אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק יו"ד › סימן קיז

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק יו"ד · סימן קיז

סימן קטז

החיים והשלום לאהובי נכדי האברך החריף ובקי מוה' יהושע שפירא נ"י.

מכתבו הגיעני וז"ל השאלה הנה בקהלתינו זה שנים כבירים אשר היה המנין בשני מקומות בביהמ"ד הגדול ובביהמ"ד הקטן הנקרא קלאז. וזה איזה זמן אשר אנשי הקלאז מחמת טעמים הסיגו אחור מעט מעט מהתפלל שם עד שבר"ה שנה זו נעשה ונגמר בין כולם לעזוב את הקלאז מבלי להתפלל שמה עוד רק שילכו כולם לביהמ"ד הגדול ובעוה"ר תיכף ומיד ביום ש"ק שובה הלכו כמה נערים קטנים מבני ז' שנים עד לערך י"א שנים להקלאז ולקחו להם ס"ת מאת האה"ק כדרכי התינוקת והניחו על הספסל הנקבע שם בהקלאז והתחילו לגלול את הס"ת לקרותם בתוכו ונשמט חלק אחד ונפל על הארץ ואח"כ נפל פחדם עליהם לבלי יוודע ולקחו הס"ת מהארץ ונתנו על השלחן ואח"כ בא בחור אחד גדול בשנים והעמיד הס"ת לתוך אה"ק ואחר דרישה וחקירה מהנערים הקטנים נתוודע לנו כל הענין הלז עכ"ד:

תשובה הנה עיניו ראו דברי הפוסקים דוקא בנפל מידו צריך להתענות אבל לא הרואין ובתשו' אמרי אש או"ח סי' וא"ו כתב סמך להנופל מידו שיתענה מהא דירושלמי ארור אשר לא יקום וגו' זה שאינו מקים ס"ת שלא יפול ומזה נכון להתענות לצאת מידי ארור לברוך ועפי"ז דן שמפני זה מפורסם שאם נפל ס"ת ברבים יתענו כולם כי כל א' לבו נקפו אולי אם היה משגיח היטב היה יכול להצילו מנפילה עיי"ש. אבל על מי שלא היה שם באותו שעה אין שום סמך להתענות ואתה רצית לומר עפ"י דקיי"ל כמו דהרואה צריך לעמוד מפני ס"ת כ"כ השומע קול הנושא או פעמוני זהב של ס"ת בשעה שהולך צריך שיעמוד ולכך כל המנין או העיר ראוי להתענות מחמת ששמעו בזיון התורה עכ"ד. והא ליתא דודאי הרואה או שומע קול הנושא ס"ת צריך לכבד ולקום מפניו ומזה מצינן למילף דהרואה בזיונו או אפי' שמע קולו בעת שהתחיל ליפול דהיינו ששמע ע"י קול הפעמוני' שנפל באה"ק והיה לו לרוץ להצילו שלא יפול יותר והוא עמד במקומו והס"ת נפל ודאי דינו כדין הרואה שהיה יכול להציל ולא הצילו דאפי' מספק שהיה אפשר לו להציל צריך תענית וכמ"ש האמרי אש אבל כאן ששמעו אחר המעשה שנפל ונתבזה ובשעת מעשה הם לא ידעו ולא הי' אפשר להם להצילם מנין לנו להתענות בזה. אבל היטב אשר דבר ד"ח סי' נ"ט שמקור הדבר מהא דאיתא במס' תענית כלי צנועה היה לנו ונתבזה בעונותינו הרי שעונות גרמו לבזיון התורה. ה"נ אם קרה סיבה שנתבזה התורה ונפל מחמת חטא אותן אנשי ביהכנ"ס וצריכין להתענות בה"ב עכ"ד וכש"כ כאן שתולין הקלקלה במקולקל שנראה בעליל שהסיבה בא מחמת שעזבו הקלאז ההוא מלהתפלל בו ואין רוח המקום נוחה מזה ע"כ בא הצרה הזאת לכן דעתי שהראשון היא עזיבת חטא דהיינו שאותן אנשים שהיה מתפללים שם ילכו וישובו למקומם להתפלל שם בקביעות בבל ישונה.

וזאת שנית יקבלו עליהם לגמור שם תהלים בציבור באיזה יום בכל שבוע קודם התפלה כי בלא זה נוהגין חסידים לומר כל תהלים בעש"ק קודם התפלה והשלישית יתענו בה"ב בימי השובבי"ם הבע"ל ומי שקשה עליו התענית יפדה א"ע כפי השגת ידו והמעות יתנו לצורך נשואי יתומה גם אביהן של הילדים ליפטר מעונש הילדים והגבאי והשמש דשם ראוי להם לעשות ככל הנאמר על שלא נעלו הדלת כראוי. ומה שכתבת מי מכריח בכאן להאמין את הילדים נערים קטנים שפסולים לעדות אומר אני הלא איתא בתשו' רשב"א והביאו ביו"ד סו"ס מ"ח ת' הרמ"א סו"ס כ"ז דקטן חריף ויודע לכוין נאמן ברגלי' לדבר ויש להחמיר לאסור ע"פ וכאן קצת רגלי' לדבר הוא. וגם מצינו באה"ע סי' י"ז סעיף י"ג בש"ע ובט"ז וב"ש שם דאם קטן שבא לעונת הפעוטות מספר שהיה אצל הריגה איך מה הי' סיבת ההריגה דומה לאומר הרי אנו באים וכו' וכך וכך וכו' ומשיאין ע"פ ואם שכ"ז מתקנות עגונות עכ"פ ראה ראינו דבמאמרו של קטן שהגיע לבר דעת בסיפור המעשה מששא אית בי' להאמינו להתיר. וממנו ניקח לנד"ד לסמוך על אותן הילדים המספרים המעשה דבר דיבור על אופניו שכך וכך היה ודאי ראוי להאמינם להחמיר ולעשות תשובה ותענית. ובפרט אם סיפרו הדבר לאלתר וכש"כ שכפי הנראה כאו"א מאמין לדבריהם שאמת אומרים וקמי' שמיא גלי' שבלב מאמיני' ע"כ ראוי לאותו מנין ואביהם והגבאי והשמש לנהוג ככל אשר אמרתי כך נ"ל:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה