכינן אהאי סברא לחוד דשופרא כו' שלא לחוש ללעז הראשונים כנ"ל.

והנה לפ"ז בכה"ג דנ"ד יש להסתפק אי דמי לדינא דמהרי"ל דאין זה מפורסם כ"כ שמתחלה הי' הנהר רחוק מהעיר ועתה נתקרב מחמת בנין בתים דאין זה שינוי בטבע כנהר שניתוסף כו' צ"ע אי נתחיל לכתבו או לא ואולי עדיף להיות בשב ואל תעשה כדאי' בש"ע שם סי' קכ"ח דטוב יותר למעט בכה"ג.

ולכאורה הי' מקום לדון בזה למ"ש בש"ע שסביב הגהות מרדכי ובד"מ בסדר הגט שבסוף הטור בשם רש"י דמה"ט קורעין הגט שלא יהי' לעז אך בנוב"י מ"ת סי' קי"ח כ' דאיכא חשש לעז להנשלחין ע"ש ותמו' שלא הביא הך סברא דקורעין הגט די"ל מה"ט גם לעז להנשלחין ליכא דגם אותו הב"ד קורעין הגט בעת ההוא.

תוכן העניינים

אבני צדק (פנט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה