אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רצד

סימן רצג

להרב הגדול דק"ק שידלאווצע:

א) בענין תשו' רדב"ז ד' ווארשא ח"א סי' ס"ח באונס שהדין לו תהי' לאשה. אם אסר הנאתה עליו אינו חל. אשר כל ראיותיו וטעמו שם תמוהים כמבואר לכל מעיין. ידע כבודו כי מאז רשמתי על גליון רדב"ז שלי כן. גם ציינתי דברי תוס' מכות (ט"ז) ד"ה כגון דבאומר המאנס קונם תשמישך עלי חל הנדר:

ב) מ"מ לדינא נ"ל שיש לדברי רדב"ז מקום. כי עיקר הדין שנדר חל על דבר מצוה כגון שאמר קונם לולב שאני נוטל משום שאין החפץ מצוה והוא אוסר החפץ. צריך להבין הלא גם הקונם אינו שהחפץ יאסור. רק שחל עליו איסור נגד אדם. ונגד אדם יש מצוה על החפץ. אך באמת אינו חובת הלולב רק שחוב על האדם ליטול לולב. משא"כ קונם הוא איסור חל על הלולב. וכן מצאתי בס' החינוך פ' יתרו מצוה ל' וז"ל והנדר חל אפי' על דבר מצוה כו' בנדר אינו מדבר אלא על הדבר שרוצה להכניס בגדר האיסור ועל אותו דבר ממש לא נתחייב הוא מעולם. והיינו דלא נתחייב ליטול לולב זה שאוסר עליו ואפי' אוסר על עצמו כל לולב שבעולם. מ"מ לא חל הנדר על שם לולב דהוי דבר שאין בו ממש רק על גופי הלולבים וכל לולב ולולב אינו חייב ליקח אותו דוקא. ע"כ חל על כל לולב ולולב. ועיקר הדברים דמצות לולב אינו חובת הלולב רק שיוצא י"ח בלולב ע"כ יכול להטיל קונם על הלולב:

ג) ולפי"ז קונם דם זה שאני מכסה או דם קדשים מלזרוק לא חל הנדר כיון דהוא חובת דם זה עליו לכסות או לזרוק אינו יכול להטיל על הדם איסור עליו. ובאומר הנאת תשמישך עלי דחל הנדר אף דחיוב עליו על אשה זו לעשות רצונה והוא חובת האשה עליו. התם שאני שמצות עונה שמוטל עליו הוא רק לההנות האשה. ע"כ מצי שפיר לאסור הנאתו אף שממילא נצמח שאינו מהנה אותה. דומה ללולב שאני נוטל דאף שנצמח מנדרו ביטול המצוה חל הנדר כיון שאינו חובת הלולב. ה"נ בזה שאין הנאתו חובה:

ד) נשוב לדין אונס. דהמצוה ולו תהי' לאשה, יש לומר. דכל ענין האישות בכלל המצוה. הן הנאתו הן הנאתה. וכן לשון המשנה האונס שותה בעציצו. מבואר שגם שתייתו. היינו הנאתו. מצוה. ואף שאם היא אינה רוצה אינו מצוה. היינו שאין חיוב לעשות בע"כ של האשה. וכן לשון הגמ' יכולה לעכב היינו שאומרת לא. וכן עוד לשון הש"ס כתובות (מ') אי אמרה לא בעינא. וכן הוא לשון הש"ס כתובות (ל"ט:) הא נמי מצער לה עד דאמרה היא לא בעינא לך. דהיינו ג"כ שאומרת לא. שהרי הראב"ד בס' בעה"נ גבי בני מורדת דאמרה לא בעינא לך. והיינו שאומרת שרוצה שלא ישמש עמה. אבל בסתמא שלא איכפת לה אם ישמש עמה או לא מה מורדת היא. מבואר דלשון לא בעינא שאומרת לא. בכה"ג אינו מחויב לישאנה וכן מותר לגרשה אבל באומרת שאין נ"מ לה מחויב לישאנה ואינו דומה לחיוב עונה שאם האשה מוחלת פטור. כי אינו רק חוב עליו לעשות רצונה. אבל הנאתו אין שום חיוב. משא"כ מאנס כל עניני אישות חובה עליו. ע"כ אין יכול לאסור הנאתה עליו. כנ"ל שלדעת החינוך דברי רדב"ז נכונים בעיקר הדין. מ"מ בתוס' מפורש להיפוך:

ידידו הדו"ש הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה