אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תקיג
א
מגילה (דף ה.) ערב שבת זמנם פירש"י דזמנם משמע שהוא זמן הקבוע מאנשי כנסת הגדולה על כן קשיא לי' והא שבת זמנם הקבוע רק חכמים שלאחריהם תקנו משום דרבה. והקשה בטורי אבן דילמא כר' יוסף סבירא לי' דטעם דאין קורין בשבת משום דעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה ולדידי' על כרחך אנשי כנסת הגדולה תקנו לקרות מע"ש דחכמים שלאחריהם לא יכלו לבטל כו' כיון דליכא דררא דאיסורא. דמה אולמא מצוות עשה דמתנות לאביונים ממצות עשה דקריאת מגילה ועוד כו' עיין שם:
ב
ונראה לי לפי מה שכתבו הפוסקים ביוצא לדרך ואי אפשר לקרות בזמנו קורא בימים שלפני פורים מי"א ואילך כיון שתיקנו חכמים זמנים אלו לכפרים ועיר שאין שם עשרה בטלנין שקשה להם לקרות בזמנם קורין קודם לכן. הוא הדין היוצא לדרך שאי אפשר לו לקרות בזמנו וחל עליו חיוב אנשי כנסת הגדולה לקרותה קודם. על כן שפיר תקנו חכמים שלאחריהם שלא לקרותה בשבת רק בערב שבת. מה אמרת הא אין בית דין יכול לבטל כו' כיון דליכא דררא דאיסורא ומה אולמא דמתנות לאביונים ממגילה לא קשה מידי דכיון שתקנו שלא לקרותה בשבת ואי אפשר לקרות בשבת. שוב חל חיוב אנשי כנסת הגדולה לקרותה קודם. וזמנים הקודמים הם מתקנת אנשי כנסת הגדולה ורוה"ק כמו בזמנו. ולא יפסידו מצוות מגילה כלל. ושפיר תקנו כן משום מצוות מתנות לאביונים:
ג
ואף שכתב בעה"מ בשם ר' אפרים דהאידנא דבטל קריאת הכפרים בי"א וי"ב. גם היוצא לדרך אינו קורא רק בי"ג משום שנשאר בשבת. ממילא קודם שתקנו חכמים שלאחריהם לקרות בשבת בטלו ימים שלפניהם לגמרי. ושוב לאחר שתקנו שלא לקרות בשבת אין בקריאה שמערב שבת מצוות אנשי כנסת הגדולה שנאמרה ברוח הקודש. ושפיר יפסידו עיקר חיוב קריאת מגילה שנאמרה ברוה"ק:
ד
מכל מקום יש לומר דחכמים שתקנו שלא לקרות בשבת הי' בזמן הבית שהי' אז הקדמת יום הכניסה וחל חיוב אנשי כנסת הגדולה שאם יחול בשבת יקראו מערב שבת ואף אחר חורבן נשאר חיוב זה. דאף שעקרו חכמים אז הקדמת הכניסה משום שמסתכנין בה. מכל מקום חיוב זה שאם יחול בשבת יקראו מע"ש לא עקרו ונשאר חיוב אנשי כנסת הגדולה, ולא דמי ליוצא לדרך שהוא דבר מקרה ותחול בשעה שיוצא לדרך. בזה אמרינן שבטלו ימים הקודמין ולא יחול חיוב עליהן. מה שאין כן שבת שהוא דבר הקבוע שפעמים חל בשבת ומאז בזמן הבית חל החיוב, ובסי' הקדום בישוב שיטת הרי"ף ל כתבתי כן]:
ה
ובמה שכתבתי מיושב קושיית הט"א על פרש"י בזמנה מתוך שהכל קורין בו איכא פרסומי ניסא ביחיד. אם כן מה מקשה הש"ס מערב שבת. הא בערב שבת הכל קורין ולמה שכתבתי דעיקר דקריאתם מערב שבת מעיקר חיוב אנשי כנסת הגדולה לקרות בכפרים. וכיון שתקנתם בכפרים אינו אלא בעשרה. ממילא אם קורא ביחיד אינו מקיים תקנת אנשי כנסת הגדולה כלל: