אור ברסלב

אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן יח

סימן יז

ב"ה יום ג' שמיני ט"ז אדר ב' בונה ירושלים לפ"ק פה סאכטשאב חיים שלום וברכה לכבוד הרב החריף הבקי מו"ה נתן נטע הכהן נ"י האבד"ק ראדשיטץ. בדבר אשר ר' זאב קנה אקוויט אצל רא"ז הלוי, שהי' האקוויט ההוא אצל אדון שלא פרע מנת המלך ולקח האקוויט על שם ר' זאב מחמת כי רא"ז לא הי' לו פאטענט, ובבוא ר"ז עם האקוויט הקביל פניו הסמאטשיק בדרך ויאבק עמו כי רצה ליקח ממנו ולא הניח עצמו, ואח"כ בא הריוועזאהר לבית ר"ז ולקח האקוויט והניחו בית הקיר"ה עד יבוא המשפט מאקציז, אח"כ בא משם שיתנו האקוויט בחזרה לר"ז, ואז פרע המעות לרא"ז, אח"כ נתהוה באקציז פקיד חדש, ובא משם שנית שישלם ר"ז האפלאטע:

תשובה. הנה רו"מ כתב בפשיטות שהפראווע באמת שמחוייב הקונה לשלם האפלאטע, ולדידי הדבר ספק, כי צויתי לסוחר אחד פה שיתוודע הפראווע ושאל פה ואמרו לו כי אצל הקונה אין שום תביעה אל הרזאנד, ובלא זה איך יהי' הפקיד החדש נאמן להוציא ממון בפרט שהוא נגד הפקיד הראשון:

והנה לכאורה אף שאין דתם שישלם הקונה, מ"מ הלוא בשלהי הגוזל קמא (ק"י:) יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קידשה, וה"נ אדעתא דהכי שהרזאנד יעליל עליו לא קנה זה האקוויט, כי לא הוזל לו השער מחמת שלא שילם מנת המלך, והי' יכול לקנות אקוויט ששילם מנת המלך:

וכבר הקשו התוס' בפרק נערה (מ"ז") בהא דלא כתב לה אלא על מנת לכונסה דאם כן אם ימצא הבהמה טריפה אצל הלוקח יתבטל המכר דאדעתא דהכי לא קנה, ותירצו דאנן סהדי שהלוקח הי' נכנס בספק זה, ודווקא ביבמה שנפלה לפני מוכה שחין כיון שהדבר תלוי בדעתה לבד, שהוא אינו מקפיד מה שיהי' אחר מותו אינה נכנסת בשום ספק, והכא בוודאי אין הלוקח נכנס בשום ספק כיון שיוכל להשיג האקוויט ששילם מנת המלך, וגם המוכר בוודאי מתרצה בתנאי זה מטעם הזה, כי מי פתי יקח ממנו שאם יצטרך לשלם להרזאנד יהי' ההפסד ללוקח, ולא דמי לדין המבואר בש"ע סי' רכ"ה שאם טרפו ממנו השדה בדין המלך או בערכאות אינו מחוייב באחריות, דשאני התם דמה שטרפו ממנו השדה בטענת גניבה, דבר זה יוכל להיות בכל שדה שיקנה, על כן הלוקח נכנס בספק זה, כמו אם נטרפה הבהמה אחר המכירה, משא"כ בנידון דידן שהפסד זה לא יוכל להיות רק בזה שלא שילם מנת המלך:

אך י"ל דמה בכך דאדעתא דהכי לא קנה, והמקח חוזר למוכר, מחוייב הלוקח לשלם למוכר אם מכר האקוויט מה שנהנה או אם הוא בעין מחוייב להחזיר למוכר האקוויט, ומה ששילם מנת המלך אין המוכר מחוייב להחזיר לו דקיי"ל בסי' קכ"ח אין לך הנתפס על חבירו שחייב לשלם אלא בכרגא שהוא חייב מן הדין, ומן הדין חבירו נתפס עליו, וכאן אין הדין ליקח מן הקונה [דאנן באותו צד שאין דתם שישלם הקונה קיימינן] מ"מ יש לומר דאמרינן בזה טעות סופר כיון דאנן סהדי שהמוכר הי' מתרצה באחריות זה כנ"ל ואינו מוכרח:

