אור ברסלב

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קנב

סימן קנא

ב"ה יום ג'. החוה"ש לכבוד אאמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מו"ה זאב נחום נ"י אודות דברי המרדכי בדין ס"ת אעתיק לך מ"ש בחי' וז"ל ונ"ל לדחות ראיית המרדכי ואומר אני דאפילו לדעת המרדכי דקריאה בספר אחר מצוה אחרת כמו שפירש הט"ז דבריו ביור"ד סי' רע"ט עיי"ש וגורם ברכה יתירה, מ"מ צ"ל דחשוב הפסק מה שגולל זה ומחזירו למקומו לדעת הירושלמי ומס' סופרים שהביא המג"א סי' קמ"ז ס"ק י"א] דאף דמה שמוציא אחרת לא חשוב הפסק כמו הוצאת התפלה של ראש מהתיק דלא חשוב הפסק כיון דלצורך המצוה הוא מ"מ החזרת הראשון למקומו ודאי הוי הפסק, דאל"כ הא תפילין ש"י וש"ר ודאי שני מצוות ואפי"ה סגי להו ברכה אחת, ואפי' לר"ת דצריך לברך על ש"ר בפ"ע היינו משום דאפי' כשאינו מניח אלא ש"ר לבד מברך שני ברכות, אבל מ"מ פוטרת ברכת להניח את ש"ר אף דהוי מצוה אחרת, וע"כ לומר דההפסק הוא גלילת הראשון והחזרתו למקומו, אלא דאם הי' מצוה אחת הי' חשוב הפסק בין מעשה למעשה דלא איכפת לן בה, אבל השתא דשתי מצוות הן הוי הפסק בין ברכה למעשה כמ"ש הרשב"א בתשו' אהא דסח בין תפלה לתפלה הביאו הב"י סי' כ"ה עיי"ש, ולהט"ז כשלא קרא עדיין ג' פסוקים דלא הוי מצוה שלימה מצטרפין השני פסוקים ראשונים עם מה שקוראין בספר אחר לג' פסוקים והוי מצוה אחת לא חשוב הפסק ודו"ק:

והשתא דאתינן להכי נ"ל לדחות הראי' מההיא דיומא, דהנה שם בגמ' אם בא לקרות בבגדי לבן קורא ש"מ בגדי כהונה נתנו ליהנות בהן דילמא שאני קריאה דצורך עבודה הוא ת"ש לא היו ישנין בבגדי קודש הא מיכל אכלי דילמא שאני אכילה דצורך עבודה הוא, והא דקריאה צורך עבודה הוא היינו משום דילפינן ממלואים דאפי' מקרא פרשה מעכב, והנה בשלהי פסחים בירך על של פסח פוטר של זבח ושם בגמ' משום דזריקה בכלל שפיכה כו', הרי דמה שהעבודות מחולקות או אינם מחולקות מועיל לענין אכילתן, ואם עבודתן מחולקות גם אכילתם מחולקות, והיינו משום דאכילה צורך עבודה, וה"ה בקריאה דצורך עבודה כיון דעבודתן מחולקות דעבודת היום ועבודת המוספין מחולקות וגם שני מצוות הן ע"כ גם הקריאה שתי מצוות, רק אם הי' קורא בספר זה כיון דגלילה עד ובעשור לא הוי הפסק כיון דצורך קריאה הוא כמו הוצאת ש"ר מהתיק וברכה ראשונה פוטרו כיון דנוסח ברכה אחת הוא ודומה לתפילין כנ"ל, אבל אם יקרא בספר אחר שיהי' הפסק ושתי מצוות הן משום דקריאת עבודת היום וקריאת מוספין שני מצוות הן יצטרך לברך שנית, אבל בקריאה של גבולין הכל מצוה אחת, הקריאה בס"ת, מה לי בזה או בזה, ומכ"ש לדעת הרמב"ם בתשו' שסומכין עליו בדיעבד שאין מצוה כלל הקריאה בספר רק הקריאה לבד (עי' מג"א סי' קמ"ג ס"ק ד'] שאין חילוק ספרים גורם חילוק המצוות:

ולפמ"ש נדחה נמי ראיית הט"ז דאין להוציא אחרת בשביעי משום כבוד ציבור וכההיא דיומא, ולפמ"ש יש לחלק דהתם הקריאה מוטל על כה"ג לבד וכדילפינן ממלואים, ומה"ט קורא כה"ג את כולה ע"כ צריך לחוש על כבוד ציבור, משא"כ הכא שהוא חובת ציבור אין לציבור לחוש על כבודם, (ומכ"ש לשיטת הרמב"ם בחיבורו שאין כבוד ציבור, א"כ גם להיפוך אם יקרא בספר זה אין כבוד ציבור, ובההיא דיומא שאני שאינו חובת ציבור ואינו נגד כבוד ציבור אם יקרא בע"פ), וע"כ מן הדין לעולם מוציאין אחרת וגומרים בכשר רק במקום שאפשר להפסיק פוסקין, וטוב לחוש לדברי המרדכי, אבל בענין אחר אין לזוז מפסק המחבר ופסק הרמ"א עכ"ל שם:

דברי בנך הדו"ש הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה