אור ברסלב
אבני נזר חושן משפט סימן מט › מחודש ו

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן מט · מחודש ו

מחודש ה

א) דעת רשב"א למ"ד שעבודא לאו דאורייתא אין יורדין לנכסיו אלא שכופין אותו לקיים המצוה [ודעת התוס' דאף דשיעבודא לאו דאורייתא לא קי"ל כר"פ דאמר פריעת בע"ח מצוה אלא כר"ה ברי' דר"י וס"ל דר"ה ברי' דר"י סובר דאף דלאו דאורייתא מ"מ לאו מצוה אלא שעבוד הגוף לפרוע, ודעת רמב"ן דאף ר"פ לא אמר פריעת בע"ח מצוה רק גבי יתומים ולא בדידי'] ודעת רמב"ן וריטב"א ור"ן דיורדין לנכסיו דעד שאתה כופאו בגופו כופאו בממונו, ובפרק נערה הביא ר"ן דברי רשב"א בצדקה דאין יורדין לנכסיו רק כופין ולא חולק עליו, ולמה גם ברבית קי"ל בש"ע דאין יורדין לנכסיו באין חולק:

ב) ונראה לפמ"ש הרמב"ם סוף הלכות שחיטה שאם פרחה האם מעצמה לאחר שלקחה לא קיים המצוה שנאמר שלח תשלח, ונראה לבאר הענין עפ"י המשנה מגילה האומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו, ובגמ' מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינם אלא גזירות, ופירש מהר"ל בספר התפארת שאף אם גזר על האדם לרחם הוא גזירה על האדם שיהי' איש טוב, וכל ד"ת במידת הדין שכך הדין שיהי' האדם איש טוב אבל אינו רחמים על הקן צפור שד"ת במדת הדין, וע"כ אם פרח מאליו האדם לא עשה מצוה ובצפור אין המצוה שא"כ הי' זה רחמים כנ"ל ע"כ אין המצוה רק אם מקיים במעשה וע"כ בצדקה אין מצוה רק אם אדם נותן בידיו, והא דמצא עני ומתפרנס בה הר"ז מתברך עלי', אולי אין זה עיקר המצוה, מ"מ מתברך עלי', המגיה], אבל אם ב"ד יורדין לנכסיו והוא לא נתן לא נתקיים המצוה מצד הנותן ומצד העני שמגיע לו אין מצוה, דא"כ הי' מצוותו רחמים ואינם אלא גזירות, וכן רבית שכתב רמב"ן בפירושו עה"ת במה שאין איסור בג"ת שאין זה אלא לנהוג רחמים וחמלה עם אחיו, וא"כ אין המצוה מצד הלוה שא"כ הי' רחמנות רק מצד המלוה ואין המצוה מתקיימת רק אם יתן בידיו ע"כ אין יורדין לנכסיו רק כופין אותו עד שיאמר רוצה אני או יתן בידיו דהוי כאומר רוצה אני כמ"ש הב"י סי' ר"ה, אבל חוב שבמידת הדין מגיע למלוה חובו שפיר המצוה גם מצד המלוה ומצוה זאת מתקיים בנתינת ב"ד למלוה לבדן):

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה