אור ברסלב
אבני נזר חושן משפט סימן נא › מחודש ד

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן נא · מחודש ד

מחודש ג

א) לעיל כתבנו ממשמעות רשב"א דאף דדברים שבלבו ובלב כל אדם מהני מ"מ במידי דלית בי' שום קנין רק דיבור בלבד בעי דיבור ממש, ובזה נ"ל ליישב מה שלכאורה סותרין דברי רש"י זא"ז, דבקידושין (נ.) בהא דמוכחי אמוראי דברים שבלב אינם דברים מהא דהאומר לשלוחו הביא לי מן החלון והביא לו אעפ"י שאמר בעה"ב לא הי' בלבי אלא ע"ז בעה"ב מעל, ומקשה הגמ' ודילמא למיפטר נפשי' מקרבן אתי ושקורי משקר ומשני הו"ל לומר נזכרתי דתנן נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח שליח מעל, ופירש"י דאילו לא נזכר בעה"ב הוה רמיא מעילה עליו דאתרבי למעול שולחו על ידו, אבל השתא דאיפטר בעה"ב רמיא מעילה אשליח ככל התורה כולה דאין שליח לדבר עבירה והעושה מתחייב, ומבואר מפירש"י דלא אתרבי במעילה שליח לדבר עבירה רק לחיוב המשלח ושליח ממילא נפטר, וכשנזכר המשלח דליכא מעילה גבי', שוב השליח מתחייב דאין שליח לדבר עבירה והעושה מתחייב. אבל בחגיגה (יוד.) בהא דתנן המעילות כהררים התלויין בשערה, ובגמ' מעילות מכתב כתיבן, אמר רבא לא נצרכא אלא לכדתניא נזכר בעה"ב ולא נזכר שליח שליח מעל, שליח עניא מאי עביד היינו כהררין] פירש"י נהי דבעה"ב פטור דכיון דנזכר אנן סהדי דתו לא ניחא לי' בשליחותי' דהאיך ומהשתא לאו שלוחו הוא מיהו שליח מאי עביד, הנה פירש טעם דנזכר בעה"ב משום אנן סהדי, ולא כפירש"י בקידושין, ולמה שינה את טעמו לפרש בכל מקום פירוש אחר:

ב) ונראה ליישב דוודאי לפי פרש"י בקידושין דשליח בעצם נתחייב היכי דליכא חיוב המשלח שיפטרנו, אין קושיא כלל שליח עניא מה עביד הא לא ידע שנזכר בעה"ב וחשב ששלוחו הוא, הלוא אפי' שליח מתחייב כשאין כאן חיוב משלח שיפטרנו, לכך הוצרך לפרש משום דאנן סהדי, וס"ל לרבא דכיון דרבתה תורה שליח לדבר עבירה במעילה, אתרבי נמי לפטור השליח, רק משום אנן סהדי שביטל שליחותי', וכיון ששליח לא ידע מזה וחשב ששלוחו הוא הוקשה לו שליח עניא מה עביד, ובקידושין אי אפשר לו לפרש משום דאנן סהדי דטעם זה לא שייך רק דאמר בפני אנשים שנזכר והוה דברים שבלב דמוכחין, אבל כשלא ידע שום אדם שנזכר והוה ביטולו דברים שבלב, וא"כ לא מצי למיפטר נפשי' בטענת נזכרתי, ממנ"פ אם אמר לפני אנשים שנזכר נשאל את פיהם אם כנים דבריו, ואם לא אמר הוה דברים שבלב, ונהי דמ"מ יש לפטור המשלח דאין סופו שגגה דקודם מעילה נזכר המשלח, מ"מ ממשנה דנזכר בעה"ב שליח מעל אין ראי' בכה"ג דליכא ביטול לפטור המשלח, כיון דטעמא דמתני' משום ביטול שליחות, ואי מסברא דאין סופן שגגה לא הו"ל לאתויי מתני' דנזכר השליח ע"כ נדה בקידושין מפירוש אנן סהדי, ורבא פליג עם אמוראי דקידושין בטעם נזכר:

אך להבין טעם מחלוקתם דוודאי טעם דאנן סהדי שביטל מרווח טפי מטעם דלא אתרבי לפטור השליח, אך אמוראי דקידושין לא ניחא להו בטעמא דאנן סהדי דכיון שאין בביטול השליחות מעשה רק דיבור בעלמא לא מהני דברים שבלב דמוכחין, ורבא לטעמי' בגיטין גילוי דעתא בגיטא מילתא הוא לבטל השליחות הגט אף שאינו מפרש הביטול, ובהפרת נדרים לא מהני גילוי דעת רק לשון ברור וכדאיתא בסוף פרק נערה המאורסה, רק משום דהוה דברים שבלב דמוכחין מהני לבטל שליחות, דאין כאן חלות דבר חדש, רק שלא יוכל לגרש עוד מהני דברים שבלב דמוכחין, וה"ה במעילה דמהני אנן סהדי לביטול השליחות, ובאמת לרבא אם לא אמר לפני אדם שנזכר. לא מעל שליח, ואמוראי דקידושין סברי כהילכתא גלויי דעתא בגיטא לאו מילתא, וה"ה דלא מהני אנן סהדי, ומוכרחין לפרש משום דלא אתרבי מעילה רק לחיוב המשלח, ובכה"ג דנזכר ליכא חיוב משלח, וא"כ אפי' לא אמר לפני אדם משלח פטור ושליח חייב:

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה