אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קצ
א) שם סעיף ה' ברמ"א אבל אם אית לי' לעכו"ם משכון מישראל שני שאין צריך לכוף אותו ולא עשה בשליחות ישראל ראשון לכ"ע שרי. תמוה דכיון דלא עשה בשליחות ישראל משכון למה הלא כתב הש"ך סקי"ב דכשאינו מלוה בשליחות לא מחזי כרבית אף אם כופה הגוי והגוי כופהו. וא"ל דהוא ויו המחלקת והא דלא עשה בשליחות ישראל פירושו או לא עשה בשליחות ישראל באין לו משכון. דא"כ איך כתב הש"ך (סקי"ד) דלר"ת אפי' בשליחות מותר. הא הישראל כופה לגוי וגוי לישראל ומחזי כרבית:
ב) והנראה לי בזה דבר חדש דישראל שהלוה לגוי לשלם בכל חודש רבית כך וכך. וגוי זה הלוה לישראל שני ג"כ בכל חודש כך וכך ולית לגוי נכסי כיון דהשני משועבד לראשון מדר' נתן. ופסק הש"ך (סי' פ"ו סקי"ד) דאם ידע השני שמלוה שלו חייב לאחר ושילם למלוה שלו חייב לשלם שנית לראשון. נמצא דהרבית שעולה לאחר חודש ראשון למלוה ראשון הוא מתחייב. שהרי השני אינו יכול לתבוע ממנו. וגם אינו יכול להרויח לו זמן אם ירצה הראשון לגבות. נמצא שבשכר שמרויח לו ישראל הזמן הוא מתחייב לו רבית והוא מלוה שלו. וכבר פסק הרמ"א (בסי' פ"ו סעיף א') דגם באמצעי נכרי איכא שיעבודא דר"נ ואסור:
ג) והא דלקמן (סעיף ו') מבואר בריטב"א דלא הלוה האמצעי ללוה אחרון לשלם כל חודש. דא"כ לא הי' צ"ל בשלמא סיפא לחומרא או לאוקמי בנשא ונתן ביד עיי"ש. וע"כ מותר. או י"ל דמיירי באית לי' נכסי לאמצעי. והכא במתנה לשלם כל חודש ולית נכסי לאמצעי הגוי ע"כ אסור. רק בלקח הגוי האמצעי משכון מותר דכתב בתשו' מהר"מ הובא ביתה יוסף (סי' ע"ב) ובסמ"ע שם (ס"ק ק"י) דמשכון לנכרי כמו ערב שלוף דוץ ועיקר שיעבודו על המשכון. והרי המשכון ביד הגוי ולא משתעבד לראשון מדר"נ ודו"ק:
ד) שוב ראיתי שדבר זה טעות דכיון שהישראל ראשון יש לו ההלואה אצל האמצעי ברבית. הרי לא הגיע זמנו לגבות. והי' האמצעי יכול לגבות המעות אצל לוה שלו ולא הראשון. ע"כ שפיר שייך הרבית מלוה אחרון לאמצעי. וע"כ הא דסעיף ו' בכל ענין אפי' במתנה לשלם כל חודש ואפי' לית לי' נכסי לאמצעי. ודברי הרמ"א צ"ע. שו"ר בשערי משפט הקשה על הש"ך (סקי"ב) מהרמ"א כמו שהקשיתי עי"ש:
יש ללמוד ממה שכתבתי דאם ישראל הי' לו
ה) אך מלוה אצל גוי והגיע זמנו וגוי זה אין לו נכסים רק הלואה ברבית אצל ישראל שני וישראל זה בא לגבות הקרן והרבית שאצל הישראל שני על חובו שחייב לו הגוי שיעור הקרן והרבית דאסור ליקח הרבית שעלה אחר שהגיע זמנו של ראשון. אך אם הי' לו משכון לגוי מישראל שני לא שייך דר' נתן ויכול לגבות ישראל ראשון משני [לאחר שמחזיר לו העכו"ם המשכון] הקרן והרבית ודו"ק: