אור ברסלב

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן קיז

סימן קטז

ב"ה אור ליום א' מוצש"ק צו החוה"ש לכבוד אאמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י בדברי הרא"ש בפרק כל שעה שכתב דלר"ש דמותר בהנאה עד הלילה יכול למוכרו לנכרי עד הלילה ומקיים בזה מצוות תשביתו דלא כתיב אלא תשביתו מבתיכם ולא בעי השבתה מן העולם ק"ל, שהרי ב"ש אוסרים למכור לנכרי תוך שלשים יום קודם לפסח אא"כ יודע שיכלה קודם הפסח ופירש"י דקסברי מצוה לבערו מן העולם דווקא ולא שיהא קיים, וב"ה נמי לא פליגי אלא כל זמן שמותר לאכול מותר למכור, והיינו קודם שש שעדיין לא חל עליו מצוות תשביתו:

ואפשר לומר דס"ל להרא"ש דאם לא הי' מקיים בזה מצוות תשביתו אף תוך שלשים יום הי' אסור כמו בעושה ביתו אוצר תוך שלשים יום דחייב לבער דאינו מקיים תשביתו במה שמניח עליו מפולת אף דאח"כ יהי' פטור, וע"כ דס"ל לב"ה דאף במכירה מקיים תשביתו:

וק"ל ע"ז שהרי חרכו קודם זמנו מותר בהנאתו אחר זמנו, ופשוט דמותר לשהותו ג"כ וכן מפורש בש"ע אף דבחרכו לא מקיים תשביתו דאין ביעור חמץ אלא שריפה לגמרי או פורר וזורה לרוח כו' וע"כ דלא מהני שלא יחול עליו תשביתו, וה"ה במכירה אף שאינו מקיים תשביתו מ"מ מותר למכור קודם שש וא"כ מנ"ל להתיר למכור לאחר שש, דבזה לא מצינו שיחלקו ב"ה עם ב"ש במה דס"ל לב"ש שאינו מקיים מצוות תשביתו במכירה:

ומההוא דעושה ביתו אוצר נ"ל דלאו ראי' דהא במכילתא, הובא בר"ן כתב הטעם בנפלה עליו מפולת משום שאף שהוא ברשותו אינו יכול לבערו, ומבואר דלאו משום דחשוב ביעור אלא משום שאינו יכול לעשות יותר והתורה לא חייבתו לפקח הגל, וע"כ בעושה ביתו אוצר בתוך שלשים כיון שאז יכול לבערו כדינו מחוייב לבער, אבל באופן שלא יחול עליו חיוב בעת איסורו שלא מטעם אונס, אינו מחוייב לבער קודם שש וכמו בחרכו כנ"ל, וכן מפורש ברא"ש דבחרכו מותר לשהותו:

וראיתי להרמב"ן עה"ת דברים נעלמים ממני שכתב הטעם במפולת מחמת שהוא אבוד ממנו ומכל אדם ותמיהני דא"כ למה צריך שיבטל בלבו, וגם מה מועיל ביטול כיון שאינו שלו, ועיקר סברתו תמוה שיחשב אבוד ממנו בגל שלשה טפחים, וגם תמוה שהרי במכילתא מפורש להיפוך והוא בעצמו מביאו]:

ורציתי לומר דבאמת מקיים תשביתו בחרכו כיון ששוב אינו ראוי לכלב וכמבואר בפוסקים והוא כעפר ולא גרע מביטול לדעת הפוסקים משום דמשוי לי' כעפר וכדבר שאינו ראוי לאכילה, כ"ש הכא שבאמת אינו ראוי לאכילה, והא דאסור לשהותו בחרכו אחר זמנו הוא משום גזירה שמא יבא ליהנות ממנו כמו בשיאור ישרף וכדברי התוס' ריש פסחים:

אך ראיתי להר"ן ז"ל אהא דחרכו אחר זמנו שכתב דלא נפיק מאיסורי' עד דשריף לי' לגמרי, ולכאורה דבריו תמוהים שהוא עצמו כתב לעיל מינה דקי"ל כרבנן דמפרר וזורה לרוח ואפרו אסור לדידהו כמבואר בפוסקים, וא"כ אף אם שריף לגמרי לא מהני, וע"כ לומר דהר"ן ס"ל דבחרכו לא מקיים השבתה, וע"כ י"ל דלא נפיק מאיסורי' היינו מאיסור בל יראה עד דשריף לי' לגמרי ואזי נפיק מאיסור בל יראה ומחויב השבתה:

אולם נ"ל דלפי זה א"צ לדחוק דלענין בל יראה קאי אלא דאף בהנאה מותר לאחר ששרפו לגמרי לאחר שש דאז אין רק מחמת העשה דתשביתו שפירושו תשביתו שלא בהנאה וכמ"ש התוס' תשביתו שלא כדרך הנאתו, ע"כ ס"ל להר"ן תשביתו שלא בהנאה כלל, וא"כ לאחר ששרפו שקיים תשביתו שוב אפרו מותר, כן נ"ל ברור בדעת הרא"ש ז"ל, ועכ"פ איך שיהי' מוכח מדברי הר"ן דבחרכו לא מקיים תשביתו:

ובאמת י"ל שהר"ן לשיטתו דביטול מטעם הפקר ולא משום דמשוי לי' כעפר, וע"כ בחרכו לא מקיים תשביתו] ואעפי"כ בחרכו לפני זמנו מותר לשהותו, וא"כ אין ראי' מב"ה שיקיים תשביתו במכירה ומוכח מב"ש דבמכירה לא מקיים תשביתו:

ובאמת לולא פירש"י הי' נ"ל לפרש פירוש אחר בהא דאסרי ב"ש למכור תוך שלשים יום קודם לפסח, דלפירש"י קשה קושיית התוס' בדר' יהודה בן בתירה דאוסר למכור כותח והא כותח מותר להשהות מה"ת רק משום דילמא אתי למיכל מיני' וכשמוכרו לנכרי לא שייך, וגם שהש"ס מביא ברייתא זו בשבת בין הדינים שאוסרים ב"ש ע"ש במה שהמלאכה יעשה מאליו או ע"י נכרי בשבת, ולפירש"י אינו שייך להתם, ע"כ נלפע"ד עפ"י דברי ירושלמי לא יאכל אפי' לבהמת הפקר ופסק כן בש"ע סי' תמ"ח סעיף ואו ובמג"א סי' ת"נ ס"ק י"ב דאסור למכור לעכו"ם תרנגולת שיש בו משהו חמץ אף שהנכרי אינו נותן דמים עבור הבליעה, דמ"מ כשהנכרי אוכל המשהו חמץ הוי כמאכל לעכו"ם דאסור כמו לבהמת הפקר, וע"כ במוכר לנכרי תוך שלשים והנכרי יאכל תוך הפסח לב"ה מותר כמו שמתיר עם השמש והמלאכה נעשה בשבת ולב"ש דאסרי התם כשהמלאכה נעשית בשבת, ה"נ אוסרים, ולפי זה אין ראי' לאסור מכירה לאחר שש לב"ש:

אבקשך אשר תמחול לכתוב לי דעתך בזה כי הוא מקצוע גדול בדינים אלו, ונ"מ לכמה ענינים אם מקיים להגאונים תשביתו כשמפקידו לנכרי לאחר שש דלדעת הרא"ש הנ"ל נראה שקיים, וכן ביחד לו בית בחמץ שקיבל עליו אחריות:

דברי המג"א סי' ת"נ ס"ק ח', ט', תמוהים לי מאד מדברי התוס' כתובות ר"פ המדיר ד"ה ופרנס לאו שליחותי' עביד, ותמיהני על כל האחרונים שהביאוהו ולא השגיחו בזה, תמחול לכתוב לי דעתך בזה כי יש נ"מ גדולה לדינא:

בנך הדו"ש הק' אברהם:

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה