אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קטו
ב"ה אור ליום ד' תצוה תרל"ט לפ"ק. שוכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י.
א) מה שכתבת דיין מבושל כיון שאין הגוים מנסכין אותו ואינו ראוי לפנים אינו נאסר אפי' בידוע שנסכו. וע"כ הקשית על הרמב"ן שהקשה על גאוני מערב ביין שנתערב שאור ודבש אינו נאסר משום נסך. והקשה הרמב"ן הלא הגוים מנסכין אותו והקשית דמה בכך. מ"מ אינו ראוי לפנים ואינו נאסר. ואף דקי"ל בעובדין אותו בכך שוב חייב בכעין עבודה שבפנים אף שדבר זה אינו ראוי לפנים. מ"מ קושייתך נכונה להרמב"ן לשיטתו דפוסק כר' יוחנן וסובר דרב ור"י פליגי ואין חילוק בין עובדין אותה בכך או לא. כל שאין הבהמה מתקבלת בפנים אינה נאסרת נר"י דקי"ל כוותי':
ב) אולם לדעתי נראה דיין מבושל חשיב ראוי בפנים לבכורים כמבואר בהר"ן דראוי לבכורים חשיב ראוי לפנים. והא מוכרח מהא דמצא פרכילי ענבים במרקולס אסור אף שאין עובדין אותה בענבים כלל. ונאסרת במה שבצרן מתחילה לכך דהוי כעין זביחה. וכ"ש שמוכרח לומר כן לר"י דאפי' עובדין אותה בבהמה כזו אינה נאסרת. וכן מפורש בחי' הרמב"ן והר"ן. ויין מבושל אף שפסול למזבח הוא מהקישא דזבח ונסכים מה זבח שלא נשתנה אף נסכים שלא נשתנו כמ"ש הרא"ש (בפ' המוכר פירות סי' יוד). והר"ן (פ' ערבי פסחים). אבל לבכורים למה יפסל וכ"ש בנתערב שאור או דבש דמקרא מלא קרבן ראשית תקריבו מהם ע"כ נאסר בנסוך כמו שנאסרין ענבים בכעין זביחה כיון שראוין לבכורים אף דזביחה ליכא בבכורים:
ג) מ"ש שי"ל דבמגע לא שייך לגזור משום בנותיהם הלא ידוע שיש בזה שני דיעות בש"ע (סי' קכ"ד סעי' י"ב) בגר תושב דיינו כשמנו אם אוסר במגע בשתי':
בנך הדו"ש הק' אברהם.