אור ברסלב
אבני נזר חושן משפט סימן נב › מחודש ז

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן נב · מחודש ז

מחודש ו

א) ש"ך סק"ב העלה דהעיקר כהפוסקים דמשיכת כלי האומנות הוי קנין פועלים ודלא כהר"ן ונמק"י והרשב"א דלא הוי קנין רק לענין שיוכל לעכב כלי אומנות עד שיספרנו, וכבר ביארתי בעז"ה ג"כ דראיית ר"ת כראוי מוצקת עיי"ש, אולם במה שסובר ר"ת דלגמרי לא יוכל לחזור בו אפי' ירצה להיות ידו על התחתונה דאף דאם התחיל במלאכה יכול לחזור ויהי' ידו על התחתונה משום דהתחלת מלאכה לא חשיב קנין, וכפי הנראה גם בזה הסכים הש"ך להלכה:

ב) וק"ל דבס"ק י"ד העלה הש"ך דאפי' קנו מידו יכול לחזור כיון דמטעמא דכי לי בנ"י עבדים אין נ"מ בין קנו מידו או לא ובסוף דבריו שנתן שמחה בלבו שמצא כדבריו בריב"ש שכתב דהתחלת מלאכה הוא קנין אלא שיכול לחזור משום כי לי בנ"י עבדים ואפי' בקנין, ולפי מה שפסק בכאן התחלת מלאכה לא חשיב קנין א"כ שמחה מה זו עושה דוודאי הריב"ש לשיטתי' דהתחלת מלאכה עביד קנין אין נ"מ בין קנו או לא, משא"כ לדידן י"ל דאם הי' קנין אינו יכול לחזור משום כי לי בנ"י עבדים ואף דלטעמא דלטפויי מילתא לא שייך בהתחיל במלאכה, מ"מ י"ל דאין הקנין מתבטל משום כי לי בנ"י עבדים:

ג) עוד יש לי תימה רבתי על הרמ"א שכתב במשך כלי אומנות אין הקבלן יכ"ל לחזור אבל פועל יכול לחזור כמו שיתבאר והוא דין המבואר בסעיף ד' דפועל יכול לחזור אפי' בחצי היום ומפורש שם דאפי' כבר נתן המעות יכול לחזור והמעות נשאר חוב עליו, ומשמעות הרמ"א דאפי' בנ"ד שמשך כלי אומנות אפי' הקדים המעות יכול לחזור והמעות נשאר חוב עליו, והוא תימה שבמקור הדין ברא"ש כתב אבל פועל לא גרע מעבד עברי שמגרע פדיונו ויוצא, הרי להדיא דבקנין לא נלמד כלל מפועל יכול לחזור אלא מעבד עברי וא"כ צריך להחזיר המעות דווקא, וכן מבואר במקור הדין בסעיף ד' כמהרי"ק שכתב להדיא דאם עשה קנין לא מהני חזרה כמו בעבד עברי דבעינן גרעון כסף דווקא:

ד) הגם דלכאורה משמע בתוס' דמשך כלי אומנות בפועל יכול הפועל לחזור, שהרי הקשו על דברי ר"ת וא"ת מ"ש מפועל דיכול לחזור אפי' בחצי היום וחילקו בין פועל לקבלן, מבואר דבפועל שוב דומה להא דפועל יכול לחזור, לא קשיא דוודאי למאי דס"ד דגם קבלן יכול לחזור משום כי לי בנ"י עבדים, ואין חילוק בין פועל לקבלן אלא לענין ידו על התחתונה א"כ אמרינן דהתחלת מלאכה עביד קנין בפועלים כפשטא דשמעתא דהשוכר את האומנין והא דקבלן יכול לחזור אלא שידו על התחתונה משום כי לי בנ"י עבדים, אבל לאחר שתירצו דבקבלן לא שייך כלל טעמא דכי לי בנ"י וגו' והא דקבלן יכול לחזור צ"ל משום דהתחלת מלאכה לא עביד קנין כדברי הגהת אשרי, א"כ שוב לא נוכל ללמוד מפועל יכול לחזור דשם רק בהתחלת מלאכה אבל בקנין מנ"ל שיוכל לחזור רק מעבד עברי נלמד שיוצא בגרעון כסף, וא"כ אינו דומה כלל להא דסעיף ד' ומה זה שכתב הרמ"א כמו שיתבאר:

ה) והנ"ל שדעת הרמ"א דהתחלת מלאכה בפועלים עביד קנין רק בקבלן לא עביד קנין משום דבמלאכת עצמו עוסק ע"כ דווקא בקבלן מחלקינן בין קנין להתחיל במלאכה, דבקנין לא יוכל לחזור כלל, אבל בפועל ס"ל להרמ"א דעביד קנין ואין חילוק כלל בין קנין להתחלת מלאכה וכשם שהתחיל במלאכה יכול לחזור בדיבור בעלמא כמו כן בקנו מידו, ובזה ניחא ג"כ פסק הש"ך ודו"ק:

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה