אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קנא
ב"ה אור ליום ה' תשא ט"ו אד"ר תרמ"ג לפ"ק. החוה"ש וכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון הגדול החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י. אחדשה"ט הנה מעשה בא לידי בתינוק נולד מהול ולא נראה בו ערלה כבושה רק במקום אחד הי' חופה ברוב גבהה ורוב הקיפה הי' מהול וחל שמיני שלו בשבת והחמרתי שלא למולו עד למחר:
וטעמא דידי עפימ"ש בתשו' כנסת יחזקאל סי' יוד בטעם נפסקו צוה"ג דאינו טריפה אא"כ נפסקו ברוב בנין ורוב מנין ואי נשתייר רוב אחד כשר, דהוא משום דמתחילה כשירה היתה, ע"כ כששני הרובים מכחישים זא"ז לא יצאה מכשרותה, וכן י"ל גם במילה כיון שמתחילה ערל הי' לא נפיק מערילות עד שימול רוב גובהו ורוב הקיפו, אבל זה שנולד כך לא חל עליו שם ערל בשמיני עד שיהי' חופה רוב גבהו ורוב הקיפו וכשרוב הקיפו מגולה לא נחשב ערל:
אך יש מקום לומר עפ"י ששמעתי מאדמו"ר הרי"ם זצל"ה מגור בטעם ערלה כבושה שמטיפין ממנו רק מעט דם בצפורן, ולכאורה משום חשש ערלה הי' צריך לקלוף כל העטרה, ואמר הוא ז"ל כי באמת ע"כ אינו מזיק כי לשון כבושה הוא כמו כבוש תחת ידך, אך מ"מ מועיל האי ערלה כבושה להיות נחשב הטפת דם ברית, שצריך להטיף מערלה, והיכא דליכא ערלה כלל לא נחשב הטפת ד"ב כיון שאינו מטיף מערלה עכ"ד:
ולפי זה י"ל דאף שאין חופה ברוב ואינן ציצין המעכבין, מ"מ כיון דאיכא ערלה שוב שייך בו הטפת ד"ב, אך לפי זה הי' אסור לחתוך הערלה רק להטיף דם לבד, ולא דמי לכל זמן שלא פירש חוזר אף על ציצין שאין מעכבין כיון שהכא א"צ לחתוך הערלה כלל, ואם יטיפו דם לבד ודאי לא נסמוך על סברא הנ"ל להקל שיחשב מהול אף שחופה רוב גבהה ממילא אסור להטיף בשבת כמו התחיל ולא גמר חייב חטאת, ודעת לנבון נקל ספיקות שנוכל לעורר בזה, תמחול לכתוב לי דעתך הרמה בדין זה:
בנך הדו"ש הק' אברהם.