אבני נזר אורח חיים· רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
סימן תצח
בשולי מכתב להרה"ק מהר"י זצוקללה"ה איתן מושבו בק"ק פילעוו:
א
אני עומד כעת בדברי הר"ן שבת בהא דמצוותה משתשקע החמה. דכתב הר"ן שאם רצה להקדים מקדים. אבל מדברי בעל הלכות ז"ל נראה משתשקע החמה דוקא וכרב יוסף דאמר משתשקע החמה עד שהכסיף העליון והשוה לתחתון יום. עד כאן דבריו. ודבריו נפלאו ממני דהרי איתא התם ורב יוסף אמר משתשקע התמה כל זמן שפני מזרח מאדימין יום הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות. הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה ואם כן איך כתב הר"ן דר"י סובר עד שהכסיף העליון יום. דהא קודם שהכסיף העליון משהכסיף התחתון בין השמשות. ובחי' הרשב"א כתב גם כן דלרב יוסף יכול להדליק עד שישוה העליון לתחתון. והדבר פלא:
ב
וקשה בעיני לומר שבשניהם נפל טעות סופר וצריך לומר עד שהכסיף התחתון יום ויכול להדליק משתשקע החמה עד שהכסיף התחתון ועוד דהאי שיעורא זוטר טובא כמפורש בגמרא שם. דהוא פלגא דדנקא. והוא חלק י"ב ממיל. והוא "מינוט וחצי". ולדעת החק יעקב דשיעור מיל הוא כ"ד מינוט. שיעור זה שני מינוט. וכי כל העולם אצטגנינין כמו אברהם אבינו ע"ה שיכולין לצמצם כך:
ג
ועוד דהא צריך להוסיף מחול על הקודש. והרא"ש הוכיח בפרק בתרא דיומא דלאו תוספת כל שהוא. אלא שלא נתברר שיעורו. והובא בבית יוסף סי' תר"ח גם הריטב"א ראש השנה (דף ט'.) כתב שצריך להוסיף דבר הניכר. והרב מלאדי בסידור כתב שתוספת זה "ד' מינוט". ואם כן תוספת יותר משיעור הנ"ל. משתשקע החמה עד שהכסיף התחתון ד) ואין לומר דהבעל הלכות גדולות לית לי' תוספת בשבת כמו שנראה דעת הרמב"ם. והרב המגיד כתב בהלכות שביתת עשור דלית לי' להרמב"ם תוספת מן התורה. והמעיין ברמב"ם הלכות שבת יראה דלית לי' לא מן התורה ולא מדרבנן. הא ליתא דהר"ן עצמו בישובו לדעת בעל הלכות גדולות בהקדימו נר חנוכה לשל שבת כתב כשם שיש תוספת ליום הכיפורים כך יש תוספת לשבת וע"כ גירסת ספרים עיקר משתשקע החמה עד שהכסיף העליון והשוה לתחתון והוא שלשה רבעי מיל. אך הא בגמרא שם מפורש להיפוך וצריך עיון גדול:
ה
ועוד אני תמה מה שכתב בשם בעל הלכות ז"ל שאינו יכול להקדים. ולפנינו בהלכות גדולות איתא, והיכי דאדליק קודם שקיעת החמה וכבי' קודם שקיעת החמה מחויב לחזור ולהדליקה. הואיל ושלא בזמנה אדלקה. הנה דמותר להדליק קודם שקיעת החמה. אך שאם כבה קודם שקיעת החמה זקוק לה. אך זה אינו תימה כל כך שהתבואת שור כתב שכמה פעמים כתבו הפוסקים בשם בה"ג חלוף מה שנמצא בספרי בה"ג שלנו. וע"כ בה"ג שבידינו הוא כברייתא דלא מיתניא בי ר' חייא ור' אושעיא. אך קושיא הראשונה צריך עיון גדול:
ואומר שלום לו לתורתו כ"ד ידידו הדושת"ה בלונ"ח ובאה"ר הק' אברהם.