והנה אף אם נניח שדתם שהקונה ישלם מנת המלך, יש לומר דלא מצאנו אחריות ט"ס רק באופן שאם יחזור המקח למוכר יצטרך המוכר לשלם לו המעות שלקח מאתו, ואף שגם בשבח אמרינן ט"ס, היינו משום דרואין את השבח כאילו קנאו ומכרו, וחוזר המכירה שמכר המוכר ללוקח את השבח ג"כ, אבל בנ"ד שאם יוחזר המקח מ"מ לא יוכל לנכות מה ששילם מנת המלך כנ"ל לא שייך ט"ס:

אך זה אינו שאם הדין על הלוקח וכיון שהאקוויט הי' על שם ר"ז ובדין נתפס ר"ז על רא"ז, ומחוייב רא"ז לשלם לו כמו בכרגא דהטעם משום שבדין חבירו עליו כמ"ש הה"מ פ"ח מהלכות חו"מ הלכה וא"ו, ועיין בתשו' רשב"א שהביא הב"י סי' קס"ג מחודש ט':

אך אם אין הדין על הקונה יש פנים לכאן ולכאן, אך כמדומה לי שאף אם האקציז מצווה לשלם, אין ביד המתחייב לומר שלא ישלם עד יהי' דין ביניהם בערכאות, וכן שמעתי ג"כ, אך אין לי בזה ידיעה ברורה, ואם כן הדבר וגם בדיניהם שאין הדין על הקונה, ור"ז לא רצה לדון עמהם ושילם, פשיטא שאין רא"ז מחוייב להחזיר לו. אך אם יתברר שהדין על הקונה באמת יוכל ר"ז לטעון למה הי' לי לעשות הוצאות בחנם ומחוייב רא"ז לשלם לו:

סיומא דפסקא. שאם יתברר שבעת שלקח ר"ז האקוויט שנית מבית הקיר"ה כבר הי' דתם שהדין על הקונה מחוייב רא"ז לשלם לר"ז מה ששילם מנת המלך. ואף שבשעה שלקחו ראשונה עדיין לא הי' כך דתם, שהרי בשעה שלקחו ראשונה נאמר אדעתא דהכי שיתחדש פראווע כזה לא קנה, כהא דיבמה שנפלה לפני מוכה שחין, מה אמרת הלא אף אם נתבטל הקנין יצטרך ר"ז לשלם, ורא"ז לא יצטרך להחזיר כמו בנתפס על חבירו, ליתא דמאחר שכן הדין דומה לכרגא, ועוד דכל זמן שהאקוויט בעין וודאי יוכל הקונה ליתן האקוויט לקיר"ה ויפטור, דכל החיוב על הקונה מחמת שהאקוויט בידו, וא"כ יכול לסלק עם האקוויט, אך אם לא נתחדש דתם עד שכלה האקוויט מבית ר"ז שכבר מכרו לקונים, הרי לא חל שום חיוב על רא"ז אף אם יתבטל המקח שקנה ר"ז, אצל רא"ז, שכבר האקוויט איננו, והרי ר"ז מחוייב לשלם לרא"ז מה שנהנה מהאקוויט, ורא"ז לא יצטרך לשלם לר"ז מה ששילם מנת המלך דאין לך הנתפס על חבירו כו':

ואם לא יתברר המשפט כלל או שיתוודע שדתם נתחדש לאחר שמכר ר"ז האקוויט, יש פנים לכאן ולכאן ויעשו פשרה:

במה דברים אמורים שאם לא יתברר וכו' יעשו פשרה אם אין הדין שאין האקציז יכול לגבות בלעדי הערכאות אבל אם [לא] יכול לגבות בלעדי הסאנד, והוא שילם בלא סאנד פטור לגמרי זה מה שנ"ל בדינים אלו. ואשר המתנתי עם התשובה עד כה כי המתנתי עד שהי' לי ידיעה קצת מהמשפט, ואולי יתחדשו עוד פרטים ממילא יובן מתוך הטעמים:

הק' אברהם.

תוכן העניינים

אבני נזר חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה