אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט
סימן ז
להנ"ל
וע"ד השאלה שמעלתו חייב לגיסו ג' מאות זהו' זה איזה שנים ואמר גיסו שמעלתו ילמד אחר פטירתו משניות וסירב בכך כי מי יודע כו' ע"כ אמר לו שילמוד בחייו עבורו אם יש מקום לזה הנה הב"י בססי' רמ"ו בזה"ל העוסק בתורה קודם שיעסוק יוכל להתנות שיעסוק חבירו בסחורה ויטול חלק מלמודו כמו יששכר וזבולין אבל אחר שעסק כבר ונותן לו בשביל ממון אינו כלום אם יתן איש כל הון ביתו כו' וזה ענין הלל ושבנא כדאית' בפ' הי' נוטל כ"א ומסתבר' שהעוסק אבר שכבר בטל חלקו כ"כ המפורשים עכ"ל והנה לפי"ז מבואר דיוכל העשיר לומר להלמדן הילך מעות להתפרנס ויהי' חלקי בלימודך אמנם נ"ל דהיינו דוקא בנותן לו מעות וכדומה כעת קודם הלימוד אבל בכה"ג דנ"ד שכבר הלו' לו היא דעת הרבה פוסקים בח"מ סי' ר"ד וכמשמעות הסוגי' דהמקדש במלו' ושוין במכר דלא קנה במלוה להוצאה ניתנה ולכן דבר פשוט דלהני פו' א"א להקנות לו חלק בלימודו עבור ההלואה הקודמת כנ"ל ואל תשיבני דא"כ גם בנותן לו מעות עתה יקשה איך קונה חלק הלימוד העתיד לבא הא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דהא קיי"ל דשיעבוד מועיל וא"כ א"ש דהלומד משעבד גופו לזה (כדאית' בח"מ סי' קע"ו סעי' ג' ע"ש ברמ"א) ויותר י"ל בזה דהא צריך להבין סברת רבינו ירוחם הגם שהוצי' כן מסוגי' הגמ' דסוטה כ"א הנ"ל מ"מ צריך טעם מה נשתנה קנין זה משאר קנינים דעדופי טפי לקנות מה שעבר מהעתיד לבא וכאן נהפוך הוא ועכנ"ל דהענין מה שיש לו חלק בלימודו הוא כדאמרי' ביבמות ה' ע"ב וא"כ ענש הכתוב לנטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה ולכן דוקא המצוה שמסייעו שעל ידו עשאו חבירו כגון שנותן לו מחי' כדי שיעסוק בתורה א"כ הוא גרם לחבירו הרוחה שיוכל לעסוק בתורה בהרוחה יש לו שכר כמותו וחלק בתורתו כלומד ממש אבל מה שהלמדן כבר למד בלי סיועו ולא הי' נטפל ומסייעו ללימודו רק שעתה רוצה למכור לימודו עז"א אם יתן איש כו' ולא יוכל לעשות מו"מ בתוה"ק כנ"ל ולפ"ז ממילא בנ"ד דהני זוזי דהלואה כבר נאכלו וכלו ואינו חי' יותר במעות הללו וודאי לא חשיב נטפל ומסייע להלימוד וא"י לזכות בו כלל כנ"ל ברור ע"כ לפענ"ד זאת העצה אם העשיר איש מהימן הוא ישלם לו מעלתו ני' ואם אין לו יקח בהלואה ואח"כ יחזור ויתננו לו כעת עבור הלימוד שילמוד להבא כנ"ל ועוד ע' בח"מ סי' ס"ז.