אבני נזר חושן משפט· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן יז
ב"ה אור ליום ועש"ק ויחי פה סאכטשאב. שלום לכבוד הרב החריף מו"ה שלמה נ"י אבדק"ק ניישטאט. דבר האיש אשר יש לו פאבריק מעשיית קנעפליך ויש שליח אחד אשר שוכר לו כמה וכמה אנשים שצריכין לו, ועתה קם אחד ועשה לו ג"כ פאבריק כזה ורוצה ליקח את אנשי הראשון ויוכל להשתדל להשיג ממקום אחר אך אינו רוצה מפני שחדשים לא הורגלו במלאכה זו ועוד יעשה הוצאות יתירה ממקום אחר:
ומעלתו מסתפק אם אסור משום עני המהפך בחררה, וכתב דזה הדין המבואר בסי' רל"ז ודין זה בין במכירה בין בשכירות כדמוכח ממה שרוצים התוס' לאסור במלמד, אך התירו במלמד משום דהוי דבר שאינו מצוי, אבל בנ"ד אסור, וכתב דאיסור עני המהפך בחררה גם על המוכר, והוכיח זה ממ"ש המרדכי שאם אינו רוצה למוכרה בסכום שרוצה הלוקח ליתן והלך אחר וקנאה לאו רשע הוא. וכתב שם בד"מ דאל"כ מפסידין למוכר, הרי מוכח שאם הי' פיסוק דמים גם המוכר אינו רשאי למכור עכ"ד:
תשובה. דברים אלו אין להם הבנה דמאין מוכח זה, אם כוונתו דא"כ גם בפיסוק דמים מפסידין למוכר שלא יהי' יכול להוסיף בדמים, זה אינו כלום, חדא כיון שפסקו דמים ביניהם כבר נתן לו שוי' ואין המוכר מפסיד, ועוד דבאמת לפי סברא זו אף פסקו דמים ביניהם והמוכר חוזר ואינו רוצה למכרה לו באותם דמים מותר לאחר לקנותו ביותר, ואם היינו אומרים דאף שאינם משוים בדמים מ"מ אסור לאחר לקנותו אף שאין המוכר רוצה למכור לראשון הי' הפסד למוכר, אבל לפי האמת אנו אומרים שאין איסור רק אם בלא זה האחר הי' מוכר לו לזה הראשון, אבל כל זמן שאינו רוצה למוכרה לו אין דין עני המהפך בחררה, וא"כ לעולם יכול המוכר לחזור מהראשון ולמכור לאחר והאחר מותר לקנות ממנו דכיון שהמוכר רוצה למכור להאחר ולא ללוקח ראשון שוב אין איסור להאחר ואין איסור רק אם האחר התחיל עם המוכר בעוד שרצה למכור להראשון, וזה פשוט וברור שאין שום סברא לאסור על המוכר למכור את שלו:
ואין לדון בזה רק משום מחוסרי אמנה אם השוו בחפץ זה, ואם נזדמן לו למכור לאחר ביותר ממה שפסק זה תלוי במחלוקת הפוסקים אם בתרי תרעי יש משום מחוסרי אמנה, ובנ"ד שלא השוו בפירוש שיהי' שכיר שלו לעולם רק בכל פעם שוכר האנשים אף שסכום השכירות ידוע, מ"מ אם לא ירצה עכשיו לשכור לעצמו אינו מחוסר אמנה כלל ואין איסור עליו כלל:
ועתה נדבר אם בעל הפאבריק השני מותר להתחיל עם האנשים לשוכרם, ונ"ל שאין איסור, והנה גוף עשיית הפאבריק שהשני עושה אף אם ע"י זה יבואו אנשי הראשון להיות שכירים שלו ודאי אין איסור שדומה לבר מבואה ב"ב (כ"א:) דמוקי ריחיא ובא בר מבואה אחר ואוקי ריחיא דמותר דאומר לו מי שבא אליך יבא ומי שבא אלי יבוא, ה"נ יאמר מי מהפועלים שיבוא אלי יבוא אך ממילא גם הוא יכול לשכור הפועלים ולא דמי כלל לפיסוק דמים שאסור שוב לאחר לקנות, דהתם כיון שפסקו הדמים ביניהם סמכה דעתיה דלוקח שימכרנה לו כיון שכבר פסקו הדמים ואסור לאחר להתחיל עם המוכר לקנות, דכיון שאם לא יתחיל הוא בטח ימכרנה לראשון חשיב נכנס בגבול חבירו, אבל בנ"ד אף אם לא יתחיל הוא שמא יבוא הפועל אצלו, ואף שתחילה הי' נשכר לראשון משום שלא הי' פאבריק אחר, אבל עכשיו שיש פאבריק שני ילך הפועל אצלו, וכיון שאינו ברור שהראשון ישכרו אף אם לא יתחיל הוא שוב אין איסור אף שיתחיל הוא, וכן מעשים בכל יום באחד עושה חנות ואח"כ עשה שני חנות ושני משתדל עם לוקחים שיקנו אצלו אף שתחילה קנו אצל ראשון ואין פוצה פה ומצפצף ואף בסחורות ששומתם ידוע, ואפי' בסחורות שאין שומתם ידוע הלא כתב הפרישה דדווקא אם הלוקח הלך מאתו ולא יכלו להשוות יחד, אבל כל זמן שהם באמצע הסכסוך ואם לא הי' בא אחר בוודאי הי' משווין יחד יש בזה משום השגת גבול, והרי כל זמן שלא עשה השני החנות הי' הכל קונים אצל הראשון והי' משוים עצמם, אך משום שאין משם ראי' על עכשיו שעשה חנות שני שמא אם לא יתחיל עם הלוקח יבא הלוקח אצלו, והוא הדין בנידון דידן:
ועוד דכיון שהשני אומר שהמה חדשים לא יוכלו לעשות בטוב כמו בעלי מלאכות אלו דומה ממש למלמד שמותר לבעה"ב לשכור המלמד שאומר כמדומה לי שמלמד זה טוב יותר, ה"נ אומר בעלי מלאכה אלו טובים יותר, ועוד דכיון שממקום אחר יעלה ההונאה יותר הא פסק הרמ"א סי' רל"ז בסחורה בזול דומה למציאה דלית בי' משום עני המהפך בחררה ואף שהש"ך הביא דעת הרמב"ן החולק בדינים אלו ודאי אזלינן לקולא וסמכינן על המיקל שאין כאן אלא איסור דרבנן, ואפי' בהיזק שאינו ניכר דלאו שמי' היזק ופטור מלשלם מפורש בגיטין (נג.) דאין איסור מה"ת, וכ"ש בהיפוך בעלמא והוא כעין עני מנקף בראש הזית דאין בו גזל אלא מפני דרכי שלום ואזלינן לקולא מכל הלין טעמי נראה שאין בזה דין עני המהפך בחררה כלל:
נאום הק' אברהם