אור ברסלב
אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב חלק אה"ע › סימן לו

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב· רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

חלק אה"ע · סימן לו

סימן לה

כתובות דף ט' ע"ב

אמר אביי אף אנן נמי תנינא בתולה נשאת ליום הרביעי אין ליום חמישי לא כו' הקשה בש"מ מה זה דקאמר ליום חמישי לא ולא קאמר בשאר ימים לא מכלל דעיקר הקושי' אינו רק מחמישי ומה נשתנה היום הזה:

ונ"ל דהא רש"י פי' במתני' הטעם משום שמא יתברר הדבר ע"י עדים והתוס' הקשו עלי' מהך דקא' אביי עיי"ש. ולתרץ דעת רש"י נ"ל דלכאורה קשה הא קי"ל ביו"ד סי' ק"י בס"ס א"צ לברר א"כ בשאר נשי' דאיכא ס"ס אמאי תקנו שיבא לב"ד כדי שיתברר הא א"צ לברר ועכצ"ל דהא דבס"ס א"צ לברר היינו בענין פרטי ומקרי והזדמן משא"כ הכא כיון דזנות שכיח כמ"ש תוס' שם א"כ היא דבר כללי ואם נימא דא"צ לברר כלל הוי קילקול לאותו מיעוט המזנות תחתיו ברצון דנאסרות לבעליהן כל כה"ג מודו כ"ע דצריך לברר דוגמא לדבר מ"ש הפוס' הדג"מ והגאון מלבוב בה' יו"ט לענין עגלי' פחות מבני חי"ת ימים דחשו מה"ט אע"ג דרוב אינם נפלים משום דהיא דבר כללי צריכי' לחוש גם על המיעוט עיי"ש וה"ה הכא דס"ס כמו רוב בדבר כללי צריך לחוש גם על המיעוט משו"ה צריך כאן לברר. ומקורו מתוס' נדה ד' מ"ד ע"ב דנפלי' הוי מיעוט דשכיח ודבר ההוה היא לכך החמירו חכמי' עיי"ש אלא דלפי"ז קשי' קושי' תוס' ליום רביעי ל"ל בליל חמישי ותירצו דליכא כתובה כו' ואיכא למיחש שמא יטרד בנשואין וכתובה ולא יבעל הא תו אין זה אלא ענין מקרי והזדמן דכמה נשי' נשאת בשאר ימים [ועל רוב בועל באותו לילה] וכל כה"ג א"צ לברר. ונ"ל דהא דמה הוצרך לטעם בירור היינו משום שאר נשים דאית בהו ס"ס ומבואר בהפלאה דביש שהות בין חופה לבעילה לזנות אמרינן כאן נמצא כו' ותו ליכא רק חד ספק אלא דמסתמא אין שהות בין חופה לבעילה שדרכן לבעול מיד ע"כ איכא ס"ס ומשו"ה הוצרך רש"י משום שמא יתברר עיי"ש. ולפי"ז א"ש דבליל חמישי לא שמא יטרד בנשואין ולא יבעל עד ליל ו' או אח"כ ואז איכא שהות לזנות בין חופה לבעילה וליכא חד ספק ואסורה בלא עדים כלל והשתא א"ש דבשאר ימים לא מצו' להביא ראי' דבפ"פ נאמן לאוסרה די"ל דא"נ רק דעיקר התקנה משום שמא יתברר לזה א' ביום חמישי לא ר"ל בליל חמישי והטעם שמא יטרד דזה אינו דבר כללי וא"צ לברר וע"כ ה"ט משום דא' כנוכ"ה ובחד ספק אסורה מזה מוכח דבא"כ ופחות מבת ג' אסורה אפי' אין שהות בין חופה לבעילה נמצא לפי"ז לא מבעי' דאין קושי' לרש"י אלא אפי' סייעתא נמי איכא מדלא פריך רק מיום חמישי לא מכלל דבשאר ימים הטעם שמא יתברר וכאמור. ובהך סברא דאמרן ניחא הא דקי"ל בפ"ק דחולין כר"ז לובן סכין ושחט בה כשרה חדודה קודם ללבונה אף דקי"ל סכין צריכא בדיקה אתלת רוחתא ולא א' ביה"ש מרווח רווח שלא להצריך אצדדי' בדיקה ותי' הראב"ד הא לכתחילה ור"ז בדיעבד אמר ולמ"ש י"ל עפ"י סברא הנ"ל דודאי הא דא' ביה"ש מרווח רווח ואין הצדדי' נוגעי' היינו על הרוב אבל לפעמי' רגיל שגם צדדי הסכין נוגעי' משו"ה צריך לבדוק לכתחיל' גם הצדדי' דאי לא"ה אם יש פגם בצדדי' הי' דבר הוה ורגיל שיגע הפגם שבצד בסימן להכי חיישי' אבל בהא דר"ז לובן סכין ושחט שהיא דבר שאינו מצוי שרי ואזלינן בתר רוב שאין צדדי הסימן נוגעי' משו"ה כשר:

תוכן העניינים

אבני צדק (טייטלבאום) חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה