אבני נזר יורה דעה· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן לח
א) בש"ך (ס"ק י"ד) כתב בשם מהרש"ל להכשיר חסר כיס. וכ"ש אם יש כיס. רק שאינה מונחת בתוכה. ובאמת מהרש"ל לא התיר רק חסרו כיס. אבל באינה מונחת בתוכה כתב בסימנים דיש מטריפין:
ב) עוד כתב בשם משאת בנימין להכשיר יתיר כיס. והטעם כתב המשאת בנימין דתרי רואין לא אמרינן וראייתו מטרפש הכבד שנסרך. ובתב"ש השיג עליו דקרום שעלה מחמת מכה אינו קרום דוקא במה שטריפותו מחמת עצמו ולא בטרפש שטריפותו רק מחמת הכבד. אבל יתר כנטול דאפי' באבר דעלמא אמרינן. א"כ סופו שינטל הוא וחבורו ותינקב הורדא. ולא הבינותי דבר זה דאף דיתר כנטול אפי' באבר דעלמא. מ"מ סופו לינטל ודאי לא אמרינן באבר דעלמא. ובכמה מקומות בש"ס ביתרת אף באנשים גדולים. וכנראה גם בחוש. והרי מותר לאכול יתרת אבר. ואם הי' סופו לינטל מאי שנא מאבר המדולדל דאסור כשנשבר העצם ויצא לחוץ:
ג) ולפענ"ד דאין הטעם כלל משום דסופו לינטל. רק דבהמה אינה יכולה לחיות ביתר כמו בחסר. וזה הלמ"מ דיתר כחסר בכל הדברים. ואף בס"ת כתב הרמב"ם במדביק תנ"ך כאחת פסול יתר כחסר [והפרמ"ג סתר דברי התב"ש אפי' לפי שיטתו דסופו לינטל. שהרי גם בסירכא יש סוברים סופו להתפרק וזה יש לדחות]: