אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן רעז
ב"ה ה' שמות כ"א טבת תרנ"ה לפ"ק פה סאכאטשאב. שוכט"ס לכבוד הרב המאה"ג מגזע קודש מחצבתו מו"ה שלום נ"י שפירא אבד"ק פרשיטיק.
א) במש"ק הגיעני מכתבו דבר המקוה שעשו מחדש ושאבו אותה ורצו להכשירה מחשש שאובין שנפלו בעת השאיבה. ולאשר המים מתגברים מאד קשה לשואבה לגמרי. ואמר מו"ץ אחד להשכיב בתחילה הרצפה של נסרים ולהכשירה אח"כ. היינו לשפוך חלב מתוך המים שעל הרצפה עד שישתנה המים של הרצפה ממראה מים. כי דרך הנסרים לא תוכל המים להתגבר כל כך מהרה ורק אח"ז לשפוך מעט מעט ולא יצטרכו לשפוך כ"כ חלב הרבה. וכבודו אסר להכשיר בענין זה מחמת כי א"א להשכיב הנסרים בתוך המים עד שלא ישאר תחת הרצפה איזה ואיזה חלילין שמחזיקים) יותר מג' לוגין וחלב שעל הרצפה לא יתערב עם המים שתחת החללים ולא ישתנו מראיהם וישארו שאובים כשהיו. וכשיגברו המים מתתא לעילא הולך כל טיפה מתתא לעילא דרך אותן מים שאובים שבחללים ויפסלו. והנה לאשר כתב כבודו שכבר שלח המו"צ השאלה לכאן והנה לא בא מהמו"ץ בנידון זה שום מכתב לזאת הייתי ממתין אולי יבא גם מהמו"ץ מכתב בזה. ולאשר לא בא אמרתי אשיבהו:
ב) והנה בגוף הענין אם נשארים מים ג' לוגין למטה אם לא אין לי שום ידיעה. אך אף אם נשאר מים למטה יש מקום להכשיר אם אין ברצפה פתוח כשפופרת הנוד רק המים באים דרך סדקים שבין נסר לנסר. והיינו כי מעיקר הדין נראה לי שאין ג' לוגין שאובין עושין כל המקוה שאובין רק במקום שבאו שם תחילה מן הכלי כמו שאבאר:
ג) הנה הר"ש רפ"ג הביא תוספתא שתי בריכות של ארבעים ארבעים סאה זו ע"ג זו ונפלו שלשה לוגין מים לעליונה ונפתקו ובאו לתחתונה כשרים שאני אומר שלמו מ' סאה עד שלא ירדו ג' לוגין. ופי' הר"ש שהי' בכל אחת מ' סאה חסר ג' לוגין [שאילו הי' שלם לא הי' נפסל כלל בשאיבה] ותולין שהג' לוגין שנפלו לעליונה לא נפלו בעינם לתחתונה רק נתערבו מעט במי מקוה עליונה. נמצא ששלמו מ' סאה של התחתונה טרם שירדו לה כל שלשת לוגין שאובין. והוכשרה. ומכשרת העליונה שמחוברת לה עכ"ד:
ד) וטרם נביא ראי' ממנה נבאר אותה דצריך להבין איך חשובה תחתונה שלמה במ' סאה ע"י השלמת ג' לוגין שיש בהם תערובת שאובין משום שאין בשאובין שבהן ג' לוגין שנתערב בהם מי מקוה] הא פ"ז דמקואות מ"ב אלו פוסלין ולא ילין המים [פי' שאובין כו' כיצד מקוה שיש בה מ' סאה חסר קורטוב ונפל מהם לתוכו ולא העלהו פוסלו בג' לוגין הרי דפחות מג' לוגין אף שאינו פוסל. מ"מ אינו מעלה. וכן הוא בש"ע סי' ר"א סעי' כ"ב דמקוה שיש בה מ' סאה חסר קורטוב ונפל לתוכה פחות מג' לוגין שאובין לא פסלוהו ולא הכשרוהו. וא"כ איך שלמו המ' סאה בתערובת השאובין:
ה) ונ"ל שמה שאין פחות מג' לוגין משלימים היינו דוקא כשבאו בסוף המ' סאה כדין המשנה והש"ע הנ"ל. שהמקוה הי' חסר קורטוב ואח"כ באו השאובין שאם יוכשר ע"י השאובין הרי השאובין עשו כל המקוה. וכאילו כל המקוה כולו בידי אדם. כמו בשחיטה הי' חצי קנה פגום והוסיף עליו כ"ש וגמרו. דחשיב שחט כל הסימנין. לענין היקף לדירה פ"ב דעירובין (כ"ד) הי' פירצה יותר מעשר גודר כ"ש והשלים לעשר לשם דירה דחשיב עשה כל המחיצות לדירה [כאילו לא הי' מחיצות תחילה כלל כמו שפרש"י שם] ה"נ בפסול שאובין שהוא משום בידי אדם כמ"ש הרמב"ם פ"ד מה' מקואות כל שהשאובין השלימו את המקוה נחשב כאילו כולו בידי אדם. אבל אם באו פחות מג' לוגין למקוה ועדיין אין בה מ' סאה ואח"כ באו מים כשרים והשלימו בטל פסול שאיבה משאובין שנפלו ברוב מים כשרין ומשלימין למ' סאה. ודלא כב"ח וש"ך סי' ר"א ס"ק נ"ח. ודוקא שנפלו בסוף א"א שיוכשר על עצמן. דא"כ הא נעשה כל המקוה בידי אדם. ומה"ט דעת תוס' רי"ד שבת (ט"ז) דאף קורטוב שהשלים דאורייתא. וע"כ בנ"ד שבאו לבסוף שאובים וכשרים ביחד ושניהם השלימו המקוה דומה לזוז"ג דמותר. האומנם כי הב"ח והש"ך רב גוברייהו וקשה לחלוק עליהם. אך מה אעשה כי בתוספתא הנ"ל מוכח להיפוך:
ו) והנה לפמ"ש דפסול שאובין אף מדרבנן בטלים ברוב. הא דג' לוגין שאובין פוסלין המקוה ואין בטלין היינו משום שפוסלין הכל ואין כאן הכשר כלל (ודומה להא דבכורות (כ"ב) במים טמאים שנפלו לציר מרובה מהם ונתבטלו ואח"כ נתוסף מים טהורים מצא מין את מינו וניעור דנטמא הטהורים בטמאים ורבו על הציר] וכמ"ש הרמב"ם פ"ה מה' מקוואות הל' ה' ז"ל שכל המקוה כולו שנפסל כמים שאובין הוא חשיב וכאילו כל מימיו נשאבו בכלי:
ז) וקשה לפי"ז האיך הוכשר תחתונה הלא כל הג' לוגין [אף שנתערב בהם מי מקוה] חשובים שאובים שבשעה שנפלו לעליונה ג' לוגין נעשה כל העליונה שאוב. וא"ל משום שסופו לירד לתחתונה ולא ישאר ג' לוגין בעליונה לא נעשה שאוב. א"כ למה צריך להכשיר עליונה ע"י תחתונה. הא לא נעשה שאוב כלל. דא"ל לצירוף מ' סאה. דהא לאחר שירד שוב אינו מחובר לפי' א' שבר"ש שם. וע"כ להכשירה מפסול שאובין שנפסלה בשעה שירד לתוכה הג' לוגין וכשרות העליונה לאחר שנתוסף בה ג' לוגין מי גשמים להשלים מ' סאה]. וכיון שנפסלה נעשה הכל שאובין כנ"ל, וכשירדו ממנה ג' לוגין יפסלו התחתונה. א"ו לא הכל נחשב שאובין אלא במקום שירדו הג' לוגין דכיון שהו' במקום זה ג' לוגין שאובין קודם הכשר מ' סאה נפסל מקום זה. אבל כשירד למקום אחר מחשבין לפי חשבון:
ח) ואין לחלק דדוקא אם נפלה למקוה אחרת הוא דמחשבין לפי חשבון. אבל בנ"ד שהם בעינם על הרצפה כמו שהי' תחת הרצפה שכל המים עולים מתחת הרצפה. ושם נפסלו ע"י השאובים אשר שם. הא ליתא דא"כ הא דתוספתא האיך שלמו המ' סאה ע"י תערובות מי מקוה עם השאובים. לפמ"ש דההיתר משום זה וזה גורם דהוי גורם דשאובין עם גורם דמי מקוה. ואם הכל נחשב כשאובין אין כאן גורם דהיתר כלל. שהרי בעינם שאובין נחשבין רק שאין פוסלין בג' לוגין. אבל הם עצמם הא אמרת דשאובין נחשבים. א"ו גם בעינם אינם נחשבים שאובים כשהם במקום אחר:
ט) עוד נ"ל להכשיר המקוה משום שאיבה שהמשכוה דנכשרת ברבי' והמשכה בין נתערבו השאובין ברוב מים כשרים קודם שירדו למקוה כו' כמבואר בש"ע סוף סעיף מ"ד. ואף דשיעור המשכה פסק המחבר דאינו פחות מג' טפחים. הלא מבואר הטעם בב"י משום דכלבוד דמי וכאילו נתרחב המקוה אל מקום שהמשיך והכא אין לומר לבוד כאילו ניטל הרצפה מתחת הרצפה ושעל הרצפה אחת הנה. שהרי הרצפה קרקע המקוה העליונה וקרקע המקוה הוא מכלל המקוה שאין מטבילין בלעדה. ותרגום מקוה בית כנישות מיא. ואיך שייך לומר לבוד לעשות אחת לבטל עצם המקוה גם בלא זה יש לחלק בזה שלא לומר לבוד להיות רואין הרצפה כאילו אינה:
י) וכל זה כשאין ביניהם כשפופרת הנוד. אבל אם יש ביניהם כשפופרת הנוד הרי מקוה אחת ואזדו ההיתרים ההם. אך אף אם אין ביניהם כשפופרת הנוד לדעת רמב"ם שאם נסדק הכותל מלמעלה למטה מצטרף. ופירש הט"ז ס"ק ס"ד משום שכל המים ראוים לצאת דרך הסדק הזה] כאילו נפלה כל הכותל. ודוקא נסדק לרוחב אינו מצטרף דעכ"פ חלק שלמטה מפסיק. וא"כ בנ"ד שיש סדק ברצפה שכל המים יכולים לצאת דרך הסדק הזה אחת הם. אך יען ידוע שעיקר דין שצריך להכשיר מעין משום שאובים הוא חומרא בעלמא. כי מעיקר הדין אין שאיבה פוסלת במעין. גם ידוע דברי האגודה שהביא הש"ך ס"ק נ"ז. ע"כ יש לסמוך על ההתירים הנ"ל על דעת הרא"ש והטור מלמעלה למטה אין מצטרף:
הק' אברהם