אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים
חלק חו"מ · סימן י
שלום לאהובי ידידי הרב המאה"ג חריף ובקי מוה' אלי' קליין נ"י אבד"ק האלמון.
ע"ד השאלה בראובן שנתן לו השר רשות להשכיר הראנדע של שמעון ולהרויח בו דהיינו מאלף זוז ולמעלה יהא שלו ולמי שהוא ישכיר יתן השר קאנטראקט וא' ראובן לשמעון כו"כ רוצה אני להרויח בו ותשאר על מקומך ושמעון א"ל שלא ילך בגבולו ולא יעשה לו טובה והשיב לו ראובן שאינו מרוצה להניח מה שיכול להרויח ונתפשר עמו שמעון וסילק לו מבוקשו והשר נתן לו קאנטראקט ועתה טוען שמעון שלא כדין עשה לילך בגבולו ואפשר על ליציטאצי' הי' שוכרו בזול ומבקש להחזיר לו המעות שנתן לו כי טען שנתן באונס כי ירא שלא יתן הראנדע שלו לאחר. יפה הורה אם כי לאו משנת חסידי' היא לשלח יד במלאכת רעהו אבל אין בזה שום צד איסור השגת גבול בחזקת הראנדע כיון שהניחו במקומו ובלי הוספה מהנך טעמי' דאמר מר במכתבו דהבו דלא להוסיף על התקנה ומילתא דלא שכיחא היא ולא הי' בכלל התקנה וגם דל"ש בזה טעם של הב"ח משום פסידא דחובות וגם אפי' הי' שלא כדין כיון שהתפשר עמו הפשר קיים בלי שום ספק והוא דין מפורש בסמ"ע סו"ס רס"ד מתשו' מהרי"ק שורש קל"ג ושם מפורש הדבר אפי' אם הי' שלא כדין מ"מ כיון שנתרצה ופייסו בממון י"ל דאגב אונסי' גמר ומקנה דלא גרע מתלוי' וזבין דמהני אי לא מסר מודעה כיון שעשה ראובן השתדלות בעבורו ואף שיש מעות ראובן ביד שמעון צריך להחזירו לו עיי"ש וממנו ניקח לנידן דידן בק"ו שאין צריך ראובן להחזיר המעות שבידו כיון שמאחר שהי' בידו להשכירו לאחר אף שלא הי' רשאי [זכר לדבר ממ"ש תוס' והר"ן בסוכה בסוגי' דענביו מרובין מעליו אף שאין ממעטין ביו"ט מ"מ בידו הוא] וא"כ שוב עשה לו טובה שהשכירו לו בלא ליציטאצי' ובלא הוספה ע"כ הוי כתלוי' וזבין ואף שכאן תחילה א"ל שמעון שלא יעשה לו טובה מ"מ כיון שאח"ז הי' ירא שלא ישחית בגבולו והתפשר עמו שיתננו לו הוי כתלי' וזבין ומה שטען שמעון אפשר הי' שוכרו בזול עליו הראי' וכמ"ש מעלתו מהא דסי' קע"ה סעי' ד' והרי יש לו תשובה נכונה על כל ספיקותיו והדין עם ראובן והפשר קיים כנ"ל ברור. ונידון השאלה השנית באשה שמצאה ילד מת במטתה גם אני איני מכביד עול תענית על אשה בדור הזה אשר הן תשי כח אך על אלו הדברים אני מזהיר אותה [א] לקבל על עצמה שלא ליקח ילד למטתה בשום אופן אחר הקונפיט. [ב] לתת בשנה ראשונה מיום שנעשה הנ"ל עד כלות השנה בימי החול צל א' נחושת לעני או לתוך הפישקע וקודם לכן לא תאכל ולא תשתה מאומה למען תזכור בכ"י את אשר קרה לה ותאנח ותתחרט ותבקש מחילה [ג] לכתוב יום מיתה של הילד לעשות יאהרצייט ותתענה באותו יום אם לא תהי' מעוברת או מניקת ותשפך שיחה לפני ה' בוידוי ותחנוני' לכפר לה וזה מבואר בחת"ס. [ד] שלא לילך בשייטעל ובמלבושי המאדעס וכ"ש במלבושים הדומה למלבושי זרים [ה] אם תוכל תתענה יום א' בשבוע בימי החורף הזה עד ר"ח ניסן הבע"ל ואם ככה תעשה ותבקש מחילה מאת מוחל וסולח אז סר עונה וחטאתה תכופר: