אור ברסלב

אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן רפא

סימן רפ

ב"ה אור ליום ד' פקודי ג' אדר תרס"ב. שלום לכבוד אהובי תלמידי הרב החריף הבקי כש"ת מו"ה חנוך נ"י אבד"ק לאסקראב.

א) יקרתו הגיעני בדבר אשר ניקו המקוה והכשירו המקוה להנצל מחשש שאובין בחלב הרבה עד שגם אחר שעלו המים וטבלו בו נשים הי' המים לבן ממש כחלב. ונסתפק כבודו משום מקוה שנשתנו מראיו. אך הרי המעין אינו נפסל בשינוי מראה. אך הא בס' משכנות יעקב דמקואות דידן במדינות אלו בין בצעי מים ונהרות פוסל שאובין עפ"י תשו' מהרי"ט ועפ"י רמב"ם ותוספתא החופר בצד הנהר הוא כמי תמצית שלא פסקו וחיישינן שמא מנהר בא ולא הי' מעין ונפסל בשינוי מראה. ושוב פלפל בחכמה כי מראב"ד בס' בעה"נ מבואר דפסול שינוי מראה במקוה רק דרבנן. וכשספק שמא מנהר ולא מעין הוא ונפסל בשינוי מראה הוי ספיקא בדרבנן ולקולא וצדקו כל דבריו:

ב) אך לדעתי מלבד פסול שינוי מראה יש עוד פסול מאחר שמראהו חלב ממש חשיב כולו חלב. ושינוי מראה הא כתב ראב"ד בס' בעה"נ אפי' לא נשתנה מראי' למראה יין. מדתני ושינוי מראה לבד ולא קאמר ושינוי מראיו למראה יין והובא בב"י ובש"ך. והנה בהא דג' לוגין מים שנפל לתוכו קורטוב יין ומראהו כמראה יין אינם פוסלים המקוה [ולמאן דמתני חסר קורטוב הא קי"ל כריב"נ דהכל הולך אחר המראה. ואפי' אינו חסר קורטוב אין פוסל] דחשיב כולו יין. ומשמע דוקא מראהו כמראה יין. אבל שינוי מראה במים לבד לא נפיק מתורת מים ופוסל המקוה. רק במראה יין חשיב כולו יין. ובזה נראה שהוא מן התורה. וה"ה במראהו כחלב ממש דחשיב כולו חלב ופסול הטבילה מן התורה. ושוב אף אם נאמר דבמעין אף שינוי רב כזה אינו פוסל. דבמקוה כתיב מקוה מים ע"כ שינוי מראה לבד מדרבנן ונהפך למראה יין מדאורייתא. אבל במעין דלא כתיב אפי' יחשב כיוון שרי מ"מ הוי ספיקא דאורייתא:

ג) אך באמת הא ליתא [הגה"ה. היינו שלאו משום ספיקא דאורייתא אתינן עלה אלא משום ודאי. המגיה] דהתינח אם הי' היין נובע מן הארץ הי' מקום לומר דבמעין אפי' הי' ממש יין שרי. אבל זה שנהפך ליין דעלמא דינו כיין דעלמא ופסול. וראי' לזה ממשרת שאם שרה ענבים במים ויש בהם טעם יין אסור לנזיר. ומינה ילפי' טעם כעיקר בכל התורה כולה. ופי' רש"י ור"ת שהיתר נהפך להיות איסור. וקשה אם דרך משל נתערב יין של תרומה במים ויש בהם טעם תרומה מנ"ל לאסור כולו. בשלמא לנזיר כיון שהמים נהפכו להיות יין הרי יין אסור לנזיר. אבל מ"מ למה יתחייב על המים שנהפכו ליין משום תרומה שיין זה [הוא המים שנהפכו ליין] לא הותרמו תרומה. א"ו שנהפך להיות כמו יין זה המעורב בו. וה"נ נהפך להיות כמו יין זה שאינו מעין ופסול מה"ת:

ד) ודע שיש קיצור ברמ"א סי' ר"א סעי' כ"ט שהעתיק התוספתא מקוה חסר שנפל שם יין ונשתנה מראהו ונפל שם ג' לוגין שאובין אינו נפסל. והי"ל לפרש דוקא שנשתנה מראהו למראה יין וכן הוא בב"י בשם ראב"ד וכן משמע סעי' כ"ה כיצד יעשה אם הוא חסר כו' אבל לשפוך לתוכו לא מהני אף שנשתנו מראיו רק משום שנהפך למראה יין. והלבוש בירר הדברים שנהפך למראה יין אינו נפסל משום שאובים:

ה) נחזור לענינינו. ואכתי פש גבן לברורי. אם דוקא שנהפך למראה חלב לגמרי. אבל אם דיהה מראהו לא נעשה חלב. וגם החלב בטל ברוב מה"ת. מראהו לא נעשה חלב. וגם החלב בטל ברוב מה"ת. רק נפסל בשינוי מראה מדרבנן. דכה"ג חילקו התוס' זבחים (ע"ז ע"ב) דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם כשר. היינו מראית דם גמור ולא תזותא בעלמא. אם גם בג' לוגין מים שנפל קורטוב יין ונהפך למראה יין [ונפלו למקוה לא פסלוהו] ג"כ דוקא מראה יין גמור. ובאמת לא ראיתי בפוסקים לענין כסוי חילוק כלל לומר שאם אין במים מראית דם גמור יכסה בלא ברכה לחוש לדברי התוס' ההם:

ו) והנה בתוס' סוטה (ט"ז ע"ב) דהא דמביא שדם צפור ניכר כתבו היינו ממשותו של דם ולאו בשינוי מראה דעלמא. והא דג' לוגין מים שנפל לתוכו קורטוב של יין היינו בשינוי מראה דעלמא. ומסקנת דבריהם בדם צפור אם לא הי' ממשתו ניכר הי' בטל ברוב. והדבר יפלא דא"כ למה בג' לוגין מים שנפל לתוכו קורטוב יין אפי' בחזותא בעלמא יחשב יין. ולא עוד אלא שגם המים יהפכו ליין:

ז) והנראה לי בזה עפ"י מה דאיתא בבכורות (כ"ב.) בלוקח ציר מע"ה ורובו ציר ומיעוט מים דמיעוט מים בטלי ברוב ציר. מ"מ לקדירה מצא מין את מינו וניעור. דמים טמאים שבציר מטמאים המים שבקדירה והו"ל רוב מים טמאים. ואף דקודם שמטמאים המים טמאים בטלו ברוב ציר. ואיך יטמאו. אך כיון שאם יפסק הביטול לא יהי' רוב טהורים. אזיל הביטול עיש"ה. והיינו מתני' דריש מקואות ע"ש. וה"נ כיון שהמים יש בהם מראה יין ומראית עצמם אין להם (שמים הם נעדרי מראה) כנודע חשיב כולו יין. ממילא לא שייך שיתבטל היין במים שהרי מעתה אין כאן מים שכולו נעשה יין ולא שייך ביטול. [ועוד עדיף מהא דבכורות רק את"ל כיון שהיין בטל לא שייך שהמים יהפכו אליו שבטל הוא. אף אם תאמר כן. מ"מ שוב לא שייך ביטול שבלא הביטול הי' נחשב כולו יין). אבל במצורע דכתיב בדם הצפור ובמים החיים. אי אפשר לומר שאף המים יהפכו לדם. דא"כ לא יקויים ובמים החיים. וע"כ גלי קרא שהמים נשארים מים. ע"כ בעינן שיהי' ממשות הדם ניכר. שאל"כ יהי' הדם בטל ברוב מים. וחתן בתי ר' צבי נ"י אמר שבזה יתיישב קושית התוס' בזבחים הא דיליף מב"מ לא בטיל מולקח מדם הפר ומדם השעיר דנימא רואין דם הפר כאילו הי' מים ודם השעיר ניכר בו. דליתא דהתם ע"כ נקרא דם הפר דהא כתיב ולקח מדם הפר עכ"ד]:

ח) ובעלמא דם קדשים שנתערב בדם חולין אמרי' רואין דנתהפך כולו להיות דם קדשים. כמו טעם כעיקר דכתב ר"ת נהפך היתר להיות איסור. וכן העושה עיסה מן החטין ומן האורז אם יש בו טעם חטין יוצא ידי מצה. כתב הרא"ש כולו נהפך להיות מצה. וה"נ כיון שהי' ניכר מראהו אם הי' מים ואמרו רבנן בחזותא כמו בטעמא כולו נהפך להיות קודש. משא"כ דם פר ודם שעיר שניהם קודש זה של כהנים וזה של ישראל. שום אחד אינו מתהפך שפיר יתבטל דם השעיר אי לאו משום מין במינו דלא בטיל. וע"כ לא הביאו הפוסקים גבי כסוי דברי תוס' זבחים (ע"ז) בדיהה מראהו לא יברך לחוש לדברי תוס'. ותוס' דזבחים (ע"ז) דצריך מראה דם גמור יש לומר דאזלו לשיטתם שהקשו בדם שנתערב במים אכתי איך יזרוק גם המים הא הוי חולין בעזרה ולא ס"ל שם כר"ת דנהפך (וגם תוס' לא ס"ל דר"ת כמבואר למעיין). אך אנן קי"ל כר"ת כמבואר בש"ך סי' צ"ח סק"ו דלמ"ד טעם כעיקר דאורייתא היינו דנהפך עיש"ה. וע"כ לא חשו לדברי תוס' דבדיהה מראהו יפטור סוף דבר להלכה דאפי' דיהה מראה חלב נעשה כולו חלב ופוסל מדאורייתא גם במעיין:

ט) ובהא דבעל משכנות יעקב דשאיבה פוסלת במקואות דידן מדינא דלא חשיב מעין כיון שבין הנהרות אנו יושבין וחיישי' שמא בא מנהר והביא דברי מהרי"ט. כבר כתבתי בתשובה לעיל סי' רע"ח שבמחכ"ת שגג בזה דחופר בצד הנהר הא חשיב מי תמציות שלא פסקו. ולפי דברי מהרי"ט שם מטהר שאיבה מקו"ח דמטהר מים טמאין. ומהרי"ט אמר רק במקואות שרובן פוסקות בימות הקיץ דבהו חיישי' שמא בא מליחות הארץ שבלעה גשמים והא חשיב כמי תמציות שפסקו ובהו שאיבה פוסל נמצא שמקואות שאין פוסקות לעולם גם בימות הקיץ אין לחוש רק שמא מנהר ובהו אין שאיבה פוסל. גם לדעת מהרי"ט. אך לענין שינוי מראה כיון שאינו מעין נפסל. וע"כ בעומד בין בצעי המים ונהרות יש לחוש בשינוי מראה. אך בזה יפה כתב מעלתו דחשיב ספיקא דרבנן. ובאמת מבואר כן בבעה"נ וז"ל אבל שאר משקין לא גזרו אלא משום שינוי מראה לבד מאסמכתא דקרא. עוד שם על מקרא זה [דמים ולא שאר משקין] סמכו לדברים הפוסלים אותו כשינוי מראה:

י) מיהו בנ"ד שנראה כמראה חלב כבר כתבתי שפסול אחר יש בהם. ומ"ש מעלתו שמא רק בשולי הקרקע הי' חלב משום שמא לא נכשיר ספיקא דאורייתא. ועוד דעכ"פ רגלי' הי' בתוך החלב חוץ למקוה ואפי' שער אחד חוץ למקוה מעכב מה"ת סוף דבר לא מצאתי כעת היתר לנשים שטבלו אז.

יא) אשר הקשה על משכנות יעקב בשם מהרי"ט מתוס' חגיגה דחלחולי מחלחנא הנה המהרי"ט עצמו דחה ראיית תוס' דמעיין נפסל בשאיבה מהא דחלחולי כו' ודחה מהרי"ט לפי דרכו. בטח אין לו תשו' מהרי"ט. שוב כופל בחכמה ובטוב טעם ודעת יצדקו כל דבריו וחזק ואמץ בתורה ולאילנא רבא תתעביד:

הדו"ש הקטן אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה