אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן קטו
ב"ה אור ליום א' מוצש"ק שלח. שוכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב המאה"ג הגאון החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י. דבר האתרוגים זה טעמי כי באמת הוא דבר קשה לסמוך על אתרוגי קרפי כי הרינון בהם מצוי בכל השו"ת אחרונים והגאון בית מאיר כתב שהביאו לו אתרוג מהודר בכל המעלות ולאחר שנודע לו שהוא של קרפי לא רצה לברך עליו, אולם האתרוגים שיצאו בהם הוא מפורגא ואותם נשמע שאין בהם חשש, אולם מי יוכל לסמוך על הכשרים הבאים משם וגם מי יודע איזה פסלנות עושים עכשיו מאחר שהוא תחת יד הערלים הרשעים, וזאת ידוע שע"י הרכבה נעשה הפרי משובח מאד ביופיו, ומצד הסברא כל פסלנות שיכולים לעשות עושים:
והנה שמעתי שהרבי מלובלין זצוקללה"ה שיבח הקרפי, וזה הי' עמוד גדול לסמוך כי מסתמא צפה ברוח קדשו שאינם מורכבים ובוודאי העולם סומכים עליו, וע"כ יוצאים לכתחילה בהקרפי:
אולם זאת שמעתי בבירור שמה שחסידי פולין אינם נזהרים באיסור חדש נצמח מחמת כי בבית הרבי מלובלין זצללה"ה היו נותנים על השלחן גראפים חדש כי הרבי אמר מאחר שזקנו הב"ח התיר אין לו לחוש, וע"כ יוכל להיות שע"כ לא חשש הרבי מלובלין זצללה"ה ג"כ לחשש מורכב מאחר שהב"ח התיר בתשובה המורכבים שמראיהם מראה אתרוג, היינו שמרכיב ענף אילן אתרוג בתוך אילן לימוני, ואף שיש בו ריח לימוני, ואם זה הי' טעמו מן הדין עלינו לחוש לשיטת רוב אחרונים החולקים על הב"ח בזה, ובוודאי על אתרוגי א"י מצד הסברא אין חשש, שתמיד הי' שם גדולי ישראל ויש לנו מסורת דור אחר דור, ותחילה כשהי' א"י שמם כמה שנים פשיטא שלא הי' אז מי שירכיב בשגם מאחר שלא עשו מהם עסק לא הי' נחוץ להם להרכיב, ומה שתחילה בירכו הכל על קרפי כי לא הי' להם עצה אחרת כי הי' דבר קשה מאד להביא אתרוגים מא"י לכאן וגם כי גדל מעט, אבל אם נוכל לעשות תיקון להביא אתרוגים מא"י ויהי' משגיחים גדולי ישראל שלא יהי' חשש הרכבה פשיטא שאין דבר מחויב ומצוה רבה כזה:
בנך הדוש"ת הק' אברהם