אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן מו
לק"ק ביאלא.
א) בדבר הקולות אשר השו"ב נוהגין בביאלא אשר הבטחתי לכבודו להשיב במכתב. בדבר השורייקי אשר נוהגין קולא באם קולפין הסירכא ושוב אין דם ע"ג ריאה. [אינני מכניס עצמי בזה אם הקולא כדין או לא] והוסיף שו"ב למצוא תחבולה שלא יצא דם אחר הקליפה שנופחין כל כך עד שמוגבה הקרום מע"ג בשר הריאה ואח"כ קולפין הסירכא ואז לא יצא דם. בלי ספק שאסור לעשות כן:
ב) דבר הנקודות אדומות אם שורין הריאה במים עד שמתלבן היטב במקום הנקודה ואח"כ נופחין ואינו מבצבץ כשר:
ג) בדבר אשר קולפין הסירכא ואם מבצבץ הא במקום הסירכא רק במקום שנקלף להלן ממקום הסירכא תולין במשמוש יד הטבח. הנה אם ירצו לתלות שע"י קליפה ניקב. ברור שטריפה מאחר שהכשר הקליפה היא דוקא אם נקלף כל הקרום בנחת אף שלא במקום הסירכא כעין מעשה דריינוס. ולתלות במשמוש יד הטבח. א"א רק אם קלף בכח כמ"ש השמ"ח (סי' ל"ט סעי' ט) בסירכא כסדרן שהסירוה בנחת טריפה רק אם הסירוה בכח יש לתלות במשמוש יד הטבח. וא"כ בנ"ד ממ"נ אם הסירוה בכח אין זה קלוף המתיר. כי היתר הקלוף הוא מעשה דריינוס ושם הי' בנחת דוקא. וכ"כ הלבוש כי היתר הקלוף הוא כשנקלף בנחת דוקא. וטריפה משום הסירכא. ואם קלפוה בנחת אין לתלות במשמוש יד הטבח. וכיון שקרום זה לבוש ע"ג ריאה ממה נפשך טריפה משום הנקב:
ד) אך אשר אמר חתן אחי ר"ז נ"י בשם השו"ב שהוא מיקל ותולה במה שמכה ע"ג הריאה כדי שיתנפח היטב ולפעמים עי"ז מנקיב. בזה אזדא טעם הנ"ל. ויש לכאורה להקל. שהגם שצריך לקלוף כל הקרום מ"מ אין שום חשש נקב רק במקום הסירכא ממש. דממ"נ אם הוא לבוש ע"ג הריאה אין שום חשש נקב. ואם אתה חושש שהוא סירכא הא אין הסירכא רק במקום הסירכא ממש. וא"כ שוב חולין במשמוש יד הטבח במה שהכה על הריאה. אך שאלתי לכמה שו"ב מומתין וכולם אמרו כי זה הבל שאין הכאה על הריאה עושה נקב כלל ואין לתלות בזה כלל. וע"כ לדעתי לפקוד על השו"ב מביאלא שלא יתלה כלל בזה וכ"מ שימצא נקב לאחר הקילוף יטריף:
הק' אברהם.