אור ברסלב

אבני צדק (פנט)· רבי מנחם פנט

סימן ד

סימן ג

במעלי יומא דשבתא כולהו אנבגי דברכתא מעילת עילתא לכבוד ידיד עליון וידיד נפשי הרב הגאון הגדול המפורסים צדיק ונשגב כקש"ת מוה' אשר אנשיל ני' האב"ד דק"ק טשענגר והגליל יע"א:

בנדון שאלה א' שבא לפני בדבר אשת רע מעללים אכל' ומחתה כו' אשר נרדה נתן ריח' פ' ב"פ מכפר פ' ועובדא הכי הוי זה איזה שנים שבאה לפני האשה הנ"ל עם בחור א' ליתן להם הרשאה על סידור קידושין כי נתגרשה מבעלה הראשון במארמאריש. ומענה בפי' שנאבד ממנה כתב פטורין מהב"ד דשם וסרבתי בדבר עד שאכתוב להב"ד דשם והלכו מכאן לא ידעתי אנה ואנכי כתבתי למארמאריש ואחר זמן רב בא לידי מכתב פטורים מהב"ד דשם שנתגרשה מבעלה שם והנה בשנה שעברה שמעתי כי האשה הנ"ל נשאת לאיש א' ושמו פ' ממקום פ' ואח"כ יצא קול שקודם לכן הגידה האשה לפני איזה אנשים שיש לה בעל במחוז מעזישעג וכתבתי לפ' הנ"ל שיפריש ממנה עד יתברר הדבר והנה באה לפני האשה הנ"ל ואמרה כי באמת היתה דרה במחוז מעזישעג בכפר לפשיע עם האיש פב"פ אשר באה עמו אז לסדר להם קידושין ואחרי שלא רצו לסדר להם קידושין היתה עמו כזונה בלי קידושין ואעפי"כ בעלה ר' ליב מאס בה וגירשה בג"פ וגם אחרי שנתגרשה לא התירו לה הב"ד להנשא לאיש מחמת קול קידושין הנ"ל והנה בכפר לעשיע הנ"ל דרים ב' בעלי בתים ונזדמנתי עם א' מהם ונשאלתי אותו ואמר לי שהיו מחזיקים אותם כאיש ואשתו והיו דרים שם לערך חצי שנה והנה זה מקרוב נתודע לי כי האשה הנ"ל שינתה באולתה וחזרה ונשאת לאיש פב"פ מגלאד ותיכף ומיד כתבתי לו שהיא בס' א"א והנה באה האשה המרשעת הנ"ל עם אמה שהי' כשירה והנה הם טוענים כי מעולם לא קיבלה קדושין מהאיש פב"פ הנ"ל ושאלתי להם הלא איש א' מפה סיפר לי כי אבי המנוח ר' יודא ליב הי' אצלו וא"ל עתה באתי מחתני ובתי בכפר לפשיע ואמרה שבאמת גם לפני אבי' אמרה שהוא בעלה מחמת מורא ובושה אבל הכל שקר ואמיתיות הדבר כי כאשר לא רציתי ליתן להם הרשאה על סידור קידושין פיתה אותה שתלך עמו וימצא ג' אנשים לקדשה בפניהם אבל באמת לא קידשה והלכו לעיר קלו"ב ומשם ללעשיע ודרו כן בלי קידושין ולא רצתה לגלות כזאת בפני אנשים ע"כ החזיקו עצמם כאיש ואשתו ואח"כ כאשר באה לבית אמה שאלה אמה אותה אם בחופה וקידושין דרה עמו והודית לפני' האמת ומני אז לא הניחה את בתה לשוב להרשע הנ"ל וישבה אצלה עד שנישאת לר' ליב ואמרתי לה ראשית כל דבר תילך לקלויזענבורג. או למקום אחר אולי תמצא את הנואף לראות מה מענה בפיו והנה כי כן בבואה לקלוי"ב ועפ"י סיבה מצאה אותו שם כי נשלח בעת ההוא מסעקענלאנד לביתו מחמת חסרון פאס כי כן הוא נכתב וואנהאסט אין קלו"ב והנה הביאה מכתב מהב"ד דקלו"ב בזה"ל בפנינו הח"מ עמדו היום פב"פ הנ"ל עם האשה מכ"ז ואנחנו עשינו כל המוטל לעשות מקרני אותם בחקירות ודרישות היטב ואחר כל הדרישות עמדו בטענותם שלא הי' ביניהם שום שמץ ואפי' חששא דקידושין רק היתה זונה שלו חצי שנה בלא שום קידושין כלל ואפי' חשש דקידושין לא הי' ביניהם:

והנה לגודל חומר האי' ודעתי הנמוכה והקצרה לא מצאתי להאשה הלזו היתר רק בדרך רחוק כי הנה האי' שלה הוא נגלה ומבואר אי מצד דברי עצמה שאמרה כאן לפני איזה אנשים שיש לה בעל ואף שעכשיו אמרה אמתלא ע"ז שמחמת הבושה והיראה על שהיתה דר עמו הוכרח' לומר שהוא בעלה הדבר קשה מאוד לסמוך על אמתלא כזאת כאשר אכתוב אי"ה לפנינו וזאת שנית דבהוחזקה ל' יום בחזקת איש ואשה ל"מ אמתלא כלל כמ"ש בב"ש סי' י"ט סק"ב וכדבריו מבואר בקידושין דף פ' כמ"ש הר"ן כ' הרמב"ן והרשב"א דמאחר דלוקה וסוקלין כו' ע"כ דכוודאי משוין להך חזקה ול"מ אמתלא.

והנה לכאו' הי' אפשר לחפש היתר כאן ולומר דל"ד להך דקידושין עפימ"ש בשו"ת רמ"א סי' ב' במוסגר וז"ל או שיש לחלק בין ח' נדות דמוקמינן לה אח' טהרה לח' עריות דלא הי' להם ח' היתר מעולם עכ"ל כ"כ י"ל הא דמשוינן ח' ל' יום כוודאי היינו דוקא בדלא הי' חזקה דמעיקרא משא"כ בנ"ד דידענו האשה תחלה שהי' לה ח' פנוי' כי באמת נתגרשה מבעלה הראשון במארמאריש אין כח בהך ח' דהשתא לאורעיי כ"כ ח' דמעיקרא להיות כוודאי וח' פנוי' עדיף גם מח' טהרה דאשה כמ"ש מהר"ם שיף כתובות כ"ב ע"ב והטעם דבנ"ד א"צ שום מעשה לאורעיי חזקתה דעלולה לכך בלי מעשה משא"כ ח' פנוי' דצריך מעשה קידושין וגם הך מתני' דקידושין ע"ט ע"ב דעלה אמר ואזדא ר"י לטעמי' כו' אף דלכאו' שם הי' ח' תחלה שיצאו בלי בנים הלא מבואר ביבמות ק"כ דלא הוי ח' כ"כ אדרבא רוב נשים מתעברות ויולדת וגם הדין דש"ע סי' ט' מיירי בלא הכרו אותם תחלה כלל כגון שבאו ממדה"י דלא שייך להעמיד' אח' פנוי' כעין שכ' הנוב"י לענין ח' חיים בהאי דראוהו חי מבערב משא"כ באשה שידענו אותה שהיתה פנוי' י"ל דלא אלים כ"כ הח' דל' יום או ח' מעשה נגד ח' דמעיקרא ומהני אמתלא כן הי' נלענ"ד מסברא פשוטה:

והנה האיר ה' עיני בחפשי אמתחת הספרים מצאתי דאתא לידי ס' שערי תורה שנדפס מחדש כתוב הדר שם בכלל ז' פרט ו' אות כ"ח בזה"ל בשו"ת פנ"י ח' אהע"ז סי' א' כתב וז"ל נראה היכי שאין אנו מכירין כלל כגון שבאו ממדה"י בכה"ג אמרינן כיון שאמרו כן והוחזקה כן בוודאי איש ואשתו הם שקידשה בפני עדים ונשאה שם אבל היכא שאנו יודעין שהם בח' פנוי' ונתחברו יחד שלא בתורת קידושין רק לילך יחד והלכו למקום שאין מכירין אותם והיו שם בח' איש ואשתו בכה"ג אמרי' דלזנות נתכוונו והעלימו דבריהם ואין החזקה עושה כלום לומר שבוודאי קדשה בפני עדים והלכו להם ולענ"ד דזהו הלשון וסוקלין על החזקות ר"ל שאין אחרת בפנינו כ"א כאשר הוחזקו כן נשאו זה לזה אבל אם יש חזקה איפכא כגון שנתחברו אצלו בלא נשואין מוקמינן אח' קמייתא דעדיין היא אצלו בלא נשואין עכ"ל הזהב ושמחתי מאוד שכוונתי קצת לדעת גאון הנ"ל ועובדא זו ממש עובדא דידן שהי' ממש באופן זה והנה ס' שו"ת הנ"ל אין בידי ולכאו' משמעות דבריו שגם אמתלא א"צ וזה לא ידעתי מנ"ל דמ"מ עכ"פ שווי' אנפשי' חתיכא דאיסורא ולכאו' עדיין הי' מקום להחמיר בנ"ד כמ"ש תוס' קידושין מ"ט מאחר דממ"נ היא מקודשת ל"ש חזקת פנוי' כ"כ בנ"ד שאנו דנין עליו השתא בעת שכבר נשאת האשה לאיש אחר וא"כ ממ"נ השתא היא א"א י"ל דל"ד להתם דקידשה אבי' בדרך ונודעו שניהם ביחד משא"כ כאן ועוד דהכא העיקר בעי' שלא יהי' החזקה מני אז אלים כ"כ מאחר שאז בעת שהוחזק' מקודשת היתה בחזקת פנוי' כנ"ל ובלא"ה בעיקר דברי הב"ש דאחר ל' יום ל"מ אמתלא ודמי להוחזק' נדה כו' הנה באמת גם בהוחזק' ע"י מעשה חילקו בין אמתלא לאמתלא כדעת הרמ"א והש"ך וכמה פוסקים וכ"כ יש לחלק בהך ח' דל' יום וכן הסכים אדמ"ו בחתם סופר סי' ט' יעו"ש באורך והנה לפ"ז גם בנ"ד שהאמתלא על כל הזמן כי בכ"ע היתה בושה לומר שהיתה זונה ודרה עמו בלא חופה וקדושין אפשר דמהני אמתלא גם במקום ח' ל' יום כנ"ל:

אמנם הא עקא מה שיש לדון בנ"ד אי נסמוך על האמתלא דבכו"פ סי' קפ"ה ס"ס ק"ב כ' דאחר שעברה לא מהני אמתלא וכ"כ חתם סופר מהדין די"ד סי' רל"ב סעי' י"ב דל"מ אמתלא רק קודם מעשה וצ"ל הא דעמדה ונתקדשה ואח"כ נתנה אמתלא היינו משום דהתם לא עבר' תחלה רק נתקדש' לבד ובכו"פ הוכיח כן דאל"כ הוחזק' נדה אמאי לוקין דלמה תאמר אמתלא אח"כ וכעין זה הוא קו' הרשב"א בת"ה להוכיח דבחזקה שע"י מעשה ל"מ אמתלא וכבר כ' החתם סופר שם דאמתלא כזו לא שכיחא וגם בלא"ה לא הבנתי עיקר הקו' הא למה שהביא הב"י סי' רכ"ח ד' רכ"ח ע"א והש"ך שם סי' רל"ב ס"ק כ"ז בשם הרשב"א דאחר התראה וכ"ש אחר קבלת התראה לא מהני שום אמתלא וא"כ מאי ראי' מהא דלוקין שאני הכי דע"כ דמלקות ע"י התראה מיירי ולכך ל"מ אמתלא ולק"מ דהא בגמ' ה"ק בעלה לוקה עלי' כו' וא"כ מיירי בכה"ג שהתרו בבעל לבד ולא באשה וא"כ עדיין י"ל שהאשה תאמר אמתלא ומיושב דקדוקו של הרמ"א דקמ"ל דבעלה לוקה אף בגווני דל"ש מלקות באשה כגון שלא התרו בה וס"ד דניחוש דלמא תתן אמתלא ולא נלקה אותו קמ"ל דבח' שע"י מעשה בשום ענין ל"מ אמתלא או מאחר שעבר' ל"מ אמתל' אך גוף סברת הגאונים הנ"ל לא הבנתי והסבר' נותן להיפוך דאחר שעברה הו"ל לדונם לכף זכות דוודאי לא הי' עובר והאמתלא אמת ועכ"פ ס' יהי' ולמה לוקין ומ"ש הסבר' בכו"פ דמ"מ עבריין היא ולכך א"נ לא הבנתי אם החמת כדבריו למה הוי עבריין ומהך דהוחזק' כו' כבר כתבו דבלא"ה אין ראי' דאמתל' גמורה שיהי' גם על מעשה לא שכיח ולכך לא הוי התראת ס' ולעולם דמהני אמתל' גם אחר שעברו.

ואילולי דמסתפינא הייתי מפרש כוונת הרשב"א דאדלעיל קאי דל"ש מלקות רק בהתראה דל"מ אמתלא וע"ז הוצרך לומר אח"כ אבל קודם מעשה כו' דאל"כ בלא"ה מאחר דמיירי לענין מלקות דוודאי הי' התרא' ל"ש אמתלא וגם הרמ"ח קיצר דבריו וכ' לענין מלקות והיינו וודאי קודם מעשה דאל"כ וודאי לוקין מחמת ההתרא' ול"ש אמתל' אבל אם עברו בלא התראה אפשר דל"מ לענין שלא יועיל אמתל' אך מדכ' הש"ך סקכ"ז ד"ה ה' כו' מבואר דס"ל לפרש לשון הרמ"א בלא התרו ואינו מובן לשון לפטרו ממלקות וצ"ל הכוונה מכת מרדות מדרבנן בלא התרו כמ"ש תוס' קידושין ס"ג ע"ב ד"ה בני כו' וזה דוחק ובלא"ה הי' נ"ל בלשון הרשב"א דהיינו אם שאלוהו קודם מעשה לא הו"ל לשתוק דהוי כמודה בעת שלא הי' מוכרח לכך אבל אם לא שאלוהו קודם מעשה י"ל דלא איכפת ולכך דקדק הרשב"א ששאלוהו קודם מעשה ותחלה לא כ"כ:

וצ"ל לפי"ד הש"ך והכו"פ והחתם סופר דלא סמכינן אאמתלי אחר העבירה כעין הנודר בפניו אין מתירין שלא בפניו מפני החשד כ"כ אמרינן על מה סמך שעבר ולא חשש שיחשדוהו שעובר שבועה דחייב אדם לצאת כו' דכתיב והייתם נקיים כו' ולכך אתרע חזקתו ומ"מ י"ל דהיינו דוקא אם אין אמתלא גם ע"ז למה לא הגיד תחלה אבל אם יש גם ע"ז אמתלא אפשר דמהני לכ"ע כעין שכ' הפוסקים גבי הוחזק' נדה וא"כ בנ"ד גם ע"ז יש אמתלא שהיתה בושה לפרסם קודם הנשואין שזונה היתה ועוד דהא באמת החזיקה א"ע בח' פנוי' קודם שנשאת רק האמתל' לא אמר' כי לא נשאלה ע"ז ולפ"ד אמה אמרה האמתלא תיכף.

ועדיין לא יצאנו ידי חובתינו בהתיר' דהאי איתתא ע"י אמתלא שלה דהא כ' חוט השני סי' י"ז דלא מהני אמתלא לומר שעשתה איסור אדרב' מוקמינן לה בח' כשרות שלא עשתה איסור עד עתה ואין אדם משים עצמו רשע וא"כ באמתלא שאמר' שלא הי' קידושין ביניהם ובזנות היתה עמו ל"מ אמתלא שעשתה איסור ואמרינן השתא הוא דאתרעי וזאת שנית מ"ש הג' הנ"ל דל"מ אמתלא רק כשאמר שעשה לפטור מאונס ולא כשאומר לקבלת תועלת ע"ש מה שהסביר זה וביותר הסבר' נכונה להסוברי' דשווי' אנפשא חתיכה דאסור' מטעם נדר דבשלמ' באמתלא מחמת אונס הוי כנדר אונס משא"כ בקיבל תועלת אדרבא עי"ז הוי נדר ממש וא"כ כאן שעיקר האמתל' מאחר שרצתה לדור עמו בושה ויריאה לומר בזנות הוי קבלת תועלת ול"מ אמתלא ולכאו' הי' נ"ל עוד דל"ש אמתל' רק אי מוקמינן בחזקת כשרות שוודאי לא עשה איסור משא"כ כאן שבכ"ע וודאי עשתה איסור ליכא ח' כשרות כעין שכ' הפנ"י בסוגי' דשמא יחפה דגם בזנות דפנוי' עכ"פ אתרע חזקת כשרות מחמת רוב רק ז"א דאי נתחזק שעשתה איסור תחלה שדרה עמו בלי קדושין תו א"צ לאמירתה אכל מהנך טעמי וסברות של הג' חוט השני יראתי לחוות דעתי להתיר הגם שי"ל שהגאון הנ"ל ג"כ לא החמיר כ"כ רק התם שלא הי' חזקת היתר תחלה צריך אמתלא חזקה משא"כ הכא שהיתה בחזקת פנוי' וכעין שכתבתי ריש דברי משו"ת הרמ"א דשו"ת הפנ"י רק מיראי הוראה אנכי לחלק מסברות בדבר חמור כזה.

אמנם מה שיש לצדד בזה להתיר מחמת שהודה הבעל שלא היתה אשתו מעולם הוי כאומר זה בני דנאמן הואיל ובידו לגרשה ועדיף מגרשתי כדאית' בב"ב דף קל"ד והעיר קצת מזה בנוב"י חא"ע סי' ס' ד"ה אמנם כו' ולכאו' יש לסתור המגו בנ"ד דלמא לא ניחא לי' דליתסר בקרובותי' אך הג' בית מאיר שי' ל"ה ס"ט כ' דבמגו דבידו לא סתרין בהך סבר' דדלמא לא ניחא כו' ע"ש וכ"כ שו"ת בגדי כהונה סי' י"ח אך עדיין לא הועלנו ארוכה בנ"ד דהא מבואר התם דמחמת האי מגו ל"מ רק להבא דלא עדיף מגירשה לפנינו וא"כ אם גירשה עתה היתה עכ"פ אסורה לבעל זה שנשאת לו באיסור ועוד דמאחר דעיקר האיסור מצד שווי' אנפשי' חתיכה דאיסור' אולי ל"מ נאמנות כלל דאפי' אמר לא קדשתי היא אסורה וצריכה גט ע"כ אני נבוך מאוד כדת מה לעשות באשה זו ובכ"ע אני ירא ממכשול "חו ע"כ אמרתי להציע כל מה שבלבי קדם הדר"ג ני' אולי ימצא לה היתר כפי דעתו הרמה והנשאה דעת תורה ודעת נוטה ולהיות הדבר נחוץ לשעתו כמובן ע"כ בקשתי לפני מעכת"ה ני' לשים עין עיונו ע"ד השאלה הנ"ל ועל כל דברי האגרת הזאת ע"י המוקדם האפשרי.

תוכן העניינים

אבני צדק (פנט)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה