אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תעט

סימן תעח

שלום לכבוד הרב האבד"ק שדה חדש על דבר שאלתו שיש איסור בעירו שלא להוציא ספרים מבית המדרש ומפורש אף לבית הרב. וכעת נצרך לכבודו ספרים להוראה הנמצאים בבהמ"ד ונפשו בשאלתו אם יש להתיר:

א) תשובה. הנה מבואר ביור"ד סי' רכ"ה דנדרים וחרמים שמטילין הקהל יש להם התרה בלא פתח וחרטה רק מתירין הם עצמם. והנה כמו כן בנידון דידן. אך לכאורה יש לומר דהוי כמו סייג לתורה ולדבר מצוה דאין יכולין להתיר. וכמו כן נאמר דהתקנה הוא כדי שיהי' הספרים מצויין להלומדים בבהמ"ד. אך יש לומר דאין זה מקרי סייג וגזירה כי גזירה הוא שלא יבואו לעבור על ד"ת שלא יעשה איסור. משא"כ כאן שהוא רק סיוע למצות תלמוד תורה. ודומה לזה במנחות (ס"ח:) משום מצוה ניקום וניגזור:

ב) אך בזה יש לפקפק כי ליטול ספרים מבהמ"ד הוי שואל שלא מדעת והוי סייג לאיסור לא תגזול. ואף גם בנדר שהוא סייג לתורה כתב הפר"ח שיש להתירו ע"י שאלה. ובנידון דידן יש להתיר אף בלא שאלה רק שיסכימו אנשי העיר. א' משום שאינו דומה לסייג כנ"ל. וגם כי כל הטעם שנדר שהוא לסייג אין יכולין להתיר כתב הריב"ש מפני שדעתם הי' שבודאי לא יתירו להם כיון שהוא לדבר מצוה. ובנ"ד כי ברוב העיירות שיש איסורים שלא להוציא ספרים מבהמ"ד מפורש שלבית הרב מותר. אך אותם שעשו האיסור אסרו אף לבית הרב. אבל אין לומר מפני זה שלא עלה על דעתם שירצו קהל אח"כ להתיר שיקח לבית הרב. וגם כי היפוך התקנה הוא דבר מצוה שיהי' להרב ספרים הנצרכים להוראה שהוא נוגע לכל העיר:

ג) מהלין טעמי נראה שמותר להתיר האיסור בהסכם כל אנשי העיר. אך נגד שאר אנשי העיר נשאר האיסור בתוקפו וכמבואר בש"ך סי' רכ"ח ס"ק פ"א. מ"מ יראה מעלתו כי בעת אשר לא יצטרך אל הספרים ישלחם חזרה תיכף לבהמ"ד. אך לא שיהי' במניעת החזרה חרם. דקשה לאדם להיות נזהר בזה תמיד:

הק' אברהם.

סוף הספר

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה