אור ברסלב

אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב

סימן תקכ

סימן תקיט

א

הרי"ף כתב ברייתא דיוונית ליוונים וחלקו עליו הרז"ה והרמב"ם דאנן קיימא לן לעז יווני לכל כשר כיון דקיימא לן כר' שמעון בן גמליאל ורב ושמואל אמרו לעז יווני לכל כשר משום דסבירא להו כר' שמעון בן גמליאל. ואם כן כיון דקיימא לן כר' שמעון בן גמליאל לא הי' לו להביא ברייתא דיוונית ליוונים. והרמב"ן ז"ל השיב דכיון דחזינן פרק קמא דממעט מככתבם וכלשונם ממעט נמי יוונית. ואם תאמר למעט שאר לשונות אתא להא לא אצטריך כיון דאפי' בספרים פסול. והר"ן ז"ל השיב עליו. שהרי על כורחין רב ושמואל מודים דלרבנן ממעטינן שאר לשון מקרא דככתבם וכלשונם ואף על פי כן לר' שמעון בן גמליאל לא ממעט יוונית ולמה לא נאמר כן לדידן:

ב

ונראה ליישב דהנה במתני' דעד שתהא כתובה על הספר בדיו מנלן אתיא כתיבה כתיבה כתיב הכא ותכתוב אסתר המלכה וכתיב התם מפיו יקרא אלי ואני כותב על הספר בדיו. ולכאורה למה צריך גזירה שוה תיפוק לי' דבכל הספרים הדין כן כדתנן בפרק קמא אין בין ספרים לתפילין ומזוזות כו' ותנן נמי במס' ידים ומייתי לה בגמ' בפרק קמא אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו אשורית על הספר ובדיו. ועל כל ספרים המטמאין את הידים קאי:

ג

על כן נראה דלמאן דאמר אסתר אינו מטמא את הידים ולא ניתן לכתוב רק מדרבנן. דא קילא משאר ספרים וצריך גזירה שוה. ועל כן לא קשיא לרב ושמואל דאמרי לעז יווני לכל כשר. דשמואל לטעמי' דאמר אסתר אינו מטמא את הידים ורב נמי אפשר הכי סבירא לי'. אבל לדידן דקיימא לן כר' יוחנן דאמר הלכה כסתם משנה. והרי סתם משנה במס' ידים תרגום שכתבו עברי אינו מטמא את הידים ומוקי לה רבא בפרק קמא (דף ט'.) במגילה. הנה דמגילת אסתר מטמא את הידים ודינו כספרים ולא אצטריך קרא לר' שמעון בן גמליאל למעט שאר לשון. ועל כרחין למעט יווני אתא. והרי סתם משנה דעד שתהי' כתובה אשורית על הספר ובד משמע דאפי' יוונית פסול:

ד

מיהו לריא"ז דאפי' לרב ושמואל כתב יוונית פסול אין ראי' דאשורית היינו כתב אשורית. מכל מקום לרמב"ם דאפי' כתב יווני כשר קשיא מתני' וצ"ע:

תוכן העניינים

אבני נזר אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה